פרק ח
[א]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֤ה
אֶל־יְהוֹשֻׁעַ֙
אַל־תִּירָ֣א
וְאַל־תֵּחָ֔ת
קַ֣ח
עִמְּךָ֗
אֵ֚ת
כָּל־עַ֣ם
הַמִּלְחָמָ֔ה
וְק֖וּם
עֲלֵ֣ה
הָעָ֑י
רְאֵ֣ה׀
נָתַ֣תִּי
בְיָדְךָ֗
אֶת־מֶ֤לֶךְ
הָעַי֙
וְאֶת־עַמּ֔וֹ
וְאֶת־עִיר֖וֹ
וְאֶת־אַרְצֽוֹ:
[ב]
וְעָשִׂ֨יתָ
לָעַ֜י
וּלְמַלְכָּ֗הּ
כַּאֲשֶׁ֨ר
עָשִׂ֤יתָ
לִּֽירִיחוֹ֙
וּלְמַלְכָּ֔הּ
רַק־שְׁלָלָ֥הּ
וּבְהֶמְתָּ֖הּ
תָּבֹ֣זּוּ
לָכֶ֑ם
שִׂים־לְךָ֥
אֹרֵ֛ב
לָעִ֖יר
מֵאַחֲרֶֽיהָ:
[ג]
וַיָּ֧קָם
יְהוֹשֻׁ֛עַ
וְכָל־עַ֥ם
הַמִּלְחָמָ֖ה
לַעֲל֣וֹת
הָעָ֑י
וַיִּבְחַ֣ר
יְ֠הוֹשֻׁעַ
שְׁלֹשִׁ֨ים
אֶ֤לֶף
אִישׁ֙
גִּבּוֹרֵ֣י
הַחַ֔יִל
וַיִּשְׁלָחֵ֖ם
לָֽיְלָה:
[ד]
וַיְצַ֨ו
אֹתָ֜ם
לֵאמֹ֗ר
רְ֠אוּ
אַתֶּ֞ם
אֹרְבִ֤ים
לָעִיר֙
מֵאַחֲרֵ֣י
הָעִ֔יר
אַל־תַּרְחִ֥יקוּ
מִן־הָעִ֖יר
מְאֹ֑ד
וִהְיִיתֶ֥ם
כֻּלְּכֶ֖ם
נְכֹנִֽים:
[ה]
וַאֲנִ֗י
וְכָל־הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
אִתִּ֔י
נִקְרַ֖ב
אֶל־הָעִ֑יר
וְהָיָ֗ה
כִּֽי־יֵצְא֤וּ
לִקְרָאתֵ֙נוּ֙
כַּאֲשֶׁ֣ר
בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה
וְנַ֖סְנוּ
לִפְנֵיהֶֽם:
[ו]
וְיָצְא֣וּ
אַחֲרֵ֗ינוּ
עַ֣ד
הַתִּיקֵ֤נוּ
אוֹתָם֙
מִן־הָעִ֔יר
כִּ֣י
יֹֽאמְר֔וּ
נָסִ֣ים
לְפָנֵ֔ינוּ
כַּאֲשֶׁ֖ר
בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה
וְנַ֖סְנוּ
לִפְנֵיהֶֽם:
[ז]
וְאַתֶּ֗ם
תָּקֻ֙מוּ֙
מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב
וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם
אֶת־הָעִ֑יר
וּנְתָנָ֛הּ
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶ֖ם
בְּיֶדְכֶֽם:
[ח]
וְהָיָ֞ה
כְּתָפְשְׂכֶ֣ם
אֶת־הָעִ֗יר
תַּצִּ֤יתוּ
אֶת־הָעִיר֙
בָּאֵ֔שׁ
כִּדְבַ֥ר
יְהוָ֖ה
תַּעֲשׂ֑וּ
רְא֖וּ
צִוִּ֥יתִי
אֶתְכֶֽם:
[ט]
וַיִּשְׁלָחֵ֣ם
יְהוֹשֻׁ֗עַ
וַיֵּֽלְכוּ֙
אֶל־הַמַּאְרָ֔ב
וַיֵּשְׁב֗וּ
בֵּ֧ין
בֵּֽית־אֵ֛ל
וּבֵ֥ין
הָעַ֖י
מִיָּ֣ם
לָעָ֑י
וַיָּ֧לֶן
יְהוֹשֻׁ֛עַ
בַּלַּ֥יְלָה
הַה֖וּא
בְּת֥וֹךְ
הָעָֽם:
[י]
וַיַּשְׁכֵּ֤ם
יְהוֹשֻׁעַ֙
בַּבֹּ֔קֶר
וַיִּפְקֹ֖ד
