מאגר הכתר דברים פרק ד עם פירוש רלב"ג

פרק ד
(א) ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים - הנה החקים הם מה שאין טעמם מבואר , והמשפטים הם מה שהדין נותן והשכל ישפטהו. למען תחיון (בנוסחנו: תחיו) ובאתם וירשתם את הארץ - מגיד שהתועלת בשמיעה אל החקים ואל המשפטים שצוה השם יתעלה הוא השגת החיים האמתיים ראשונה ובעצמוּת , ואולם בשנית ימשך מזה מהתועלת אל שיירשו הארץ. (ב) לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם וגו' - הזהיר בזה המקום שלא להוסיף דבר על מצות התורה ושלא לגרוע מהם , כדי שישמרו מצות התורה בכללם. ולזה הוא מבואר , שההוספה במצות שיהיה תכליתה לשמור מצות התורה - לא נמנעה , וההוספה שתכליתה אינה לשמור מצות התורה - נמנעה; וכן הדין בגרעון. מְשַל ההוספה שאינה לשמור מצות התורה אך להפך: כי התורה התירה בעילת יפת תואר אשר יִשְבֶּנָה במלחמה בתנאים שנזכרו בפרשת 'כי תצא' (ראה דב' כא , יא - יג); ואם יוסיפו על זאת המצוה ויעשו זה הדין ביפת תואר שלא ישבנה במלחמה , הנה זאת ההוספה היא כנגד כונת התורה; וכן אם לוקחו על ארבעה מינין שבלולב מין או מינים אחרים , כי בזה תפסד כונת התורה. וכן אם חדשו מצוה יש בה קצת הריסה לכוונות התורה. מְשַל ההוספה שהיא לשמור כונת התורה: הגדרים שהוסיפו חכמים על מצות התורה , כמו אמירה לגוי בשבת שהיא שבות (ראה שבת קנ , א) , ושלא להכין ביום טוב להאכיל את הגוים , ומה שידמה לזה. ויש שם גם כן קצת מצות מדרבנן כמו נר חנוכה וקריאת מגלה; והכונה בזה - הַהִמָשֵך לכונות התורה , שהשתדלה במקומות רבים לפרסם הנסים , להוסיף אמונה בשם יתעלה. מְשַל הגרעון שאינו לשמור כונת התורה: כאלו תאמר שגרעו ממצות יבום וחליצה (ראה דב' כה , ה - י) מצות חליצה , ויתקנו , שאם לא יחפוץ ליבם תהיה אשת המת מותרת לאחר בלא חליצה , או שיגרעו כל זאת המצוה בכללה. והנה ירבו המשלים על זה. משל הגרעון שהוא לשמור כונת התורה: אם יתקנו שתהיה מצות חליצה קודמת למצות ייבום , מפני ראותם שכונת הייבום אינה לשם שמים במייבמין; או אם יתקנו שיהיה אסור לבא על יפת תואר קודם שנתגיירה. והוא מבואר , שלא יוכלו לגרוע מצוה בכללה לשמור כונת התורה. ולפי שהוא אפשר שיחשוב חושב שכבר תשלם כונת התורה בזולת המצות התלויות בארץ אחר שאינן נוהגות בכל מושבות , והתורה - ראוי שתהיה שלמת התועלת למקיימים אותה באיזה מקום שיהיו , הוסיף להזהיר על דבר המצות ההם באמרו: "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" (להלן , ה) , והם הקרבנות והטמאות והטהרות ומתנות כהונה ולויה. (ג) עיניכם הרואות את אשר עשה יי' בבעל פעור וגו' - ירצה לפי מה שאחשוב , שראוי להם להיות זהירים מאד שלא לפרוץ ולצאת מכוונת התורה , כי אתם ראיתם כי אשר היו מכם רודפים אחר הזנות עם בנות מואב שהיו עובדות בעל פעור (ראה במ' כה , א - ג) , השמידו השם יתעלה מקרבך , עד שכבר מתו כלם. (ד) ואתם שהייתם דבקים בשם יתעלה ולא רדפתם אחר הזנות , חיים כלכם - לא נפקד איש מאשר