פרק י
[א]
ויקם
אחרי
אבימלך
להושיע
את־ישראל
תולע
בן־פואה
בן־דודו
איש
יששכר
והוא־ישב
בשמיר
בהר
אפרים:
[ב]
וישפט
את־ישראל
עשרים
ושלש
שנה
וימת
ויקבר
בשמיר:
פ
[ג]
ויקם
אחריו
יאיר
הגלעדי
וישפט
את־ישראל
עשרים
ושתים
שנה:
[ד]
ויהי־לו
שלשים
בנים
רכבים
על־שלשים
עירים
ושלשים
עירים
להם
להם
יקראו׀
חות
יאיר
עד
היום
הזה
אשר
בארץ
הגלעד:
[ה]
וימת
יאיר
ויקבר
בקמון:
פ
[ו]
ויסיפו׀
בני
ישראל
לעשות
הרע
בעיני
יהוה
ויעבדו
את־הבעלים
ואת־העשתרות
ואת־אלהי
ארם
ואת־אלהי
צידון
ואת׀
אלהי
מואב
ואת
אלהי
בני־עמון
ואת
אלהי
פלשתים
ויעזבו
את־יהוה
ולא
עבדוהו:
[ז]
ויחר־אף
יהוה
בישראל
וימכרם
ביד־פלשתים
וביד
בני
עמון:
[ח]
וירעצו
וירצצו
את־בני
ישראל
בשנה
ההיא
שמנה
עשרה
שנה
את־כל־בני
ישראל
אשר
בעבר
הירדן
בארץ
האמרי
אשר
בגלעד:
[ט]
ויעברו
בני־עמון
את־הירדן
להלחם
גם־ביהודה
ובבנימין
ובבית
אפרים
ותצר
לישראל
מאד:
[י]
ויזעקו
בני
ישראל
אל־יהוה
לאמר
חטאנו
לך
וכי
עזבנו
את־אלהינו
ונעבד
את־הבעלים:
פ
[יא]
ויאמר
יהוה
אל־בני
ישראל
הלא
ממצרים
ומן־האמרי
ומן־בני
עמון
ומן־פלשתים:
[יב]
וצידונים
ועמלק
ומעון
לחצו
אתכם
ותצעקו
אלי
ואושיעה
אתכם
מידם:
[יג]
ואתם
עזבתם
אותי
ותעבדו
אלהים
אחרים
לכן
לא־אוסיף
להושיע
אתכם:
[יד]
לכו
וזעקו
אל־האלהים
אשר
בחרתם
בם
המה
יושיעו
לכם
בעת
צרתכם:
[טו]
ויאמרו
בני־ישראל
אל־יהוה
חטאנו
עשה־אתה
לנו
ככל־הטוב
בעיניך
אך
הצילנו
נא
היום
הזה:
[טז]
ויסירו
את־אלהי
הנכר
מקרבם
ויעבדו
את־יהוה
ותקצר
נפשו
בעמל
ישראל:
פ
[יז]
ויצעקו
בני
עמון
ויחנו
בגלעד
ויאספו
בני
ישראל
ויחנו
במצפה:
[יח]
ויאמרו
העם
שרי
גלעד
איש
אל־רעהו
מי
האיש
אשר
יחל
להלחם
בבני
עמון
יהיה
לראש
לכל
ישבי
גלעד:
פ