אֶת־הָעָ֑ם
וַיַּ֨עַל
ה֜וּא
וְזִקְנֵ֧י
יִשְׂרָאֵ֛ל
לִפְנֵ֥י
הָעָ֖ם
הָעָֽי:
[יא]
וְכָל־הָעָ֨ם
הַמִּלְחָמָ֜ה
אֲשֶׁ֣ר
אִתּ֗וֹ
עָלוּ֙
וַֽיִּגְּשׁ֔וּ
וַיָּבֹ֖אוּ
נֶ֣גֶד
הָעִ֑יר
וַֽיַּחֲנוּ֙
מִצְּפ֣וֹן
לָעַ֔י
וְהַגַּ֖י
בֵּינָ֥ו
בֵּינָ֥יו
וּבֵין־הָעָֽי:
[יב]
וַיִּקַּ֕ח
כַּחֲמֵ֥שֶׁת
אֲלָפִ֖ים
אִ֑ישׁ
וַיָּ֨שֶׂם
אוֹתָ֜ם
אֹרֵ֗ב
בֵּ֧ין
בֵּֽית־אֵ֛ל
וּבֵ֥ין
הָעַ֖י
מִיָּ֥ם
לָעִֽיר:
[יג]
וַיָּשִׂ֨ימוּ
הָעָ֜ם
אֶת־כָּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה
אֲשֶׁר֙
מִצְּפ֣וֹן
לָעִ֔יר
וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ
מִיָּ֣ם
לָעִ֑יר
וַיֵּ֧לֶךְ
יְהוֹשֻׁ֛עַ
בַּלַּ֥יְלָה
הַה֖וּא
בְּת֥וֹךְ
הָעֵֽמֶק:
[יד]
וַיְהִ֞י
כִּרְא֣וֹת
מֶלֶךְ־הָעַ֗י
וַֽיְמַהֲר֡וּ
וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ
וַיֵּצְא֣וּ
אַנְשֵֽׁי־הָעִ֣יר
לִקְרַֽאת־יִ֠שְׂרָאֵל
לַֽמִּלְחָמָ֞ה
ה֧וּא
וְכָל־עַמּ֛וֹ
לַמּוֹעֵ֖ד
לִפְנֵ֣י
הָעֲרָבָ֑ה
וְהוּא֙
לֹ֣א
יָדַ֔ע
כִּֽי־אֹרֵ֥ב
ל֖וֹ
מֵאַחֲרֵ֥י
הָעִֽיר:
[טו]
וַיִּנָּ֥גְע֛וּ
יְהוֹשֻׁ֥עַ
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל
לִפְנֵיהֶ֑ם
וַיָּנֻ֖סוּ
דֶּ֥רֶךְ
הַמִּדְבָּֽר:
[טז]
וַיִּזָּעֲק֗וּ
כָּל־הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
בָּעַ֔יר
בָּעַ֔י
לִרְדֹּ֖ף
אַחֲרֵיהֶ֑ם
וַֽיִּרְדְּפוּ֙
אַחֲרֵ֣י
יְהוֹשֻׁ֔עַ
וַיִּנָּתְק֖וּ
מִן־הָעִֽיר:
[יז]
וְלֹא־נִשְׁאַ֣ר
אִ֗ישׁ
בָּעַי֙
וּבֵ֣ית
אֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־יָצְא֖וּ
אַחֲרֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיַּעַזְב֤וּ
אֶת־הָעִיר֙
פְּתוּחָ֔ה
וַֽיִּרְדְּפ֖וּ
אַחֲרֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
פ
[יח]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ
נְ֠טֵה
בַּכִּיד֤וֹן
אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ֙
אֶל־הָעַ֔י
כִּ֥י
בְיָדְךָ֖
אֶתְּנֶ֑נָּה
וַיֵּ֧ט
יְהוֹשֻׁ֛עַ
בַּכִּיד֥וֹן
אֲשֶׁר־בְּיָד֖וֹ
אֶל־הָעִֽיר:
[יט]
וְהָאוֹרֵ֡ב
קָם֩
מְהֵרָ֨ה