לא נמשכו לזה הפעל המגונה. וזה ממה שיורה שזה העניין לא היה במקרה , כי מה שבקרי לא יתכן שיסכים בכמו זה הרבוי , כי מה שבקרי הוא מעטי. (ה) ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וגו' - כבר זכרנו הסבה למה הוצרך לִשְנוֹת זה המאמר אשר נכללו בו המצות התלויות בארץ (לעיל , ב). (ו) ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו' - כבר בארנו אופן החכמה אשר נשיג באמצעות הקרבנות והטומאות והטהרות ומתנות כהונה ולויה , מצד היותם בשיעור שהוגבלו בו. ולזה אמר: כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים - כי מאלו הדברים נעמוד על חכמת הנמצאות , כמו שבארנו. אשר ישמעון את כל החקים האלה - רוצה לומר: אשר יבינו את דבר כל החקים האלה. או ירצה בזה , כי מי שישמע כל החקים האלה יכיר תכף אופן החכמה בהם , מצד מה שהובדל הדבר בהם בקצת הדברים מקצת. כאלו תאמר , שהיתה טומאת השרץ למטה מטומאת נבלת הבהמה , וטמאת נבלת הבהמה למטה מטומאת נבלת האדם; כי זה ממה שיביא להכיר כי בחכמה נפלאה סודר זה הנימוס התוריי. (ז) כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וגו' - הרצון בזה , כי הגוים , מצד היותם תחת ההשגחה הכוללת לבד , לא יהיו נעזרים מהשם יתעלה , רק בטובות המסודרות מצד ההשגחה ההיא; אך ישראל , שהם תחת ההשגחה הפרטית , הם נעזרים בכל מה שיבקשו מהשם יתעלה , וזהו אמרו: בכל קראנו אליו - רוצה לומר: בכל מה שנשאל ממנו. (ח) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וגו' - אמנם אמר זה , לפי שתורתנו השלמה היא מסודרת על צד היושר והחכמה , ולזה לא תכבד על מקיימיה; כי עצם דבריה גוזר ההִמָשך אחריהם. ואין העניין כן בתורות שאר האומות ונימוסיהם , שאינם מסודרים מהיושר והחכמה , ויעמיסו עם זה על בני הנימוס דברים יכבדו מאד , כאמרו "כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם" (דב' יב , לא). (ט-יא) רק השמר לך ושמור נפשך וגו' - הרצון בזה , שישמרו נפשם שלא ישכחו מעמד הר סיני הנפלא , אשר העיד על היות התורה מסודרת מהשם יתעלה; כי כל העם ראו את הקולות ואת הלפידים (ראה שמ' כ , טו) ושאר המופתים שנעשו שם. ולזה צוה אותם שיודיעו זה לבניהם דור אחר דור , כי זאת היא פנה גדולה בעניין התורה. (יב) קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול - הנה אמר זה להרחיק התמונה מהשם יתעלה , כי אינו בעל גוף שתהיה לו תמונה. (יד) ואותי צוה יי' בעת ההיא ללמד אתכם וגו' - הנה רמז בזה מה שנאמר שם למשה: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמ' כא , א) , ויתר המצות שנאמרו שם למשה , אשר קצתם אינם נוהגות אלא בארץ. (טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם - רוצה לומר , שישָמרו מזה בעבור נפשותיהם שיאבדו בזה החטא , רצונו לומר: אם יתנו תמונה להשם יתעלה. (טז-יח) פן תשחיתון ועשיתם וגו' תמונת כל סמל - הוא כמו צלם. תבנית זכר או נקבה - ירצה לפי מה שאחשוב: תבנית איש או אשה , ואחר זה