מאגר הכתר יהושע פרק ז עם פירוש רש"י

פרק ז
[א] וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּן־כַּרְמִי֩ בֶן־זַבְדִּ֨י בֶן־זֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וַיִּחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס
[ב] וַיִּשְׁלַח֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֲנָשִׁ֜ים מִירִיח֗וֹ הָעַ֞י אֲשֶׁ֨ר עִם־בֵּ֥ית אָ֙וֶן֙ מִקֶּ֣דֶם לְבֵֽית־אֵ֔ל וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ לֵאמֹ֔ר עֲל֖וּ וְרַגְּל֣וּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וַֽיַּעֲלוּ֙ הָאֲנָשִׁ֔ים וַֽיְרַגְּל֖וּ אֶת־הָעָֽי:
[ג] וַיָּשֻׁ֣בוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֘ אַל־יַ֣עַל כָּל־הָעָם֒ כְּאַלְפַּ֣יִם אִ֗ישׁ א֚וֹ כִּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֣ים אִ֔ישׁ יַעֲל֖וּ וְיַכּ֣וּ אֶת־הָעָ֑י אַל־תְּיַגַּע־שָׁ֙מָּה֙ אֶת־כָּל־הָעָ֔ם כִּ֥י מְעַ֖ט הֵֽמָּה:
[ד] וַיַּעֲל֤וּ מִן־הָעָם֙ שָׁ֔מָּה כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּנֻ֕סוּ לִפְנֵ֖י אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי:
[ה] וַיַּכּ֨וּ מֵהֶ֜ם אַנְשֵׁ֣י הָעַ֗י כִּשְׁלֹשִׁ֤ים וְשִׁשָּׁה֙ אִ֔ישׁ וַֽיִּרְדְּפ֞וּם לִפְנֵ֤י הַשַּׁ֙עַר֙ עַד־הַשְּׁבָרִ֔ים וַיַּכּ֖וּם בַּמּוֹרָ֑ד וַיִּמַּ֥ס לְבַב־הָעָ֖ם וַיְהִ֥י לְמָֽיִם:
[ו] וַיִּקְרַ֨ע יְהוֹשֻׁ֜עַ שִׂמְלֹתָ֗יו וַיִּפֹּל֩ עַל־פָּנָ֨יו אַ֜רְצָה לִפְנֵ֨י אֲר֤וֹן יְהוָה֙ עַד־הָעֶ֔רֶב ה֖וּא וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעֲל֥וּ עָפָ֖ר עַל־רֹאשָֽׁם:
[ז] וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֲהָ֣הּ׀ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה לָ֠מָה הֵעֲבַ֨רְתָּ הַעֲבִ֜יר אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַאֲבִידֵ֑נוּ וְלוּ֙ הוֹאַ֣לְנוּ וַנֵּ֔שֶׁב בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן:
[ח] בִּ֖י אֲדנָ֑י מָ֣ה אֹמַ֔ר אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁ֨ר הָפַ֧ךְ יִשְׂרָאֵ֛ל עֹ֖רֶף לִפְנֵ֥י אֹיְבָֽיו:
[ט] וְיִשְׁמְע֣וּ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וְכֹל֙ יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְנָסַ֣בּוּ עָלֵ֔ינוּ וְהִכְרִ֥יתוּ אֶת־שְׁמֵ֖נוּ מִן־הָאָ֑רֶץ וּמַֽה־תַּעֲשֵׂ֖ה לְשִׁמְךָ֥ הַגָּדֽוֹל:
[י] וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ קֻ֣ם לָ֑ךְ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אַתָּ֖ה נֹפֵ֥ל עַל־פָּנֶֽיךָ:
[יא] חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם:
[יב] וְלֹ֨א יֻכְל֜וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם עֹ֗רֶף יִפְנוּ֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם כִּ֥י הָי֖וּ לְחֵ֑רֶם לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִם־לֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם:
[יג] קֻ֚ם קַדֵּ֣שׁ אֶת־הָעָ֔ם וְאָמַרְתָּ֖ הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָ֑ר כִּ֣י כֹה֩ אָמַ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֤רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֔יךָ עַד־הֲסִֽירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם:
