מאגר הכתר יהושע פרק יז עם פירוש רש"י

פרק יז
[א] וַיְהִ֤י הַגּוֹרָל֙ לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה כִּי־ה֖וּא בְּכ֣וֹר יוֹסֵ֑ף לְמָכִיר֩ בְּכ֨וֹר מְנַשֶּׁ֜ה אֲבִ֣י הַגִּלְעָ֗ד כִּ֣י ה֤וּא הָיָה֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וַֽיְהִי־ל֖וֹ הַגִּלְעָ֥ד וְהַבָּשָֽׁן:
[ב] וַ֠יְהִי לִבְנֵ֨י מְנַשֶּׁ֥ה הַנּֽוֹתָרִים֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִבְנֵ֨י אֲבִיעֶ֜זֶר וְלִבְנֵי־חֵ֗לֶק וְלִבְנֵ֤י אַשְׂרִיאֵל֙ וְלִבְנֵי־שֶׁ֔כֶם וְלִבְנֵי־חֵ֖פֶר וְלִבְנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אֵ֠לֶּה בְּנֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה בֶן־יוֹסֵ֛ף הַזְּכָרִ֖ים לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:
[ג] וְלִצְלָפְחָד֩ בֶּן־חֵ֨פֶר בֶּן־גִּלְעָ֜ד בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה:
[ד] וַתִּקְרַ֡בְנָה לִפְנֵי֩ אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְלִפְנֵ֣י׀ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְלִפְנֵ֤י הַנְּשִׂיאִים֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָה֙ צִוָּ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֔ה לָתֶת־לָ֥נוּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ אַחֵ֑ינוּ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם אֶל־פִּ֤י יְהוָה֙ נַחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אֲבִיהֶֽן:
[ה] וַיִּפְּל֥וּ חַבְלֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה עֲשָׂרָ֑ה לְבַ֞ד מֵאֶ֤רֶץ הַגִּלְעָד֙ וְהַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּֽן:
[ו] כִּ֚י בְּנ֣וֹת מְנַשֶּׁ֔ה נָחֲל֥וּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ בָּנָ֑יו וְאֶ֙רֶץ֙ הַגִּלְעָ֔ד הָיְתָ֖ה לִבְנֵי־מְנַשֶּׁ֥ה הַנּוֹתָרִֽים:
[ז] וַיְהִ֤י גְבוּל־מְנַשֶּׁה֙ מֵאָשֵׁ֔ר הַֽמִּכְמְתָ֔ת אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י שְׁכֶ֑ם וְהָלַ֤ךְ הַגְּבוּל֙ אֶל־הַיָּמִ֔ין אֶל־יֹשְׁבֵ֖י עֵ֥ין תַּפּֽוּחַ:
[ח] לִמְנַשֶּׁ֕ה הָיְתָ֖ה אֶ֣רֶץ תַּפּ֑וּחַ וְתַפּ֛וּחַ אֶל־גְּב֥וּל מְנַשֶּׁ֖ה לִבְנֵ֥י אֶפְרָֽיִם:
[ט] וְיָרַ֣ד הַגְּבוּל֩ נַ֨חַל קָנָ֜ה נֶ֣גְבָּה לַנַּ֗חַל עָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ לְאֶפְרַ֔יִם בְּת֖וֹךְ עָרֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וּגְב֤וּל מְנַשֶּׁה֙ מִצְּפ֣וֹן לַנַּ֔חַל וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה:
[י] נֶ֣גְבָּה לְאֶפְרַ֗יִם וְצָפ֙וֹנָה֙ לִמְנַשֶּׁ֔ה וַיְהִ֥י הַיָּ֖ם גְּבוּל֑וֹ וּבְאָשֵׁר֙ יִפְגְּע֣וּן מִצָּפ֔וֹן וּבְיִשָּׂשכָ֖ר מִמִּזְרָֽח:
[יא] וַיְהִ֨י לִמְנַשֶּׁ֜ה בְּיִשָּׂשכָ֣ר וּבְאָשֵׁ֗ר בֵּית־שְׁאָ֣ן וּ֠בְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָ֨ם וּבְנוֹתֶ֜יהָ וְֽאֶת־יֹשְׁבֵ֧י דֹ֣אר וּבְנוֹתֶ֗יהָ וְיֹשְׁבֵ֤י עֵֽין־דֹּר֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְיֹשְׁבֵ֤י תַעְנַךְ֙ וּבְנֹתֶ֔יהָ וְיֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וּבְנוֹתֶ֑יהָ שְׁלֹ֖שֶׁת הַנָּֽפֶת:
[יב] וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה לְהוֹרִ֖ישׁ אֶת־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת:
[יג] וַיְהִ֗י כִּ֤י חָֽזְקוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּתְּנ֥וּ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖שׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ: ס
[יד] וַֽיְדַבְּרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר מַדּוּעַ֩ נָתַ֨תָּה לִּ֜י נַחֲלָ֗ה גּוֹרָ֤ל אֶחָד֙ וְחֶ֣בֶל אֶחָ֔ד וַאֲנִ֣י עַם־רָ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־עַד־כֹּ֖ה בֵּרֲכַ֥נִי יְהוָֽה:
[טו] וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם יְהוֹשֻׁ֗עַ אִם־עַם־רַ֤ב אַתָּה֙ עֲלֵ֣ה לְךָ֣ הַיַּ֔עְרָה וּבֵרֵאתָ֤ לְךָ֙ שָׁ֔ם בְּאֶ֥רֶץ הַפְּרִזִּ֖י וְהָרְפָאִ֑ים כִּי־אָ֥ץ לְךָ֖ הַר־אֶפְרָֽיִם:
