פרק ט
[א]
שְׁמַ֣ע
יִשְׂרָאֵ֗ל
אַתָּ֨ה
עֹבֵ֤ר
הַיּוֹם֙
אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן
לָבֹא֙
לָרֶ֣שֶׁת
גּוֹיִ֔ם
גְּדֹלִ֥ים
וַעֲצֻמִ֖ים
מִמֶּ֑ךָּ
עָרִ֛ים
גְּדֹלֹ֥ת
וּבְצֻרֹ֖ת
בַּשָּׁמָֽיִם:
[ב]
עַֽם־גָּד֥וֹל
וָרָ֖ם
בְּנֵ֣י
עֲנָקִ֑ים
אֲשֶׁ֨ר
אַתָּ֤ה
יָדַ֙עְתָּ֙
וְאַתָּ֣ה
שָׁמַ֔עְתָּ
מִ֣י
יִתְיַצֵּ֔ב
לִפְנֵ֖י
בְּנֵ֥י
עֲנָֽק:
[ג]
וְיָדַעְתָּ֣
הַיּ֗וֹם
כִּי֩
יְהוָ֨ה
אֱלֹהֶ֜יךָ
הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר
לְפָנֶ֙יךָ֙
אֵ֣שׁ
אֹֽכְלָ֔ה
ה֧וּא
יַשְׁמִידֵ֛ם
וְה֥וּא
יַכְנִיעֵ֖ם
לְפָנֶ֑יךָ
וְהוֹרַשְׁתָּ֤ם
וְהַֽאֲבַדְתָּם֙
מַהֵ֔ר
כַּאֲשֶׁ֛ר
דִּבֶּ֥ר
יְהוָ֖ה
לָֽךְ:
[שלישי]
[ד]
אַל־תֹּאמַ֣ר
בִּלְבָבְךָ֗
בַּהֲדֹ֣ף
יְהוָה֩
אֱלֹהֶ֨יךָ
אֹתָ֥ם
׀
מִלְּפָנֶיךָ֘
לֵאמֹר֒
בְּצִדְקָתִי֙
הֱבִיאַ֣נִי
יְהוָ֔ה
לָרֶ֖שֶׁת
אֶת־הָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֑את
וּבְרִשְׁעַת֙
הַגּוֹיִ֣ם
הָאֵ֔לֶּה
יְהוָ֖ה
מוֹרִישָׁ֥ם
מִפָּנֶֽיךָ:
[ה]
לֹ֣א
בְצִדְקָתְךָ֗
וּבְיֹ֙שֶׁר֙
לְבָ֣בְךָ֔
אַתָּ֥ה
בָ֖א
לָרֶ֣שֶׁת
אֶת־אַרְצָ֑ם
כִּ֞י
בְּרִשְׁעַ֣ת׀
הַגּוֹיִ֣ם
הָאֵ֗לֶּה
יְהוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙
מוֹרִישָׁ֣ם
מִפָּנֶ֔יךָ
וּלְמַ֜עַן
הָקִ֣ים
אֶת־הַדָּבָ֗ר
אֲשֶׁ֨ר
נִשְׁבַּ֤ע
יְהוָה֙
לַאֲבֹתֶ֔יךָ
לְאַבְרָהָ֥ם
לְיִצְחָ֖ק
וּֽלְיַעֲקֹֽב:
[ו]
וְיָדַעְתָּ֗
כִּ֠י
לֹ֤א
בְצִדְקָֽתְךָ֙
יְהוָ֣ה
אֱ֠לֹהֶיךָ
נֹתֵ֨ן
לְךָ֜
אֶת־הָאָ֧רֶץ
הַטּוֹבָ֛ה
הַזֹּ֖את
לְרִשְׁתָּ֑הּ
כִּ֥י
עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף
אָֽתָּה:
[ז]
זְכֹר֙
אַל־תִּשְׁכַּ֔ח
אֵ֧ת
אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ
אֶת־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
בַּמִּדְבָּ֑ר
לְמִן־הַיּ֞וֹם
אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ׀
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
עַד־בֹּֽאֲכֶם֙
עַד־הַמָּק֣וֹם
הַזֶּ֔ה
מַמְרִ֥ים
הֱיִיתֶ֖ם