מִמְּקוֹמ֤וֹ
וַיָּר֙וּצוּ֙
כִּנְט֣וֹת
יָד֔וֹ
וַיָּבֹ֥אוּ
הָעִ֖יר
וַֽיִּלְכְּד֑וּהָ
וַֽיְמַהֲר֔וּ
וַיַּצִּ֥יתוּ
אֶת־הָעִ֖יר
בָּאֵֽשׁ:
[כ]
וַיִּפְנ֣וּ
אַנְשֵׁי֩
הָעַ֨י
אַחֲרֵיהֶ֜ם
וַיִּרְא֗וּ
וְהִנֵּ֨ה
עָלָ֜ה
עֲשַׁ֤ן
הָעִיר֙
הַשָּׁמַ֔יְמָה
וְלֹא־הָיָ֨ה
בָהֶ֥ם
יָדַ֛יִם
לָנ֖וּס
הֵ֣נָּה
וָהֵ֑נָּה
וְהָעָם֙
הַנָּ֣ס
הַמִּדְבָּ֔ר
נֶהְפַּ֖ךְ
אֶל־הָרוֹדֵֽף:
[כא]
וִיהוֹשֻׁ֨עַ
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֜ל
רָא֗וּ
כִּֽי־לָכַ֤ד
הָאֹרֵב֙
אֶת־הָעִ֔יר
וְכִ֥י
עָלָ֖ה
עֲשַׁ֣ן
הָעִ֑יר
וַיָּשֻׁ֕בוּ
וַיַּכּ֖וּ
אֶת־אַנְשֵׁ֥י
הָעָֽי:
[כב]
וְאֵ֨לֶּה
יָצְא֤וּ
מִן־הָעִיר֙
לִקְרָאתָ֔ם
וַיִּֽהְי֤וּ
לְיִשְׂרָאֵל֙
בַּתָּ֔וֶךְ
אֵ֥לֶּה
מִזֶּ֖ה
וְאֵ֣לֶּה
מִזֶּ֑ה
וַיַּכּ֣וּ
אוֹתָ֔ם
עַד־בִּלְתִּ֥י
הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ
שָׂרִ֥יד
וּפָלִֽיט:
[כג]
וְאֶת־מֶ֥לֶךְ
הָעַ֖י
תָּ֣פְשׂוּ
חָ֑י
וַיַּקְרִ֥בוּ
אֹת֖וֹ
אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ:
[כד]
וַיְהִ֣י
כְּכַלּ֣וֹת
יִשְׂרָאֵ֡ל
לַהֲרֹג֩
אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֨י
הָעַ֜י
בַּשָּׂדֶ֗ה
בַּמִּדְבָּר֙
אֲשֶׁ֣ר
רְדָפ֣וּם
בּ֔וֹ
וַֽיִּפְּל֥וּ
כֻלָּ֛ם
לְפִי־חֶ֖רֶב
עַד־תֻּמָּ֑ם
וַיָּשֻׁ֤בוּ
כָל־יִשְׂרָאֵל֙
הָעַ֔י
וַיַּכּ֥וּ
אֹתָ֖הּ
לְפִי־חָֽרֶב:
[כה]
וַיְהִי֩
כָל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים
בַּיּ֤וֹם
הַהוּא֙
מֵאִ֣ישׁ
וְעַד־אִשָּׁ֔ה
שְׁנֵ֥ים
עָשָׂ֖ר
אָ֑לֶף
כֹּ֖ל
אַנְשֵׁ֥י
הָעָֽי:
[כו]
וִיהוֹשֻׁעַ֙
לֹא־הֵשִׁ֣יב
יָד֔וֹ
אֲשֶׁ֥ר
נָטָ֖ה
בַּכִּיד֑וֹן
עַ֚ד
אֲשֶׁ֣ר
הֶחֱרִ֔ים
אֵ֖ת
כָּל־יֹשְׁבֵ֥י
הָעָֽי:
[כז]
רַ֣ק
הַבְּהֵמָ֗ה
וּשְׁלַל֙
הָעִ֣יר
הַהִ֔יא
בָּזֲז֥וּ
לָהֶ֖ם
יִשְׂרָאֵ֑ל
כִּדְבַ֣ר
יְהוָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
צִוָּ֖ה
אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ:
[כח]
וַיִּשְׂרֹ֥ף
יְהוֹשֻׁ֖עַ
אֶת־הָעָ֑י
וַיְשִׂימֶ֤הָ
תֵּל־עוֹלָם֙
שְׁמָמָ֔ה
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