[טז] וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יוֹסֵ֔ף לֹא־יִמָּ֥צֵא לָ֖נוּ הָהָ֑ר וְרֶ֣כֶב בַּרְזֶ֗ל בְּכָל־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הַיֹּשֵׁ֣ב בְּאֶרֶץ־הָעֵ֔מֶק לַאֲשֶׁ֤ר בְּבֵית־שְׁאָן֙ וּבְנוֹתֶ֔יהָ וְלַאֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֥מֶק יִזְרְעֶֽאל:
[יז] וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁעַ֙ אֶל־בֵּ֣ית יוֹסֵ֔ף לְאֶפְרַ֥יִם וְלִמְנַשֶּׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עַם־רַ֣ב אַתָּ֗ה וְכֹ֤חַ גָּדוֹל֙ לָ֔ךְ לֹֽא־יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ גּוֹרָ֥ל אֶחָֽד:
[יח] כִּ֣י הַ֤ר יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ כִּֽי־יַ֣עַר ה֔וּא וּבֵ֣רֵאת֔וֹ וְהָיָ֥ה לְךָ֖ תֹּצְאֹתָ֑יו כִּֽי־תוֹרִ֣ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֗י כִּ֣י רֶ֤כֶב בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ כִּ֥י חָזָ֖ק הֽוּא: פ

פרק יז
(א) למכיר בכור מנשה וגו' - לפיכך נטל תחילה בימי משה בעבר הירדן ויהי לו הגלעד והבשן. (ה) ויפלו חבלי מנשה עשרה: ששה - לששה בתי אבות המנויים למעלה , וארבע - לבנות צלפחד; לא שתהא כל אחת בית אב לעצמה , אלא שנטלו ארבעה חלקים: חלקו של אביהם , שהיה גם הוא מיוצאי מצרים , ולפי מניין היוצאים ממצרים נתחלקה הארץ; וחלקו עם אחיו בנכסי חפר אביו , שהיה גם הוא מיוצאי מצרים ושהיה בכור ונטל שני חלקים; ועוד היה להן אח אביהן , שיצא ממצרים ומת במדבר בלא בנים , ונטלו נחלה בחלקו; כך אמרו רבותינו בבבא בתרא (קטז , ב ואי'). ולא הוזקק הכתוב להשמיענו מניין חלקי הבנות , אלא ללמד שנטלו חלק בכורה , ולהודיע שארץ ישראל מוחזקת ירושה להם מאבותיהם , שאילולי כן אין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק. (ו) וארץ הגלעד - שבעבר הירדן היתה לבני מנשה הנותרים. (ח) ארץ תפוח - הכפרים והחצרים; ותפוח עצמה , העיר , היתה לבני אפרים. אל גבול מנשה - על מצר מנשה לסוף גבולו. (ט) הערים האלה , מתפוח עד נחל קנה , לאפרים היו , בתוך ערי מנשה. (י) נגבה לאפרים - אפרים נטל חלקו מדרום לצד הארץ שבין בני יהודה לבני יוסף. וצפונה למנשה - מנשה נטל לצד צפון. (יא) שלשת הנפת - "תלתא פלכין" (ת"י). ושלשת הנפות הנזכרות כאן של דור ושל עין דור היו , כמו שאמור למעלה בספר זה: "מלך דור לנפת דאר" (יב , כג) , ובפסוק אחר "ובנפות דאר מים" (יא , ב); וכאן כך הוא אומר: ואת יושבי דואר ובנותיה - שלשת נפות שהיו לה. (יב) ויואל - ויאבה. (יד) וידברו בני יוסף - שבט מנשה. עד אשר כה ברכני ה' - אשר ראית שנתרבה מנייני ממניין ראשון למניין שני עשרים אלף וחמש מאות , כמניין כ"ה בגימטריא. במניין ראשון אתה מוצא במנשה , בספר 'וידבר': שלשים ושנים אלף ומאתים (במ' א , לה) וב'פנחס': "שנים וחמשים אלף ושבע מאות" (במ' כו , לד). דבר אחר: עד אשר כה - ברכה שנאמרה לאברהם "כה יהיה זרעך" (ברא' טו , ה) נתקיימה בי. ולפי פשוטו: עד אשר כה , עד אשר כן כאשר אתה רואה. (טו) אם עם רב אתה - יש בך כח לכרות יערות ולפנותם , [כעין שקורין 'אישרטיר' בלעז , ] ושם תבנה ערים. ובראת - לשון כריתה , כמו "וברא אתהן בחרבותם" (יח' כג , מז) , 'איישרטי'. אץ - דחוק. (טז) לא ימצא לנו ההר - כי אץ הוא לנו כאשר אמרת. לא ימצא - לא יסופק. ורכב ברזל וגו' - ומה שאתה אומר לעלות היערה ולכבוש בארץ הפרזי והרפאים , עם חזק הוא אותו כנעני , ורכב ברזל לו. ואל תתמה אם קראו לפרזי ורפאים 'כנעני' , כי כולם בני כנען היו (ראה ויק"ר יז , ה). (יח) כי הר יהיה לך - אותו שאמרתי לך "עלה לך היערה" (לעיל , טו). כי יער הוא ובראתו - כי יער הוא ואינו ראוי אלא לעם רב שיבראוהו ויפנוהו. ובראתו , אתה שאתה עם רב , והיו לך תוצאותיו , כי תוריש את הכנעני - על ידי שאתה עם רב. כי רכב ברזל לו - ואין אחד משאר השבטים כדיי להלחם בו. כי חזק הוא - ואתה יש בך היכולת ותורישנו. ורבותינו פירשו (ראה סוטה לו , ב): "עלה לך היערה" (לעיל , טו) - החביאו עצמיכם ביערות שלא תשלוט בכם עין רעה.