פרק ב
[א]
וַתִּתְפַּלֵּ֤ל
חַנָּה֙
וַתֹּאמַ֔ר
עָלַ֤ץ
לִבִּי֙
בַּֽיהוָ֔ה
רָ֥מָה
קַרְנִ֖י
בַּֽיהוָ֑ה
רָ֤חַב
פִּי֙
עַל־א֣וֹיְבַ֔י
כִּ֥י
שָׂמַ֖חְתִּי
בִּישׁוּעָתֶֽךָ:
[ב]
אֵין־קָד֥וֹשׁ
כַּיהוָ֖ה
כִּ֣י
אֵ֣ין
בִּלְתֶּ֑ךָ
וְאֵ֥ין
צ֖וּר
כֵּאלֹהֵֽינוּ:
[ג]
אַל־תַּרְבּ֤וּ
תְדַבְּרוּ֙
גְּבֹהָ֣ה
גְבֹהָ֔ה
יֵצֵ֥א
עָתָ֖ק
מִפִּיכֶ֑ם
כִּ֣י
אֵ֤ל
דֵּעוֹת֙
יְהוָ֔ה
וְלֹ֥א
וְל֥וֹ
נִתְכְּנ֖וּ
עֲלִלֽוֹת:
[ד]
קֶ֥שֶׁת
גִּבֹּרִ֖ים
חַתִּ֑ים
וְנִכְשָׁלִ֖ים
אָ֥זְרוּ
חָֽיִל:
[ה]
שְׂבֵעִ֤ים
בַּלֶּ֙חֶם֙
נִשְׂכָּ֔רוּ
וּרְעֵבִ֖ים
חָדֵ֑לּוּ
עַד־עֲקָרָה֙
יָלְדָ֣ה
שִׁבְעָ֔ה
וְרַבַּ֥ת
בָּנִ֖ים
אֻמְלָֽלָה:
[ו]
יְהוָ֖ה
מֵמִ֣ית
וּמְחַיֶּ֑ה
מוֹרִ֥יד
שְׁא֖וֹל
וַיָּֽעַל:
[ז]
יְהוָ֖ה
מוֹרִ֣ישׁ
וּמַעֲשִׁ֑יר
מַשְׁפִּ֖יל
אַף־מְרוֹמֵֽם:
[ח]
מֵקִ֨ים
מֵעָפָ֜ר
דָּ֗ל
מֵֽאַשְׁפֹּת֙
יָרִ֣ים
אֶבְי֔וֹן
לְהוֹשִׁיב֙
עִם־נְדִיבִ֔ים
וְכִסֵּ֥א
כָב֖וֹד
יַנְחִלֵ֑ם
כִּ֤י
לַֽיהוָה֙
מְצֻ֣קֵי
אֶ֔רֶץ
וַיָּ֥שֶׁת
עֲלֵיהֶ֖ם
תֵּבֵֽל:
[ט]
רַגְלֵ֤י
חֲסִידָו֙
יִשְׁמֹ֔ר
וּרְשָׁעִ֖ים
בַּחֹ֣שֶׁךְ
יִדָּ֑מּוּ
כִּי־לֹ֥א
בְכֹ֖חַ
יִגְבַּר־אִֽישׁ:
[י]
יְהוָ֞ה
יֵחַ֣תּוּ
מְרִיבָ֗ו
מְרִיבָ֗יו
עָלָו֙
עָלָיו֙
בַּשָּׁמַ֣יִם
יַרְעֵ֔ם
יְהוָ֖ה
יָדִ֣ין
אַפְסֵי־אָ֑רֶץ
וְיִתֶּן־עֹ֣ז
לְמַלְכּ֔וֹ
וְיָרֵ֖ם
קֶ֥רֶן
מְשִׁיחֽוֹ:
פ
[יא]
וַיֵּ֧לֶךְ
אֶלְקָנָ֛ה
הָרָמָ֖תָה
עַל־בֵּית֑וֹ
וְהַנַּ֗עַר
הָיָ֤ה
מְשָׁרֵת֙
אֶת־יְהוָ֔ה
אֶת־פְּנֵ֖י
עֵלִ֥י
הַכֹּהֵֽן:
[יב]
וּבְנֵ֥י
עֵלִ֖י
בְּנֵ֣י
בְלִיָּ֑עַל
לֹ֥א
יָדְע֖וּ
אֶת־יְהוָֽה:
[יג]
וּמִשְׁפַּ֥ט
הַכֹּהֲנִ֖ים
אֶת־הָעָ֑ם
כָּל־אִ֞ישׁ
זֹבֵ֣חַ
זֶ֗בַח
וּבָ֨א
נַ֤עַר
הַכֹּהֵן֙
כְּבַשֵּׁ֣ל
הַבָּשָׂ֔ר
וְהַמַּזְלֵ֛ג
שְׁלֹ֥שׁ
הַשִּׁנַּ֖יִם
בְּיָדֽוֹ:
[יד]
וְהִכָּ֨ה
בַכִּיּ֜וֹר
א֣וֹ
בַדּ֗וּד
א֤וֹ
בַקַּלַּ֙חַת֙
א֣וֹ
בַפָּר֔וּר
כֹּ֚ל
אֲשֶׁ֣ר
יַעֲלֶ֣ה
