מאגר הכתר דברים פרק ד טקסט בלבד

פרק ד
[א] ועתה ישראל שמע אל־החקים ואל־המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את־הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם:
[ב] לא תספו על־הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את־מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם:
[ג] עיניכם הראות את אשר־עשה יהוה בבעל פעור כי כל־האיש אשר הלך אחרי בעל־פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך:
[ד] ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום:
[שני] [ה] ראה׀ למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה:
[ו] ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל־החקים האלה ואמרו רק עם־חכם ונבון הגוי הגדול הזה:
[ז] כי מי־גוי גדול אשר־לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל־קראנו אליו:
[ח] ומי גוי גדול אשר־לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום:
[ט] רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן־תשכח את־הדברים אשר־ראו עיניך ופן־יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך:
[י] יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל־לי את־העם ואשמעם את־דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל־הימים אשר הם חיים על־האדמה ואת־בניהם ילמדון:
[יא] ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד־לב השמים חשך ענן וערפל:
[יב] וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול:
[יג] ויגד לכם את־בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על־שני לחות אבנים:
[יד] ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה:
[טו] ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל־תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש:
[טז] פן־תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל־סמל תבנית זכר או נקבה:
[יז] תבנית כל־בהמה אשר בארץ תבנית כל־צפור כנף אשר תעוף בשמים:
[יח] תבנית כל־רמש באדמה תבנית כל־דגה אשר־במים מתחת לארץ:
[יט] ופן־תשא עיניך השמימה וראית את־השמש ואת־הירח ואת־הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל־השמים:
[כ] ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה:
[כא] ויהוה התאנף־בי על־דבריכם וישבע לבלתי עברי את־הירדן ולבלתי־בא אל־הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה:
[כב] כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את־הירדן ואתם עברים וירשתם את־הארץ הטובה הזאת:
[כג] השמרו לכם פן־תשכחו את־ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך:
[כד] כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא: פ
[כה] כי־תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה־אלהיך להכעיסו:
[כו] העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון:
[כז] והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה:
[כח] ועבדתם־שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא־יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן:
[כט] ובקשתם משם את־יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל־לבבך ובכל־נפשך:
[ל] בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד־יהוה אלהיך ושמעת בקלו:
[לא] כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את־ברית אבתיך אשר נשבע להם:
[לב] כי שאל־נא לימים ראשנים אשר־היו לפניך למן־היום אשר ברא אלהים ׀ אדם על־הארץ ולמקצה השמים ועד־קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו:
[לג] השמע עם קול אלהים מדבר מתוך־האש כאשר־שמעת אתה ויחי:
[לד] או׀ הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר־עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך:
[לה] אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו:
[לו] מן־השמים השמיעך את־קלו ליסרך ועל־הארץ הראך את־אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש:
[לז] ותחת כי אהב את־אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים:
[לח] להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת־לך את־ארצם נחלה כיום הזה:
[לט] וידעת היום והשבת אל־לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל־הארץ מתחת אין עוד:
[מ] ושמרת את־חקיו ואת־מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על־האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל־הימים: פ
[שלישי] [מא] אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש:
[מב] לנס שמה רוצח אשר ירצח את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם ונס אל־אחת מן־הערים האל וחי:
[מג] את־בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת־ראמת בגלעד לגדי ואת־גולן בבשן למנשי:
[מד] וזאת התורה אשר־שם משה לפני בני ישראל:
[מה] אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל־בני ישראל בצאתם ממצרים:
[מו] בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים:
[מז] ויירשו את־ארצו ואת־ארץ׀ עוג מלך־הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש:
[מח] מערער אשר על־שפת־נחל ארנן ועד־הר שיאן הוא חרמון:
[מט] וכל־הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה: פ