פרק ח
[א]
כָּל־הַמִּצְוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֧י
מְצַוְּךָ֛
הַיּ֖וֹם
תִּשְׁמְר֣וּן
לַעֲשׂ֑וֹת
לְמַ֨עַן
תִּֽחְי֜וּן
וּרְבִיתֶ֗ם
וּבָאתֶם֙
וִירִשְׁתֶּ֣ם
אֶת־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע
יְהוָ֖ה
לַאֲבֹתֵיכֶֽם:
[ב]
וְזָכַרְתָּ֣
אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ
אֲשֶׁ֨ר
הוֹלִיכֲךָ֜
יְהוָ֧ה
אֱלֹהֶ֛יךָ
זֶ֛ה
אַרְבָּעִ֥ים
שָׁנָ֖ה
בַּמִּדְבָּ֑ר
לְמַ֨עַן
עַנֹּתְךָ֜
לְנַסֹּתְךָ֗
לָדַ֜עַת
אֶת־אֲשֶׁ֧ר
בִּֽלְבָבְךָ֛
הֲתִשְׁמֹ֥ר
מִצְוֺתָ֖ו
מִצְוֺתָ֖יו
אִם־לֹֽא:
[ג]
וַֽיְעַנְּךָ֘
וַיַּרְעִבֶךָ֒
וַיַּאֲכִֽלְךָ֤
אֶת־הַמָּן֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־יָדַ֔עְתָּ
וְלֹ֥א
יָדְע֖וּן
אֲבֹתֶ֑יךָ
לְמַ֣עַן
הוֹדִיעֲךָ֗
כִּ֠י
לֹ֣א
עַל־הַלֶּ֤חֶם
לְבַדּוֹ֙
יִחְיֶ֣ה
הָאָדָ֔ם
כִּ֛י
עַל־כָּל־מוֹצָ֥א
פִֽי־יְהוָ֖ה
יִחְיֶ֥ה
הָאָדָֽם:
[ד]
שִׂמְלָ֨תְךָ֜
לֹ֤א
בָֽלְתָה֙
מֵעָלֶ֔יךָ
וְרַגְלְךָ֖
לֹ֣א
בָצֵ֑קָה
זֶ֖ה
אַרְבָּעִ֥ים
שָׁנָֽה:
[ה]
וְיָדַעְתָּ֖
עִם־לְבָבֶ֑ךָ
כִּ֗י
כַּאֲשֶׁ֨ר
יְיַסֵּ֥ר
אִישׁ֙
אֶת־בְּנ֔וֹ
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
מְיַסְּרֶֽךָּ:
[ו]
וְשָׁ֣מַרְתָּ֔
אֶת־מִצְוֺ֖ת
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֑יךָ
לָלֶ֥כֶת
בִּדְרָכָ֖יו
וּלְיִרְאָ֥ה
אֹתֽוֹ:
[ז]
כִּ֚י
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
מְבִיאֲךָ֖
אֶל־אֶ֣רֶץ
טוֹבָ֑ה
אֶ֚רֶץ
נַ֣חֲלֵי
מָ֔יִם
עֲיָנֹת֙
וּתְהֹמֹ֔ת
יֹצְאִ֥ים
בַּבִּקְעָ֖ה
וּבָהָֽר:
[ח]
אֶ֤רֶץ
חִטָּה֙
וּשְׂעֹרָ֔ה
וְגֶ֥פֶן
וּתְאֵנָ֖ה
וְרִמּ֑וֹן
אֶרֶץ־זֵ֥ית
שֶׁ֖מֶן
וּדְבָֽשׁ:
[ט]
אֶ֗רֶץ
אֲשֶׁ֨ר
לֹ֤א
בְמִסְכֵּנֻת֙
תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ
לֶ֔חֶם
לֹא־תֶחְסַ֥ר
כֹּ֖ל
בָּ֑הּ
אֶ֚רֶץ
אֲשֶׁ֣ר
אֲבָנֶ֣יהָ
בַרְזֶ֔ל
וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ
תַּחְצֹ֥ב
נְחֹֽשֶׁת:
[י]
וְאָכַלְתָּ֖
וְשָׂבָ֑עְתָּ
וּבֵֽרַכְתָּ֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
עַל־הָאָ֥רֶץ
הַטֹּבָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
נָֽתַן־לָֽךְ:
[שני]
[יא]
הִשָּׁ֣מֶר
לְךָ֔
פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֑יךָ
לְבִלְתִּ֨י
שְׁמֹ֤ר
מִצְוֺתָיו֙
וּמִשְׁפָּטָ֣יו
וְחֻקֹּתָ֔יו
אֲשֶׁ֛ר
אָנֹכִ֥י
מְצַוְּךָ֖
הַיּֽוֹם:
[יב]
פֶּן־תֹּאכַ֖ל
וְשָׂבָ֑עְתָּ
וּבָתִּ֥ים
טֹבִ֛ים
תִּבְנֶ֖ה
וְיָשָֽׁבְתָּ:
[יג]
וּבְקָרְךָ֤
וְצֹֽאנְךָ֙