[כט]
וְאֶת־מֶ֧לֶךְ
הָעַ֛י
תָּלָ֥ה
עַל־הָעֵ֖ץ
עַד־עֵ֣ת
הָעָ֑רֶב
וּכְב֣וֹא
הַשֶּׁמֶשׁ֩
צִוָּ֨ה
יְהוֹשֻׁ֜עַ
וַיֹּרִ֧ידוּ
אֶת־נִבְלָת֣וֹ
מִן־הָעֵ֗ץ
וַיַּשְׁלִ֤יכוּ
אוֹתָהּ֙
אֶל־פֶּ֙תַח֙
שַׁ֣עַר
הָעִ֔יר
וַיָּקִ֤ימוּ
עָלָיו֙
גַּל־אֲבָנִ֣ים
גָּד֔וֹל
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
פ
[ל]
אָ֣ז
יִבְנֶ֤ה
יְהוֹשֻׁעַ֙
מִזְבֵּ֔חַ
לַֽיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
בְּהַ֖ר
עֵיבָֽל:
[לא]
כַּאֲשֶׁ֣ר
צִוָּה֩
מֹשֶׁ֨ה
עֶֽבֶד־יְהוָ֜ה
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
כַּכָּתוּב֙
בְּסֵ֙פֶר֙
תּוֹרַ֣ת
מֹשֶׁ֔ה
מִזְבַּח֙
אֲבָנִ֣ים
שְׁלֵמ֔וֹת
אֲשֶׁ֛ר
לֹא־הֵנִ֥יף
עֲלֵיהֶ֖ן
בַּרְזֶ֑ל
וַיַּעֲל֨וּ
עָלָ֤יו
עֹלוֹת֙
לַֽיהוָ֔ה
וַֽיִּזְבְּח֖וּ
שְׁלָמִֽים:
[לב]
וַיִּכְתָּב־שָׁ֖ם
עַל־הָאֲבָנִ֑ים
אֵ֗ת
מִשְׁנֵה֙
תּוֹרַ֣ת
מֹשֶׁ֔ה
אֲשֶׁ֣ר
כָּתַ֔ב
לִפְנֵ֖י
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[לג]
וְכָל־יִשְׂרָאֵ֡ל
וּזְקֵנָ֡יו
וְשֹׁטְרִ֣ים
׀
וְשֹׁפְטָ֡יו
עֹמְדִ֣ים
מִזֶּ֣ה
׀
וּמִזֶּ֣ה
׀
לָאָר֡וֹן
נֶגֶד֩
הַכֹּהֲנִ֨ים
הַלְוִיִּ֜ם
נֹשְׂאֵ֣י׀
אֲר֣וֹן
בְּרִית־יְהוָ֗ה
כַּגֵּר֙
כָּאֶזְרָ֔ח
חֶצְיוֹ֙
אֶל־מ֣וּל
הַר־גְּרִזִ֔ים
וְהַחֶצְי֖וֹ
אֶל־מ֣וּל
הַר־עֵיבָ֑ל
כַּאֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֜ה
מֹשֶׁ֣ה
עֶבֶד־יְהוָ֗ה
לְבָרֵ֛ךְ
אֶת־הָעָ֥ם
יִשְׂרָאֵ֖ל
בָּרִאשֹׁנָֽה:
[לד]
וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן
קָרָא֙
אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֣י
הַתּוֹרָ֔ה
הַבְּרָכָ֖ה
וְהַקְּלָלָ֑ה
כְּכָל־הַכָּת֖וּב
בְּסֵ֥פֶר
הַתּוֹרָֽה:
[לה]
לֹא־הָיָ֣ה
דָבָ֔ר
מִכֹּ֖ל
אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה
מֹשֶׁ֑ה
אֲשֶׁ֨ר
לֹֽא־קָרָ֜א
יְהוֹשֻׁ֗עַ
נֶ֣גֶד
כָּל־קְהַ֤ל
יִשְׂרָאֵל֙
וְהַנָּשִׁ֣ים
וְהַטַּ֔ף
וְהַגֵּ֖ר
הַהֹלֵ֥ךְ
בְּקִרְבָּֽם:
פרק ח
(יג)
...
(עד
כאן
חסר
בכתב
היד)
תרגומו:
"ויתכמניה"
,
כמו
"ויעקבני"
(בר'
כז
,
לו):
המארב
תפש
העיר
בעקבה.