[יד] וְנִקְרַבְתֶּ֥ם בַּבֹּ֖קֶר לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וְהָיָ֡ה הַשֵּׁבֶט֩ אֲשֶׁר־יִלְכְּדֶ֨נּוּ יְהוָ֜ה יִקְרַ֣ב לַמִּשְׁפָּח֗וֹת וְהַמִּשְׁפָּחָ֞ה אֲשֶֽׁר־יִלְכְּדֶ֤נָּה יְהוָה֙ תִּקְרַ֣ב לַבָּתִּ֔ים וְהַבַּ֙יִת֙ אֲשֶׁ֣ר יִלְכְּדֶ֣נּוּ יְהוָ֔ה יִקְרַ֖ב לַגְּבָרִֽים:
[טו] וְהָיָה֙ הַנִּלְכָּ֣ד בַּחֵ֔רֶם יִשָּׂרֵ֣ף בָּאֵ֔שׁ אֹת֖וֹ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ כִּ֤י עָבַר֙ אֶת־בְּרִ֣ית יְהוָ֔ה וְכִֽי־עָשָׂ֥ה נְבָלָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
[טז] וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁעַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לִשְׁבָטָ֑יו וַיִּלָּכֵ֖ד שֵׁ֥בֶט יְהוּדָֽה:
[יז] וַיַּקְרֵב֙ אֶת־מִשְׁפַּ֣חַת יְהוּדָ֔ה וַיִּלְכֹּ֕ד אֵ֖ת מִשְׁפַּ֣חַת הַזַּרְחִ֑י וַיַּקְרֵ֞ב אֶת־מִשְׁפַּ֤חַת הַזַּרְחִי֙ לַגְּבָרִ֔ים וַיִּלָּכֵ֖ד זַבְדִּֽי:
[יח] וַיַּקְרֵ֥ב אֶת־בֵּית֖וֹ לַגְּבָרִ֑ים וַיִּלָּכֵ֗ד עָכָ֞ן בֶּן־כַּרְמִ֧י בֶן־זַבְדִּ֛י בֶּן־זֶ֖רַח לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה:
[יט] וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־עָכָ֗ן בְּנִי֙ שִֽׂים־נָ֣א כָב֗וֹד לַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן־ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד־נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל־תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי:
[כ] וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת־יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את עָשִֽׂיתִי:
[כא] וָאֵ֣רֶאה וָאֵ֣רֶא בַשָּׁלָ֡ל אַדֶּ֣רֶת שִׁנְעָר֩ אַחַ֨ת טוֹבָ֜ה וּמָאתַ֧יִם שְׁקָלִ֣ים כֶּ֗סֶף וּלְשׁ֨וֹן זָהָ֤ב אֶחָד֙ חֲמִשִּׁ֤ים שְׁקָלִים֙ מִשְׁקָל֔וֹ וָאֶחְמְדֵ֖ם וָאֶקָּחֵ֑ם וְהִנָּ֨ם טְמוּנִ֥ים בָּאָ֛רֶץ בְּת֥וֹךְ הָאָהֳלִ֖י וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ:
[כב] וַיִּשְׁלַ֤ח יְהוֹשֻׁעַ֙ מַלְאָכִ֔ים וַיָּרֻ֖צוּ הָאֹ֑הֱלָה וְהִנֵּ֧ה טְמוּנָ֛ה בְּאָהֳל֖וֹ וְהַכֶּ֥סֶף תַּחְתֶּֽיהָ:
[כג] וַיִּקָּחוּם֙ מִתּ֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל וַיְבִאוּם֙ אֶל־יְהוֹשֻׁ֔עַ וְאֶ֖ל כָּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּצִּקֻ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה:
[כד] וַיִּקַּ֣ח יְהוֹשֻׁ֣עַ אֶת־עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֡רַח וְאֶת־הַכֶּ֣סֶף וְאֶת־הָאַדֶּ֣רֶת וְֽאֶת־לְשׁ֣וֹן הַזָּהָ֡ב וְֽאֶת־בָּנָ֡יו וְֽאֶת־בְּנֹתָ֡יו וְאֶת־שׁוֹרוֹ֩ וְאֶת־חֲמֹר֨וֹ וְאֶת־צֹאנ֤וֹ וְאֶֽת־אָהֳלוֹ֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּ֑וֹ וַיַּעֲל֥וּ אֹתָ֖ם עֵ֥מֶק עָכֽוֹר:
[כה] וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁעַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכָּרְךָ֥ יְהוָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיִּרְגְּמ֨וּ אֹת֤וֹ כָל־יִשְׂרָאֵל֙ אֶ֔בֶן וַיִּשְׂרְפ֤וּ אֹתָם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּסְקְל֥וּ אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִֽים:
[כו] וַיָּקִ֨ימוּ עָלָ֜יו גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֗וֹל עַ֚ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּ֥שָׁב יְהוָ֖ה מֵחֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ עַל־כֵּ֠ן קָרָ֞א שֵׁ֣ם הַמָּק֤וֹם הַהוּא֙ עֵ֣מֶק עָכ֔וֹר עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פ