ירד בהדרגה. וזכר תחלה תבנית הבעל חיים ההולך , ואחר זכר תבנית המעופף , ואחריו תבנית הדגה. ושם רמש האדמה בין המעופף והדג , לפי שהוא יותר פחות במציאותו מהמעופף; ולזה תמצא ברבים מהם שהם מולידים ביצה בלתי שלמה , כמו העניין בדגים. (יט-כ) ופן תשא עיניך השמימה וגו' - רוצה לומר , כי כשתראה ותתבונן בעניין הכוכבים אשר ישפיע השם יתעלה באמצעותם הרבה מהנמצאות השפלות , וסודרו מהם הרבה מהמקרים והמשיגים אשר יקרו לאומה אומה - אולי תטעה ותתן להם אלהות או לאחד מהם. והשתחוית להם ועבדתם - כמו שעשו הרבה מהקודמים. והנה הזכיר השמש תחלה , כי פעולותיו יותר גלויות בעניינים הטבעיים; ואחריו היה הירח בזה העניין , ואחריהם כוכבי לכת ושאר הכוכבים אחריהם. והנה אמר , כי עם שהוא טעות לכל האנשים אשר יתנו להם אלהות , הנה הוא לישראל טעות יותר נפלא; וזה , כי שאר האומות - חלק להם השם יתעלה אלו הכוכבים , ולזה אפשר להם לטעות לעשות אלוה מהכוכב המושל עליהם. כאלו תאמר , שעַם כך תחת ממשלת כוכב פלוני , ולפי הוראתו לטוב או לרע יהיה עניין האומה ההיא על הרוב. ואין העניין בישראל כן , כי הם אינם תחת ממשלת הכוכבים , כי השם יתעלה לקחם והוציאם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה , במה שמשך אותם לאמונתו ולעבודתו בעניין הנפלאות והמופתים שחדש בהוציאו אותם מארץ מצרים , ובתורתו השלמה שנתן להם; ומפני זה אין ישראל תחת ממשלת הכוכבים , כי השגחת השם יתעלה דבקה בהם מזה הצד. (כא-כב) ויי' התאנף בי על דבריכם וגו' - כבר בארנו למה הוצרך משה לומר להם בכל פעם , שזה העונש - השיגהו מצדם. והנה הוצרך להזכיר זה בזה המקום , להודיע להם שהוא משתדל שאחר מותו לא יעשו זה העון הנפלא , רוצה לומר: לעבוד עבודה זרה. ולזה הודיעם בזה המקום שהוא מת בארץ ההיא , אך הם יעברו את הירדן. (כג-כד) והוכיחם והזהירם שלא ישכחו את השם יתעלה מרוב הטובה שתהיה להם שם , ויעבדו עבודה זרה אשר צוה השם יתעלה שלא יעבדוה; כי השם יתעלה יעניש עובדי עבודה זרה עונש נפלא , כמו האש שתשחית כל מה שתתלקח בו - כן ישחיתם. (כה) כי תוליד בנים ובני בנים וגו' - ראה איך ראתה התורה עֲבוֹד ישראל עבודה זרה אחר שיארכו להם הימים בארץ , והתחכם השם יתעלה לפי מה שאפשר להצילם מזה. (כו) העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ - לפי שהשמים והארץ עומדים לעולם וקיימים , נתנם עדים על זה הייעוד הרע , להעיד שכבר יתקיים להם זה הייעוד. (כז-כט) והפיץ יי' אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר וגו' - הנה עוונותינו הטו (ע"פ יר' ה , כה) , וכבר נתקיים זה הייעוד הרע בגלות עשרת השבטים , שלא נשארו מהם כי אם מתי מספר , כמו שנזכר בספר מלכים (ראה מ"ב יז , ה - ו); ובגלות ראשון שגלו לבבל והוכרחו שם להשתחוות לצלם , כמו שנזכר בספר דניאל (ראה דנ' ג , ד - ה). ואליהם ידמה שרמז בזה המקום , וכבר נתקיים קצתו בימי השופטים. ומצאנו כי תכף שהיו מבקשים את יי' בכל לבבם ובכל נפשם היה השם יתעלה