יִרְבְּיֻ֔ן
וְכֶ֥סֶף
וְזָהָ֖ב
יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ
וְכֹ֥ל
אֲשֶׁר־לְךָ֖
יִרְבֶּֽה:
[יד]
וְרָ֖ם
לְבָבֶ֑ךָ
וְשָֽׁכַחְתָּ֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
הַמּוֹצִיאֲךָ֛
מֵאֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
מִבֵּ֥ית
עֲבָדִֽים:
[טו]
הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜
בַּמִּדְבָּ֣ר׀
הַגָּדֹ֣ל
וְהַנּוֹרָ֗א
נָחָ֤שׁ
׀
שָׂרָף֙
וְעַקְרָ֔ב
וְצִמָּא֖וֹן
אֲשֶׁ֣ר
אֵֽין־מָ֑יִם
הַמּוֹצִ֤יא
לְךָ֙
מַ֔יִם
מִצּ֖וּר
הַחַלָּמִֽישׁ:
[טז]
הַמַּאֲכִ֨לְךָ֥
מָן֙
בַּמִּדְבָּ֔ר
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־יָדְע֖וּן
אֲבֹתֶ֑יךָ
לְמַ֣עַן
עַנֹּתְךָ֗
וּלְמַ֙עַן֙
נַסֹּתֶ֔ךָ
לְהֵיטִֽבְךָ֖
בְּאַחֲרִיתֶֽךָ:
[יז]
וְאָמַרְתָּ֖
בִּלְבָבֶ֑ךָ
כֹּחִי֙
וְעֹ֣צֶם
יָדִ֔י
עָ֥שָׂה
לִ֖י
אֶת־הַחַ֥יִל
הַזֶּֽה:
[יח]
וְזָֽכַרְתָּ֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
כִּ֣י
ה֗וּא
הַנֹּתֵ֥ן
לְךָ֛
כֹּ֖חַ
לַעֲשׂ֣וֹת
חָ֑יִל
לְמַ֨עַן
הָקִ֧ים
אֶת־בְּרִית֛וֹ
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע
לַאֲבֹתֶ֖יךָ
כַּיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
פ
[יט]
וְהָיָ֗ה
אִם־שָׁכֹ֤חַ
תִּשְׁכַּח֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֶ֔יךָ
וְהָלַכְתָּ֗
אַֽחֲרֵי֙
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
וַעֲבַדְתָּ֖ם
וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ
לָהֶ֑ם
הַעִדֹ֤תִי
בָכֶם֙
הַיּ֔וֹם
כִּ֥י
אָבֹ֖ד
תֹּאבֵדֽוּן:
[כ]
כַּגּוֹיִ֗ם
אֲשֶׁ֤ר
יְהוָה֙
מַאֲבִ֣יד
מִפְּנֵיכֶ֔ם
כֵּ֖ן
תֹּאבֵד֑וּן
עֵ֚קֶב
לֹ֣א
תִשְׁמְע֔וּן
בְּק֖וֹל
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶֽם:
פ
פרק ח
(א)
כל
המצוה
-
כפשוטו.
ומדרש
אגדה
(ראה
תנ"ב
עקב
ו):
אם
התחלת
במצוה
-
גמור
אותה
,
שאינה
נקראת
אלא
על
שם
הגומרה;
שנאמר
"ואת
עצמות
יוסף
אשר
העלו
בני
ישראל
ממצרים
קברו
בשכם"
(יהו'
כד
,
לב)
-
והלא
משה
לבדו
נתעסק
בהן
להעלותן
(ראה
שמ'
יג
,
יט)!?
אלא
לפי
שלא
הספיק
לגומרה
וגמרוה
ישראל
[נקראת
על
שמם].
(ב)
התשמר
מצותיו
-
שלא
תנסהו
ולא
תהרהר
אחריו.
(ד)
שמלתך
לא
בלתה
-
ענני
כבוד
היו
שפין
בִּכְסוּתם
ומגהצין
אותם
כמין
כלים
מגוהצין;
ואף
קטניהם
-
כמו
שהם
גדילים
היה
גדל
לבושם
עמהם
,
כלבוש
הזה
של
חומט
שגדל
עמו
(ראה
פר"כ
יא
,
כא).
לא
בצקה
-
לא
נפחה
כבצק
,
כדרך
הולכי
יחף
שרגליהם
נופחות.
(ח)
זית
שמן
-
זיתים
העושים
שמן.