הַמַּזְלֵ֔ג
יִקַּ֥ח
הַכֹּהֵ֖ן
בּ֑וֹ
כָּ֚כָה
יַעֲשׂ֣וּ
לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל
הַבָּאִ֥ים
שָׁ֖ם
בְּשִׁלֹֽה:
[טו]
גַּם֘
בְּטֶרֶם֘
יַקְטִר֣וּן
אֶת־הַחֵלֶב֒
וּבָ֣א׀
נַ֣עַר
הַכֹּהֵ֗ן
וְאָמַר֙
לָאִ֣ישׁ
הַזֹּבֵ֔חַ
תְּנָ֣ה
בָשָׂ֔ר
לִצְל֖וֹת
לַכֹּהֵ֑ן
וְלֹא־יִקַּ֧ח
מִמְּךָ֛
בָּשָׂ֥ר
מְבֻשָּׁ֖ל
כִּ֥י
אִם־חָֽי:
[טז]
וַיֹּ֨אמֶר
אֵלָ֜יו
הָאִ֗ישׁ
קַטֵּ֨ר
יַקְטִיר֤וּן
כַּיּוֹם֙
הַחֵ֔לֶב
וְקַ֨ח־לְךָ֔
כַּאֲשֶׁ֥ר
תְּאַוֶּ֖ה
נַפְשֶׁ֑ךָ
וְאָמַ֥ר
׀
לוֹ֙
לֹא֙
כִּ֚י
עַתָּ֣ה
תִתֵּ֔ן
וְאִם־לֹ֖א
לָקַ֥חְתִּי
בְחָזְקָֽה:
[יז]
וַתְּהִ֨י
חַטַּ֧את
הַנְּעָרִ֛ים
גְּדוֹלָ֥ה
מְאֹ֖ד
אֶת־פְּנֵ֣י
יְהוָ֑ה
כִּ֤י
נִֽאֲצוּ֙
הָאֲנָשִׁ֔ים
אֵ֖ת
מִנְחַ֥ת
יְהוָֽה:
[יח]
וּשְׁמוּאֵ֕ל
מְשָׁרֵ֖ת
אֶת־פְּנֵ֣י
יְהוָ֑ה
נַ֕עַר
חָג֖וּר
אֵפ֥וֹד
בָּֽד:
[יט]
וּמְעִ֤יל
קָטֹן֙
תַּעֲשֶׂה־לּ֣וֹ
אִמּ֔וֹ
וְהַעַלְתָ֥ה
ל֖וֹ
מִיָּמִ֣ים
׀
יָמִ֑ימָה
בַּֽעֲלוֹתָהּ֙
אֶת־אִישָׁ֔הּ
לִזְבֹּ֖חַ
אֶת־זֶ֥בַח
הַיָּמִֽים:
[כ]
וּבֵרַ֨ךְ
עֵלִ֜י
אֶת־אֶלְקָנָ֣ה
וְאֶת־אִשְׁתּ֗וֹ
וְאָמַר֙
יָשֵׂם֩
יְהוָ֨ה
לְךָ֥
זֶ֙רַע֙
מִן־הָאִשָּׁ֣ה
הַזֹּ֔את
תַּ֚חַת
הַשְּׁאֵלָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
שָׁאַ֖ל
לַֽיהוָ֑ה
וְהָלְכ֖וּ
לִמְקוֹמֽוֹ:
[כא]
כִּֽי־פָקַ֤ד
יְהוָה֙
אֶת־חַנָּ֔ה
וַתַּ֛הַר
וַתֵּ֥לֶד
שְׁלֹשָֽׁה־בָנִ֖ים
וּשְׁתֵּ֣י
בָנ֑וֹת
וַיִּגְדַּ֛ל
הַנַּ֥עַר
שְׁמוּאֵ֖ל
עִם־יְהוָֽה:
ס
[כב]
וְעֵלִ֖י
זָקֵ֣ן
מְאֹ֑ד
וְשָׁמַ֗ע
אֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשׂ֤וּן
בָּנָיו֙
לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֵ֤ת
אֲשֶֽׁר־יִשְׁכְּבוּן֙
אֶת־הַנָּשִׁ֔ים
הַצֹּ֣בְא֔וֹת
פֶּ֖תַח
אֹ֥הֶל
מוֹעֵֽד:
[כג]
וַיֹּ֣אמֶר
לָהֶ֔ם
לָ֥מָּה
תַעֲשׂ֖וּן
כַּדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֑לֶּה
