מאגר הכתר שופטים פרק יז עם פירוש רש"י

פרק יז
(א) ויהי איש מהר אפרים - אע"פ שנכתבו שתי פרשיות הללו בסוף הספר , של מיכה ושל פילגש בגבעה , בתחילת השופטים היה , בימי עתניאל בן קנז , שנאמר "וישימו להם בני דן את הפסל כל ימי היות בית האלהים בשילה" (שו' יח , ל - לא; המובאה מורכבת מיסודות של שני הפסוקים); למדנו , שכל ימי משכן שילה היה פסל מיכה. ובפילגש בגבעה נאמר על יבוס שבירושלים: "לא נסור אל עיר נכרי" (שו' יט , יב); למדנו שעדיין לא כבשו את ירושלם , והיא נכבשה לאחר יהושע מיד , כאמור בראש הספר (שו' א , ח). (ב) אשר לוקח לך - אשר נגנב ממך , ויש לו דומה: "כי אשה עצורה לנו" (ש"א כא , ו) - עצורה ממנו. ואת אלית - קללת כל מי שגנבו , וגם אמרת הקללה באזניי. הנה הכסף - אני מודה לך עליו שהוא בידי , שאני לקחתיו. (ג) וישב את אלף... הכסף לאמו - אמר להחזירו לה ובמקום שהוא שם הרי הוא ברשותך. הקדש הקדשתי מידי לבני - קבלתי עלי למוסרו מידי לידך לשם פסל ומסכה , ועתה תנהו לי , ומידי אני אשיבנו לך. יש אומרים שהאשה הזו היא דלילה , לפי שכתוב בה "אלף ומאה כסף" (שו' טז , ה) , וטעות היא בידם , שהרבה ימים קדם מיכה לשמשון , אך הפרשיות נסמכו על פי הכסף הרע ששוה כאן וכאן , וכסף של פורענות היו שניהם. (ה) בית אלהים - "בית טעוון" (ת"י). כל אלהים האמורים בפרשה זו חול , חוץ מזה: "כל ימי היות בית האלהים בשילה" (שו' יח , לא). וימלא את יד - חינכו לעבודת הפסל להיות כהן לפניו. כל חינוך דבר שהאדם נכנס בו לשום גדולה קרויה 'מילוי ידים' , ובלעז: 'מיין וושטיר'. וכשנותנין פקידות לאדם קורין למתן 'ריוושטיר'. (ז) ממשפחת יהודה - מן האם. ורבותינו אמרו: לפי שעשה מעשה מנשה שהיה מיהודה קראו ממשפחת יהודה (ב"ב קט , ב). והוא לוי - בן גרשום בן משה רבינו היה , כמו שמפרש בסוף הענין "ויהונתן בן גרשום" וגו' (יח , ל). (ח) לעשות דרכו - דרך הליכתו. (ט) באשר אמצא - פרנסתי להשתכר. (י) לימים - לסוף שנה. וערך בגדים - זוג חליפת בגדים , שהם ערך וסדר לכל בני אדם כפי הראוי להם לשנה. וערך בגדים - 'אפריילמנט'. ומחיתך - ומזונותיך. וילך הלוי - אחר עצתו.