שולח להם מושיע , כמו שנזכר בספר שופטים (ראה שו' ב , יא ואי'; ג , טו; ד , ג ואי'; ו , ז ואי'). (ל) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים - בזה המקום רמז אל הגלות הזה הארוך שאנחנו בו היום , נפוצים בעמים בחטאינו ובעונות אבותינו. ולזה אמר באחרית הימים - להעיר על שזה יהיה אחר זמן ארוך אורך נפלא. ושבת עד יי' אלהיך ושמעת בקולו - רוצה לומר , שאז תשוב אל השם יתעלה ותקיים מצותיו. (לא) והנה השם יתעלה אל רחום , לא יסיר השגחתו ממך מכל וכל , ולא ישחיתך השחתה כוללת על עונותיך , ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם - לתת לזרעם אחריהם את ארץ כנען. ומבריתו את האבות יתחייב שלא יכלה אתכם , כי תופר בריתו בזה העניין. והראייה לך על שומרו בריתו את האבות - הנפלאות אשר עשה לך בצאתך ממצרים , שלא היו מצד זכותך שתדבק בך כמו זאת ההשגחה הנפלאה , אבל היו מצד ברית השם יתעלה עם האבות , כמו שנתבאר בפרשת 'ואלה שמות' (ראה שמ' ב , כד). (לב-לג) כי שאל נא - אם קרה כך מעת בריאת העולם באחד ממקומות הארץ , שישמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כמו ששמעת אתה במעמד הר סיני; כי זה דבר לא נהיה כלל. והיה גם כן מן הפלא , שחיית אחר דַבֵּר אלהים עמך , וכבר היה מפורסם אז , כי מי שיראה אלו המראות הנפלאות ימות תכף; ולזה אמר יעקב: "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי" (בר' לב , לא). (לד) ואם נסה השם יתעלה גם כן לקחת לו גוי מקרב גוי על ידי נפלאות עצומות רבות המספר , כאֵלו שעשה השם יתעלה בהוציאו אותך ממצרים , ועיניך רואות! והנה עשה זה השם יתעלה מצד בריתו עם האבות , כמו שזכרנו (לעיל , ל) , להביא אותך למדרגה שתאמין בשם יתעלה. (לה) אתה הראית אלו הנפלאות לתכלית שתדע כי יי' הוא האלהים , והוא שליט בארץ כמו שהוא שליט בשמים. וכבר עמדת על זה מצד הנפלאות שחדש לך בארץ , כי זה מופת כי ליי' הארץ (ע"פ שמ' ט , כט). אין עוד מלבדו - שלא יחשוב חושב כי יש אלהים בשמים מנהיג השמים , ויש אל אחר על הארץ מנהיג הארץ; כי זה הוא שקר! אך השם יתעלה הוא מנהיג השמים והארץ ואין עוד מלבדו. וכבר יעיד על זה - כי השם יתעלה שנה הסדורים אשר בארץ מפאת הכחות השופעות שם מהגלגלים , וזה דבר לא יוכל עליו אם לא היה שליט בשמים ובארץ. וזה ממה שצריך אל ביאור יותר רחב , אך במה שזכרנו פה די לזאת הכונה בזה הביאור , כי לא יכיל האריכות הצריך בזה ובמה שידמה לו. (לו) מן השמים השמיעך את קלו ליסרך - רוצה לומר , כי במעמד הר סיני השמיעך השם יתעלה קולו מן השמים לתת לך הנימוס התוריי בדעות ובמדות , אשר נכלל כלו בעשרת הדברים ההם , כמו שבארנו בפרשת 'יתרו' (שמ' כ , אחרי פירושו לפס' יד). ועל הארץ הראך את אשו הגדולה שנראית לך שם , ושמעת את דבריו מתוך האש; וזה לך גם כן לאות כי הוא בשמים ובארץ. (לז) ותחת כי אהב את אבותיך וגו' - והנה לאהבת השם יתעלה את אבותיך , ובחר בזרע האבות המיוחס להם והוא זרע יעקב , הנה הוציאך ממצרים בפניו , רוצה לומר: בהשגחתו הפרטית שהיא מיוחסת אל פניו , כי המביט מביט בפניו. וזהו כוחו הגדול , כי מפאת זאת ההשגחה יתחדשו הנפלאות. (לח) להוריש גויים גדולים ועצומים וגו' - הנה נעשה זה לתכלית שתירשו תכף את הארץ מיד הגוים הגדולים והעצומים ההם , כמו שראית בעיניך היום הזה , שירשת ארץ שני מלכי האמורי. (לט) וידעת היום והשבות אל לבבך כי יי' הוא האלהים - רוצה לומר: אחר שהשם יתעלה הראה אותך את כל זה להודיעך כי הוא אלהי השמים ואלהי הארץ , אין עוד זולתו באלוהות , הנה צריך שתדע זה ותשיב אל לבבך כי יי' יתעלה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד - כמו שיחשבו המאמינים בשניוּת , שיהיה אלהי השמים זולת אלהי הארץ. וכבר ביאר הפילוסוף מום זאת האמונה , וביאר , שהעניין הוא כן כמו שהגידה התורה , בסִפְרו 'מה שאחר הטבע' , ואין הנה מקום זאת החקירה. (מ) ובהיות העניין כן , הנה ראוי לך לשמור כל חקיו ומצותיו לטוב לך ולזרעך. והנה זה הטוב הוא בעצמוּת מה שהוא טוב אנושי , והוא הצלחת הנפש. וימשך לו גם כן טוב גופיי בעבור דבקות ההשגחה האלהית , והוא , ששמירת מצוותיו וחקיו יסבב שתאריכו ימים על האדמה בדרך שתהיה לכם ולזרעכם כל הימים. והוא מבואר , כי לולי עבור אבותינו על דברי התורה , היינו אנחנו מחזיקים בארץ ישראל ולא גלינו ממנה; וזה מבואר מספורי דברי הנביאים. הנה זה ביאור דברי זאת הפרשה הצריכים אל ביאור. (תשע עשרה תועלות - בקובץ רלב"ג תועלות) (חלק שני:) "אז יבדיל משה שלש ערים" וגו' (ד , מא) עד "שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד" (דב' ו , ד). (מא-מב) ספר שכבר הבדיל אז משה השלש ערים שצוהו השם יתעלה להבדיל מעבר הירדן מזרחה לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה אשר איננו שונא לו מתמול שלשום (ראה במ' לה , י ואי'); שאם היה שונא לו , אולי יסבב הרוצח בשגגה בכוונה , שאם יקרה שיעבור שם השנוא לו , ינזק , ובזה התנאי ימלט הרוצח בעיר מקלטו מיד גואל הדם. אמנם אם הרג מזיד , אע"פ שנס לעיר מקלט ישפטוהו הסנהדרין ויתנוהו ביד גואל הדם להמיתו , כמו שהתבאר בפרשת 'אלה מסעי' (ראה שם , טז ואי'). (מג) והם בצר וראמות וגולן , כמו שצוה השם יתעלה. (מד-מה) וזאת התורה אשר סדר משה לפני בני ישראל , והם העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים , כי אז נתנה התורה בכללות. (מו) ואולם סדר משה לפני בני ישראל אותם הדברים שנאמרו אז בעבר הירדן בגיא מול בית פעור - והנה תאר המקום ההוא בתארים רבים מודיעים אותו , להוסיף אִמוּת לזה הספור. ובזה המקום התבאר , כי כל מה שנזכר בזה הספר נִתַן למשה בהר סיני (ראה לעיל , מה) , אך בקצתו הוסיף ביאור בזה המקום , כמו שאמר: "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" (דב' א , ה). וראוי היה להיות כן , כי התורה מצד היותה נימוס אחד כולל לתכלית אחד מוגבל , הנה יחוייב שיהיה סדורו יחד , לא פעמים פעמים , כמו שזכרנו בפרשת 'בראשית' (בר' א , כ - כג , פתיחה).