עִם־יְהוָֽה:
[ח]
וּבְחֹרֵ֥ב
הִקְצַפְתֶּ֖ם
אֶת־יְהוָ֑ה
וַיִּתְאַנַּ֧ף
יְהוָ֛ה
בָּכֶ֖ם
לְהַשְׁמִ֥יד
אֶתְכֶֽם:
[ט]
בַּעֲלֹתִ֣י
הָהָ֗רָה
לָקַ֜חַת
לוּחֹ֤ת
הָֽאֲבָנִים֙
לוּחֹ֣ת
הַבְּרִ֔ית
אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת
יְהוָ֖ה
עִמָּכֶ֑ם
וָאֵשֵׁ֣ב
בָּהָ֗ר
אַרְבָּעִ֥ים
יוֹם֙
וְאַרְבָּעִ֣ים
לַ֔יְלָה
לֶ֚חֶם
לֹ֣א
אָכַ֔לְתִּי
וּמַ֖יִם
לֹ֥א
שָׁתִֽיתִי:
[י]
וַיִּתֵּ֨ן
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
אֶת־שְׁנֵי֙
לוּחֹ֣ת
הָאֲבָנִ֔ים
כְּתֻבִ֖ים
בְּאֶצְבַּ֣ע
אֱלֹהִ֑ים
וַעֲלֵיהֶ֗ם
כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים
אֲשֶׁ֣ר
דִּבֶּר֩
יְהוָ֨ה
עִמָּכֶ֥ם
בָּהָ֛ר
מִתּ֥וֹךְ
הָאֵ֖שׁ
בְּי֥וֹם
הַקָּהָֽל:
[יא]
וַיְהִ֗י
מִקֵּץ֙
אַרְבָּעִ֣ים
י֔וֹם
וְאַרְבָּעִ֖ים
לָ֑יְלָה
נָתַ֨ן
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
אֶת־שְׁנֵ֛י
לֻחֹ֥ת
הָאֲבָנִ֖ים
לֻח֥וֹת
הַבְּרִֽית:
[יב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
ק֣וּם
רֵ֤ד
מַהֵר֙
מִזֶּ֔ה
כִּ֚י
שִׁחֵ֣ת
עַמְּךָ֔
אֲשֶׁ֥ר
הוֹצֵ֖אתָ
מִמִּצְרָ֑יִם
סָ֣רוּ
מַהֵ֗ר
מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙
אֲשֶׁ֣ר
צִוִּיתִ֔ם
עָשׂ֥וּ
לָהֶ֖ם
מַסֵּכָֽה:
[יג]
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוָ֖ה
אֵלַ֣י
לֵאמֹ֑ר
רָאִ֙יתִי֙
אֶת־הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
וְהִנֵּ֥ה
עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף
הֽוּא:
[יד]
הֶ֤רֶף
מִמֶּ֙נִּי֙
וְאַשְׁמִידֵ֔ם
וְאֶמְחֶ֣ה
אֶת־שְׁמָ֔ם
מִתַּ֖חַת
הַשָּׁמָ֑יִם
וְאֶֽעֱשֶׂה֙
אֽוֹתְךָ֔
לְגוֹי־עָצ֥וּם
וָרָ֖ב
מִמֶּֽנּוּ:
[טו]
וָאֵ֗פֶן
וָֽאֵרֵד֙
מִן־הָהָ֔ר
וְהָהָ֖ר
בֹּעֵ֣ר
בָּאֵ֑שׁ
וּשְׁנֵי֙
לוּחֹ֣ת
הַבְּרִ֔ית
עַ֖ל
שְׁתֵּ֥י
יָדָֽי:
[טז]
וָאֵ֗רֶא
וְהִנֵּ֤ה
חֲטָאתֶם֙
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵיכֶ֔ם
עֲשִׂיתֶ֣ם
לָכֶ֔ם
עֵ֖גֶל
מַסֵּכָ֑ה
סַרְתֶּ֣ם
מַהֵ֔ר
מִן־הַדֶּ֕רֶךְ
אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה
יְהוָ֖ה
אֶתְכֶֽם:
[יז]
וָֽאֶתְפֹּשׂ֙
בִּשְׁנֵ֣י
הַלֻּחֹ֔ת
וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם
מֵעַ֖ל
שְׁתֵּ֣י
יָדָ֑י
וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם
לְעֵינֵיכֶֽם:
[יח]
וָאֶתְנַפַּל֩
לִפְנֵ֨י
יְהוָ֜ה
כָּרִאשֹׁנָ֗ה
אַרְבָּעִ֥ים
יוֹם֙
וְאַרְבָּעִ֣ים
לַ֔יְלָה
לֶ֚חֶם
לֹ֣א
אָכַ֔לְתִּי
וּמַ֖יִם
לֹ֣א
שָׁתִ֑יתִי
עַ֤ל
כָּל־חַטַּאתְכֶם֙
אֲשֶׁ֣ר
חֲטָאתֶ֔ם
לַעֲשׂ֥וֹת
הָרַ֛ע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָ֖ה
לְהַכְעִיסֽוֹ:
[יט]
כִּ֣י
יָגֹ֗רְתִּי
מִפְּנֵ֤י
הָאַף֙
וְהַ֣חֵמָ֔ה
אֲשֶׁ֨ר
קָצַ֧ף
יְהוָ֛ה
עֲלֵיכֶ֖ם
לְהַשְׁמִ֣יד
אֶתְכֶ֑ם
וַיִּשְׁמַ֤ע
יְהוָה֙
אֵלַ֔י
גַּ֖ם
בַּפַּ֥עַם
הַהִֽוא:
[כ]
וּֽבְאַהֲרֹ֗ן
הִתְאַנַּ֧ף
יְהוָ֛ה
מְאֹ֖ד
לְהַשְׁמִיד֑וֹ
וָאֶתְפַּלֵּ֛ל
גַּם־בְּעַ֥ד
אַהֲרֹ֖ן
בָּעֵ֥ת
הַהִֽוא:
[כא]
וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם
אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם
אֶת־הָעֵ֗גֶל
לָקַחְתִּי֘
וָאֶשְׂרֹ֣ף
אֹת֣וֹ
׀
בָּאֵשׁ֒
וָאֶכֹּ֨ת
אֹת֤וֹ
טָחוֹן֙
הֵיטֵ֔ב
עַ֥ד
אֲשֶׁר־דַּ֖ק
לְעָפָ֑ר
וָֽאַשְׁלִךְ֙
אֶת־עֲפָר֔וֹ
אֶל־הַנַּ֖חַל
הַיֹּרֵ֥ד
מִן־הָהָֽר:
[כב]
וּבְתַבְעֵרָה֙
וּבְמַסָּ֔ה
וּבְקִבְרֹ֖ת
הַֽתַּאֲוָ֑ה
מַקְצִפִ֥ים
הֱיִיתֶ֖ם
אֶת־יְהוָֽה:
[כג]
וּבִשְׁלֹ֨חַ
יְהוָ֜ה
אֶתְכֶ֗ם
מִקָּדֵ֤שׁ
בַּרְנֵעַ֙
לֵאמֹ֔ר
עֲלוּ֙
וּרְשׁ֣וּ
אֶת־הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
נָתַ֖תִּי
לָכֶ֑ם
וַתַּמְר֗וּ
אֶת־פִּ֤י
יְהוָה֙
אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם
וְלֹ֤א
הֶֽאֱמַנְתֶּם֙
ל֔וֹ
וְלֹ֥א
שְׁמַעְתֶּ֖ם
בְּקֹלֽוֹ:
[כד]
מַמְרִ֥ים
הֱיִיתֶ֖ם
עִם־יְהוָ֑ה
מִיּ֖וֹם
דַּעְתִּ֥י
אֶתְכֶֽם:
[כה]
וָאֶתְנַפַּ֞ל
לִפְנֵ֣י
יְהוָ֗ה
אֵ֣ת
אַרְבָּעִ֥ים
הַיּ֛וֹם
וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים
הַלַּ֖יְלָה
אֲשֶׁ֣ר
הִתְנַפָּ֑לְתִּי
כִּֽי־אָמַ֥ר
יְהוָ֖ה
לְהַשְׁמִ֥יד
אֶתְכֶֽם:
[כו]
וָאֶתְפַּלֵּ֣ל
אֶל־יְהוָה֘
וָאֹמַר֒
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֗ה
אַל־תַּשְׁחֵ֤ת
עַמְּךָ֙
וְנַחֲלָ֣תְךָ֔
אֲשֶׁ֥ר
פָּדִ֖יתָ
בְּגָדְלֶ֑ךָ
אֲשֶׁר־הוֹצֵ֥אתָ
מִמִּצְרַ֖יִם
בְּיָ֥ד
חֲזָקָֽה:
[כז]
זְכֹר֙
לַעֲבָדֶ֔יךָ
לְאַבְרָהָ֥ם
לְיִצְחָ֖ק
וּֽלְיַעֲקֹ֑ב
אַל־תֵּ֗פֶן
אֶל־קְשִׁי֙
הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
וְאֶל־רִשְׁע֖וֹ
וְאֶל־חַטָּאתֽוֹ:
[כח]
פֶּן־יֹאמְר֗וּ
הָאָרֶץ֘
אֲשֶׁ֣ר
הוֹצֵאתָ֣נוּ
מִשָּׁם֒
מִבְּלִי֙
יְכֹ֣לֶת
יְהוָ֔ה
לַהֲבִיאָ֕ם
אֶל־הָאָ֖רֶץ
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר
לָהֶ֑ם
וּמִשִּׂנְאָת֣וֹ
אוֹתָ֔ם
הוֹצִיאָ֖ם
לַהֲמִתָ֥ם
בַּמִּדְבָּֽר:
[כט]
וְהֵ֥ם
עַמְּךָ֖
וְנַחֲלָתֶ֑ךָ
אֲשֶׁ֤ר
הוֹצֵ֙אתָ֙
בְּכֹחֲךָ֣
הַגָּדֹ֔ל
וּבִֽזְרֹעֲךָ֖
הַנְּטוּיָֽה:
פ
פרק ט
[א]
שמע
ישראל
אתה
עבר
היום
את הירדן
לבא
לרשת
גוים
גדלים
ועצמים
ממך
ערים
גדלת
ובצרת
בשמים:
[ב]
עם גדול
ורם
בני
ענקים
אשר
אתה
ידעת
ואתה
שמעת
מי
יתיצב
לפני
בני
ענק:
[ג]
וידעת
היום
כי
יהוה
אלהיך
הוא העבר
לפניך
אש
אכלה
הוא
ישמידם
והוא
יכניעם
לפניך
והורשתם
והאבדתם
מהר
כאשר
דבר
יהוה
לך:
[שלישי]
[ד]
אל תאמר
בלבבך
בהדף
יהוה
אלהיך
אתם
׀
מלפניך
לאמר
בצדקתי
הביאני
יהוה
לרשת
את הארץ
הזאת
וברשעת
הגוים
האלה
יהוה
מורישם
מפניך:
[ה]
לא
בצדקתך
ובישר
לבבך
אתה
בא
לרשת
את ארצם
כי
ברשעת׀
הגוים
האלה
יהוה
אלהיך
מורישם
מפניך
ולמען
הקים
את הדבר
אשר
נשבע
יהוה
לאבתיך
לאברהם
ליצחק
וליעקב:
[ו]
וידעת
כי
לא
בצדקתך
יהוה
אלהיך
נתן
לך
את הארץ
הטובה
הזאת
לרשתה
כי
עם קשה ערף
אתה:
[ז]
זכר
אל תשכח
את
אשר הקצפת
את יהוה
אלהיך
במדבר
למן היום
אשר יצאת׀
מארץ
מצרים
עד באכם
עד המקום
הזה
ממרים
הייתם
עם יהוה:
[ח]
ובחרב
הקצפתם
את יהוה
ויתאנף
יהוה
בכם
להשמיד
אתכם:
[ט]
בעלתי
ההרה
לקחת
לוחת
האבנים
לוחת
הברית
אשר כרת
יהוה
עמכם
ואשב
בהר
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
לחם
לא
אכלתי
ומים
לא
שתיתי:
[י]
ויתן
יהוה
אלי
את שני
