מאגר הכתר דברים פרק ט עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק ט
[א] שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיּוֹם֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גּוֹיִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם:
[ב] עַֽם־גָּד֥וֹל וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק:
[ג] וְיָדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהוֹרַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאֲבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ:
[שלישי] [ד] אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֘ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מוֹרִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ:
[ה] לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מוֹרִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב:
[ו] וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטּוֹבָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה:
[ז] זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה:
[ח] וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם:
[ט] בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי:
[י] וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֥וֹם הַקָּהָֽל:
[יא] וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻח֥וֹת הַבְּרִֽית:
[יב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הוֹצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה:
[יג] וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא:
[יד] הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֽוֹתְךָ֔ לְגוֹי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ:
[טו] וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי:
[טז] וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם:
[יז] וָֽאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם:
[יח] וָאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ:
[יט] כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא:
[כ] וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִיד֑וֹ וָאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא:
[כא] וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֘ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹת֣וֹ ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹת֤וֹ טָחוֹן֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָר֔וֹ אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר:
[כב] וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה:
[כג] וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵעַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ ל֔וֹ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֽוֹ:
[כד] מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיּ֖וֹם דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם:
[כה] וָאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיּ֛וֹם וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם:
[כו] וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֘ וָאֹמַר֒ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה:
[כז] זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ:
[כח] פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֘ אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ אוֹתָ֔ם הוֹצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר:
[כט] וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה: פ

פרק ט
(ג) וידעת היום כי יי' אלהיך אש אוכלה , יכניעם וישמידם - להבין כי הקדוש ברוך הוא , שהוא אש אכלה , יכניעם וישמידם , ולא יועיל לנגדו גדולתם וגבורתם (ראה לעיל , א - ב). (ד) אל תאמר... בצדקתי... וברשעת... - כלומר: הא והא גרמה לו; כי לא גרם לך צדקתך אלא רשעם , כי מתוך רשעתם היה דעתי להשמידם; ואמרתי לאבות: אתננה לזרעם , ועכשיו נתמלאה סאתם ואתננה לכם , אבל "לא בצדקתך" (להלן , ה). אי נמי: לא תאמר: בצדקתי - וברשעת באו , והנה "ברשעת הגוים... יי'... מורישם"; כדמפרש בקרא אחרינא (להלן , ה). (ז) זכור אל תשכח את אשר הקצפת - ואז לא תאמר: "בצדקתי" (לעיל , ד); ומזכיר והולך את אשר עשו. (י) כתובים באצבע אלהים - וגרמתם לשבור מעשה ידיו. (יב-יג) כי שחת - לשון 'השחתה' שייך בעושה פסל , כדכתיב "פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" (דב' ד , טז). עמך אשר הוצאת - לשון קינתור: עמך ולא עמי , אשר הוצאת - ולא אני; לפי שאמרו "כי זה משה האיש" (שמ' לב , א) - אינם מבקשים כי אם אותך. ולכן אומר בתפילתו: "לא תשחת עמך ונחלתך" (ראה להלן , כו). ועל כי אמר: אשר הוצאת , אמר לו משה: "אשר פדית בגדלך" (שם) - ולא אני. סרו מהר - בסיני אמרו: "נעשה ונשמע" (שמ' כד , ז) , ועכשיו סרו; כי עם קשה עורף הוא - ואינם רוצים לכוף ראשם לקבל עול על צוארם , אלא זוקפים ראשם , כאילו צוארם קשה ואינו של פרקים. (יד) הרף ממני - הרפה ממני בתפילתך; ומקרא קצר הוא , כמו "הרף ואגידה לך" (ש"א טו , טז) , שפירושו: הרפה הליכתך ואגידה לך. ומגיזרתו "הֶרב כבסני מעוני" (תה' נא , ד) - הרבה מחילתך וכבסני. (יז) ואשברם - כי לא חפצתי לתתם לבני אדם שעוברים על מה שכתוב בהם. (יח) ואתנפל לפני יי' כראשונה - כמו שעשיתי בארבעים הראשֹנים , שהתנפלתי על מה שאמר הקדוש ברוך הוא "הרף ממני" (לעיל , יד; וראה שמ' לב , י) , והתנפלתי עד שהודה לי שלא ישמיד , כדכתיב ב'כי תשא': "וינחם יי' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו" (שמ' לב , יד) , אבל לא מחל העון; ועכשיו התנפלתי על מחילת העון. (יט) כי יגורתי מפני האף... וישמע יי' אלי גם בפעם ההיא - למחול העון , כמו שעשה בתחילה שלא להשמיד (ראה שמ' לב , יד). אשר קצף - אמרתי: מאחר שקצף תחילה כל כך שאמר להשמיד (ראה להלן , כה) , בקושי ימחול לגמרי , כי יאמר: דיי אם לא אשמיד; וזהו כי יגורתי מפני האף. (כא) ואכות אותו - שלא יהנה ממנו אדם , שָׁחַק וזרה והטיל למים. ואעפ"י שלא נתכוונו לעבודה זרה , כמו שפירשתי ב'כי תשא' (שמ' לב , א) , מכל מקום דבר מגונה הוא. (כב) ובתבערה - היו מתאוננים , ותבער בם אש (ראה במ' יא , א , ג). ובמסה - כדכתיב "ויקרא שם המקום מסה ומריבה... על נסותם" (שמ' יז , ז). ובקברות התאוה - על השליו (ראה במ' יא , לד). (כג) ובשלח יי' אתכם - במרגלים (ראה במ' יג , ב). (כד) מיום דעתי אתכם - תחילה; שכשאמרתי לרשע: "למה תכה רעיך" (שמ' ב , יג) , עמד והלשין עלי (ראה שם , טו). (כה) ואתנפל - עתה חוזר לראש , אל ארבעים יום שהתפלל על מעשה העגל , כדי לסדר תפילתו ולצרף עם הארבעים של לוחות אחרונות (ראה פירושו לעיל , יח). (כז-כח) פן יאמרו - כמו כן יאמרו; כלומר: זכור לאבות ועשה בשבילם , וגם פן יאמרו: מבלי יכולת יי' - היה סבור לתת להם הארץ ולא יכול , והמיתם. ומשנאתו - כמו 'או משנאתו'; כלומר: או שמא לא היה דעתו לתת להם את הארץ , אלא פיתן בדברים עד שהוציאן במדבר והרגם , כי שונא היה אותם; כמו "הנני (בנוסחנו: הנה אנכי) מפתיה והולכתיה המדבר והמיתיה בצמא" (צירוף של הושע ב , טז ושם , ה). ובלשון התלמוד יש ו"וין הרבה שהם במקום 'או' , כמו 'חלץ ועשה מאמר ונתן גט' ביבמות (משנה יבמות ה , ג). (כט) והם עמך ונחלתך - שָנה על דבר זה: לפי שהוציאם הקדוש ברוך הוא מכללו , לומר: "כי שיחת עמך אשר הוצאת" (לעיל , יב) , שָנה לומר: "עמך ונחלתך אשר פדית" (לעיל , כו).