פרק ז
(ב) עם בית און - אצל בית און. מקדם לבית אל - במזרח בית אל. (ה) עד השברים - "עד דתברונון" (ת"י). (ז) ולו הואלנו - הלואי נמלכנו לשבת בעבר הירדן מזרחה , בארץ סיחון ועוג שנכבשה כבר. (ט) ומה תעשה לשמך - המשותף בשמינו , זהו מדרשו (ראה ירוש' תענית ב , ו [סה , ד]). ופשוטו: ומה תעשה לשם גבורתך שיצא כבר , ועתה יאמרו תשש כחו. (י) קום לך - קם לך כתיב - עמד לך מה שהתפללת והזכרת לפני. דבר אחר: עמדת לך במחנה ולא יצאת עמהם , ואני אמרתי "אשר יוציאם ואשר יביאם" (במ' כז , יז); "כי אתה תביא את בני ישראל... ואנכי אהיה עמך" (דב' לא , כג); "כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל" (דב' ג , כח) - אם תלך אתה לפניהם יצליחו , ואם לאו לא יצליחו. דבר אחר: קום לך - בשבילך זאת להם (ראה סנה' מד , א); לא אמרתי לך להקדיש שלל העיר. (יד) לבתים - יש במשפחה אחת הרבה בתי אבות. לגברים - לראשי גולגלות; כל אנשי הבית יבאו לגורל. (טו) [ ישרף באש - האהל והמטלטלין. אותו ואת כל אשר לו - כדין המפורש למטה (פס' כה): אותו והבהמה בסקילה. והזקף שהוא על 'באש' מוכיח , שהוא נפרד מ'אותו' , שכן מצינו מקראות שהטעם מחלקן , כמו: "אחרי דרך מבוא השמש" (דב' יא , ל) , ש'אחרי' מופלג מ'דרך' על ידי הטעם. וכן פתרונו: הנלכד בחרם ישרף באש - הראוי לישרף (ראה סנה' מד , א) , כמו שמפורש למטה; אותו ואת כל אשר לו - כדין האמור למטה. וזה מקרא קצר , ודומה לו "כל מכה יבוסי ויגע בצנור" (ש"ב ה , ח) , לא פירש מה יהיה לו , ובדברי הימים פירש: "והיה לראש" (דה"א יא , ו); אף כאן לא פירש מה יהיה ב"אותו וכל אשר לו" , ולמטה פירש.] (טז) ויקרב את ישראל - לפני החשן , מקום שהשבטים כתובים , ומסר לו הקדוש ברוך הוא סימן: שהשבט שחטא אבנו כהה , וכהתה אבנו של יהודה (ראה תנח' וישב ב). (יז) ויקרב את משפחת יהודה - לגורל אחד קרבו ראשי המשפחות , אדם אחד מכל המשפחה , והטילו גורל על מי יפול; ואחר כך על כל בתי אבות של אותה משפחה , ובא אדם אחד מכל בית אב לגורל , ואחר כך באו כל אנשי אותו הבית. (יט) שים נא כבוד - התחיל להוציא לעז על הגורל , אמר לו: בגורל אתה בא עלי? אתה ואלעזר הכהן גדולי הדור אתם , הטל גורל על שניכם ויפול על האחד. אמר לו: שים נא כבוד - בבקשה ממך , אל תוציא לעז על הגורל שבו עתידה הארץ ליחלק (ראה סנה' מג , ב). (כ) ויען עכן - ראה בני יהודה נאספים למלחמה , אמר: מוטב שאמות אני לבדי ואל יהרגו כמה אלפים. וכזאת וכזאת עשיתי - גם בחרמים אחרים בימי משה , שנאמר שם "והחרמתי את עריהם" (במ' כא , ב). (כא) וארא בשלל - התבוננתי שכתוב בתורה "ואכלת את שלל אויביך" (דב' כ , יד). אדרת שנער - "איצטלי בבלי" - תרגום; שכל מלך שלא קנה לו פליטרין בארץ ישראל לא נתקררה דעתו במלכותו , שנאמר "ואתן לך ארץ חמדה... צבי צבאות גוים" (יר' ג , יט) , והיה למלך בבל פליטרין ביריחו , וכשהיה בא לכאן לובש אותה. (כב) וירוצו האהלה - שלא יקדימו שבט יהודה ויטלום משם להכחיש את הגורל (ראה תנח' מסעי ה). (כג) ויציקם - "ואתיכינון" (ת"י); ורבותינו אמרו (ראה סנה' מד , א): בא וחבטן לפני המקום , אמר לפניו: רבונו של עולם , על אילו תפול רובה של סנדרין. (כד) ואת בניו... וכל ישראל - לראות ברידויו , ויוסרו מלעשות כמוהו. ואת שורו ואת חמורו - לאבדם , כמה שנאמר "והיה הנלכד... ישרף... אותו ואת כל אשר לו" (יהו' ז , טו; ראה סנה' מד , א). (כה) וירגמו אותו אבן - שחילל את השבת. וישרפו אותם - האהל והמטלטלין. ויסקלו אותם - השור והבהמה.