לוחת
האבנים
כתבים
באצבע
אלהים
ועליהם
ככל הדברים
אשר
דבר
יהוה
עמכם
בהר
מתוך
האש
ביום
הקהל:
[יא]
ויהי
מקץ
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
נתן
יהוה
אלי
את שני
לחת
האבנים
לחות
הברית:
[יב]
ויאמר
יהוה
אלי
קום
רד
מהר
מזה
כי
שחת
עמך
אשר
הוצאת
ממצרים
סרו
מהר
מן הדרך
אשר
צויתם
עשו
להם
מסכה:
[יג]
ויאמר
יהוה
אלי
לאמר
ראיתי
את העם
הזה
והנה
עם קשה ערף
הוא:
[יד]
הרף
ממני
ואשמידם
ואמחה
את שמם
מתחת
השמים
ואעשה
אותך
לגוי עצום
ורב
ממנו:
[טו]
ואפן
וארד
מן ההר
וההר
בער
באש
ושני
לוחת
הברית
על
שתי
ידי:
[טז]
וארא
והנה
חטאתם
ליהוה
אלהיכם
עשיתם
לכם
עגל
מסכה
סרתם
מהר
מן הדרך
אשר צוה
יהוה
אתכם:
[יז]
ואתפש
בשני
הלחת
ואשלכם
מעל
שתי
ידי
ואשברם
לעיניכם:
[יח]
ואתנפל
לפני
יהוה
כראשנה
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
לחם
לא
אכלתי
ומים
לא
שתיתי
על
כל חטאתכם
אשר
חטאתם
לעשות
הרע
בעיני
יהוה
להכעיסו:
[יט]
כי
יגרתי
מפני
האף
והחמה
אשר
קצף
יהוה
עליכם
להשמיד
אתכם
וישמע
יהוה
אלי
גם
בפעם
ההוא:
[כ]
ובאהרן
התאנף
יהוה
מאד
להשמידו
ואתפלל
גם בעד
אהרן
בעת
ההוא:
[כא]
ואת חטאתכם
אשר עשיתם
את העגל
לקחתי
ואשרף
אתו
׀
באש
ואכת
אתו
טחון
היטב
עד
אשר דק
לעפר
ואשלך
את עפרו
אל הנחל
הירד
מן ההר:
[כב]
ובתבערה
ובמסה
ובקברת
התאוה
מקצפים
הייתם
את יהוה:
[כג]
ובשלח
יהוה
אתכם
מקדש
ברנע
לאמר
עלו
ורשו
את הארץ
אשר
נתתי
לכם
ותמרו
את פי
יהוה
אלהיכם
ולא
האמנתם
לו
ולא
שמעתם
בקלו:
[כד]
ממרים
הייתם
עם יהוה
מיום
דעתי
אתכם:
[כה]
ואתנפל
לפני
יהוה
את
ארבעים
היום
ואת ארבעים
הלילה
אשר
התנפלתי
כי אמר
יהוה
להשמיד
אתכם:
[כו]
ואתפלל
אל יהוה
ואמר
אדני
יהוה
אל תשחת
עמך
ונחלתך
אשר
פדית
בגדלך
אשר הוצאת
ממצרים
ביד
חזקה:
[כז]
זכר
לעבדיך
לאברהם
ליצחק
וליעקב
אל תפן
אל קשי
העם
הזה
ואל רשעו
ואל חטאתו:
[כח]
פן יאמרו
הארץ
אשר
הוצאתנו
משם
מבלי
יכלת
יהוה
להביאם
אל הארץ
אשר דבר
להם
ומשנאתו
אותם
הוציאם
להמתם
במדבר:
[כט]
והם
עמך
ונחלתך
אשר
הוצאת
בכחך
הגדל
ובזרעך
הנטויה:
פ