(טו)
וינגעו
-
תרגומו:
"ואיתברו"
,
לשון
'נגע';
כאדם
ההופך
עורף
לנוס
והרודף
משיגו
במקצת
ומכהו.
(יח)
ויט
יהושע
בכידון
אשר
בידו
אל
העיר
-
כלפי
העיר
,
לרמז
אל
המארב
,
שיצאו
מן
המארב
וילכדו
את
העיר.
(כ-כא)
והעם
הנס
אל
המדבר
נהפך
אל
הרודף...
ויהושע
וכל
ישראל
-
שנסו
היום
לפני
אנשי
העי
,
בראותם
כי
לכד
האורב
את
העיר
,
הפכו
פניהן
כלפי
אנשי
העיר
שהיו
רודפין
אותן.
(כב)
ואלה
יצאו
מן
העיר
לקראתם
-
והאורב
,
לאחר
שהציתו
את
העיר
באש
,
יצאו
מן
העיר...
ויהיו
אנשי
העי
לישראל
בתווך
אלה
מזה
ואלה
מזה
-
בני
המארב
מזה
,
וכל
ישראל
ויהושע
מזה
,
ואנשי
העי
באמצע.
(כח)
וישימה
תל
עולם
שממה
עד
היום
הזה
-
לקיים
מה
שנאמר
"ועשית
לעי
ולמלכה
כאשר
עשית
ליריחו
ולמלכה"
(לעיל
,
ב).
(כט)
ויורידו
את
נבלתו
מן
העץ
,
משום
"לא
תטמא
את
אדמתך"
(דב'
כא
,
כג).
ויקימו
עליו
גל
אבנים
-
לטהר
את
הארץ.
(ל)
אז
יבנה
יהושע
מזבח
-
אז
,
ביום
כשעברו
ישראל
את
הירדן
,
בנה
יהושע
מזבח
וכו'
,
ככל
המפורש
למעלה.
(לג)
וכל
ישראל
וזקניו
ושטריו
וכו'
חציו
אל
מול
הר
גריזים
והחציו
אל
מול
הר
עיבל
וגו'
-
(סוטה
לו
,
ב)
מאי
'והחציו'?
תנא:
חציו
של
מול
הר
גריזים
מרובה
מחציו
של
הר
עיבל
,
שאע"פ
שלוי
למטה
,
בני
יוסף
עמהם
,
שנאמר
"וידברו
בני
יוסף
את
יהושע
לאמר
וגו'
ואני
עם
רב
וגו'
ויאמר
אליהם
יהושע
אם
עם
רב
אתה
עלה
לך
היערה"
(יז
,
יד
-
טו);
אמר
להם:
לכו
וחבאו
עצמיכם
ביערים
,
שלא
תשלוט
בהם
העין.
אמרו
לו:
זרעו
של
יוסף
אין
עין
רעה
שולטת
בו
שנאמר
"בן
פורת
יוסף
בן
פורת
עלי
עין"
(בר'
מט
,
כב)
,
אל
תקרי
'עלי
עין'
אלא
'עולי
עין'.
תניא
,
ר'
אליעזר
בן
יעקב
אומר:
אי
אפשר
לומר
לויים
למעלה
,
שכבר
נאמר
למטה
,
ואי
אפשר
לומר
למטה
,
שכבר
נאמר
למעלה;
אלא
הא
כיצד?
זקני
כהונה
ולוייה
למטה
והשאר
למעלה.
ר'
יוסי
אומר:
כל
הראוי
לשירות
למטה
והשאר
למעלה.
רבי
אומר:
אילו
ואילו
למטה
הן
עומדים;
הפכו
פניהם
כלפי
הר
גריזים
ופתחו
בברכה
,
כלפי
הר
עיבל
ופתחו
בקללה
,
ברוך
בכלל
ברוך
בפרט
,
ארור
בכלל
ארור
בפרט
,
ללמוד
וללמד
לשמור
ולעשות
,
ארבעה
הרי
שמונה
,
שמונה
הרי
ששה
עשר.
וכן
בסיני
וכן
באהל
מועד
הברכה
קודמת
לקללה
,
ומה
קללה
בלויים
אף
ברכה
בלויים
,
ומה
קללה
בקול
רם
אף
ברכה
בקול
רם
,
ומה
קללה
בלשון
הקודש
אף
ברכה
בלשון
הקודש
,
ומה
בקללה
אילו
ואילו
עונין
אמן
,
אף
בברכה
אילו
ואילו
עונין
אמן.