אֲשֶׁ֨ר
אָנֹכִ֤י
שֹׁמֵעַ֙
אֶת־דִּבְרֵיכֶ֣ם
רָעִ֔ים
מֵאֵ֖ת
כָּל־הָעָ֥ם
אֵֽלֶּה:
[כד]
אַ֖ל
בָּנָ֑י
כִּ֠י
לֽוֹא־טוֹבָ֤ה
הַשְּׁמֻעָה֙
אֲשֶׁ֣ר
אָנֹכִ֣י
שֹׁמֵ֔עַ
מַעֲבִרִ֖ים
עַם־יְהוָֽה:
[כה]
אִם־יֶחֱטָ֨א
אִ֤ישׁ
לְאִישׁ֙
וּפִֽלֲל֣וֹ
אֱלֹהִ֔ים
וְאִ֤ם
לַֽיהוָה֙
יֶחֱטָא־אִ֔ישׁ
מִ֖י
יִתְפַּלֶּל־ל֑וֹ
וְלֹ֤א
יִשְׁמְעוּ֙
לְק֣וֹל
אֲבִיהֶ֔ם
כִּֽי־חָפֵ֥ץ
יְהוָ֖ה
לַהֲמִיתָֽם:
[כו]
וְהַנַּ֣עַר
שְׁמוּאֵ֔ל
הֹלֵ֥ךְ
וְגָדֵ֖ל
וָט֑וֹב
גַּ֚ם
עִם־יְהוָ֔ה
וְגַ֖ם
עִם־אֲנָשִֽׁים:
פ
[כז]
וַיָּבֹ֥א
אִישׁ־אֱלֹהִ֖ים
אֶל־עֵלִ֑י
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הֲנִגְלֹ֤ה
נִגְלֵ֙יתִי֙
אֶל־בֵּ֣ית
אָבִ֔יךָ
בִּֽהְיוֹתָ֥ם
בְּמִצְרַ֖יִם
לְבֵ֥ית
פַּרְעֹֽה:
[כח]
וּבָחֹ֣ר
אֹ֠תוֹ
מִכָּל־שִׁבְטֵ֨י
יִשְׂרָאֵ֥ל
לִי֙
לְכֹהֵ֔ן
לַעֲל֣וֹת
עַֽל־מִזְבְּחִ֗י
לְהַקְטִ֥יר
קְטֹ֛רֶת
לָשֵׂ֥את
אֵפ֖וֹד
לְפָנָ֑י
וָֽאֶתְּנָה֙
לְבֵ֣ית
אָבִ֔יךָ
אֶת־כָּל־אִשֵּׁ֖י
בְּנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[כט]
לָ֣מָּה
תִבְעֲט֗וּ
בְּזִבְחִי֙
וּבְמִנְחָתִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
צִוִּ֖יתִי
מָע֑וֹן
וַתְּכַבֵּ֤ד
אֶת־בָּנֶ֙יךָ֙
מִמֶּ֔נִּי
לְהַבְרִיאֲכֶ֗ם
מֵרֵאשִׁ֛ית
כָּל־מִנְחַ֥ת
יִשְׂרָאֵ֖ל
לְעַמִּֽי:
[ל]
לָכֵ֗ן
נְאֻם־יְהוָה֘
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵל֒
אָמ֣וֹר
אָמַ֔רְתִּי
בֵּֽיתְךָ֙
וּבֵ֣ית
אָבִ֔יךָ
יִתְהַלְּכ֥וּ
לְפָנַ֖י
עַד־עוֹלָ֑ם
וְעַתָּ֤ה
נְאֻם־יְהוָה֙
חָלִ֣ילָה
לִּ֔י
כִּֽי־מְכַבְּדַ֥י
אֲכַבֵּ֖ד
וּבֹזַ֥י
יֵקָֽלּוּ:
[לא]
הִנֵּה֙
יָמִ֣ים
בָּאִ֔ים
וְגָֽדַעְתִּי֙
אֶת־זְרֹ֣עֲךָ֔
וְאֶת־זְרֹ֖עַ
בֵּ֣ית
אָבִ֑יךָ
מִֽהְי֥וֹת
זָקֵ֖ן
בְּבֵיתֶֽךָ:
[לב]
וְהִבַּטְתָּ֙
צַ֣ר
מָע֔וֹן
בְּכֹ֥ל
אֲשֶׁר־יֵיטִ֖יב
אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל
וְלֹא־יִֽהְיֶ֥ה
זָקֵ֛ן
בְּבֵיתְךָ֖
כָּל־הַיָּמִֽים:
[לג]
וְאִ֗ישׁ
לֹֽא־אַכְרִ֤ית
לְךָ֙
מֵעִ֣ם
מִזְבְּחִ֔י
לְכַלּ֥וֹת
אֶת־עֵינֶ֖יךָ
וְלַאֲדִ֣יב
אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ
וְכָל־מַרְבִּ֥ית
בֵּיתְךָ֖
יָמ֥וּתוּ
אֲנָשִֽׁים:
[לד]
וְזֶה־לְּךָ֣
הָא֗וֹת
אֲשֶׁ֤ר
יָבֹא֙
אֶל־שְׁנֵ֣י
בָנֶ֔יךָ
אֶל־חָפְנִ֖י
וּפִֽינְחָ֑ס
בְּי֥וֹם
אֶחָ֖ד
יָמ֥וּתוּ
שְׁנֵיהֶֽם:
[לה]
וַהֲקִימֹתִ֥י
לִי֙
כֹּהֵ֣ן
נֶאֱמָ֔ן
כַּאֲשֶׁ֛ר
בִּלְבָבִ֥י
וּבְנַפְשִׁ֖י
יַעֲשֶׂ֑ה
וּבָנִ֤יתִי
לוֹ֙
בַּ֣יִת
נֶאֱמָ֔ן
וְהִתְהַלֵּ֥ךְ
לִפְנֵֽי־מְשִׁיחִ֖י
כָּל־הַיָּמִֽים:
[לו]
וְהָיָ֗ה
כָּל־הַנּוֹתָר֙
בְּבֵ֣יתְךָ֔
יָבוֹא֙
לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת
ל֔וֹ
לַאֲג֥וֹרַת
כֶּ֖סֶף
וְכִכַּר־לָ֑חֶם
וְאָמַ֗ר
סְפָחֵ֥נִי
נָ֛א
אֶל־אַחַ֥ת
הַכְּהֻנּ֖וֹת
לֶאֱכֹ֥ל
פַּת־לָֽחֶם:
פ
פרק ב
[א]
ותתפלל
חנה
ותאמר
עלץ
לבי
ביהוה
רמה
קרני
ביהוה
רחב
פי
על אויבי
כי
שמחתי
בישועתך:
[ב]
אין קדוש
כיהוה
כי
אין
בלתך
ואין
צור
כאלהינו:
[ג]
אל תרבו
תדברו
גבהה
גבהה
יצא
עתק
מפיכם
כי
אל
דעות
יהוה
ולא
ולו
נתכנו
עללות:
[ד]
קשת
גברים
חתים
ונכשלים
אזרו
חיל:
[ה]
שבעים
בלחם
נשכרו
ורעבים
חדלו
עד עקרה
ילדה
שבעה
ורבת
בנים
אמללה:
[ו]
יהוה
ממית
ומחיה
מוריד
שאול
ויעל:
[ז]
יהוה
מוריש
ומעשיר
משפיל
אף מרומם:
[ח]
מקים
מעפר
דל
מאשפת
ירים
אביון
להושיב
עם נדיבים
וכסא
כבוד
ינחלם
כי
ליהוה
מצקי
ארץ
וישת
עליהם
תבל:
[ט]
רגלי
חסידו
ישמר
ורשעים
בחשך
ידמו
כי לא
בכח
יגבר איש:
[י]
יהוה
יחתו
מריבו
מריביו
עלו
עליו
בשמים
ירעם
יהוה
ידין
אפסי ארץ
ויתן עז
למלכו
וירם
קרן
משיחו:
פ
[יא]
וילך
אלקנה
הרמתה
על ביתו
והנער
היה
משרת
את יהוה
את פני
עלי
הכהן:
[יב]
ובני
עלי
בני
בליעל
לא
ידעו
את יהוה:
[יג]
ומשפט
הכהנים
את העם
כל איש
זבח
זבח
ובא
נער
הכהן
כבשל
הבשר
והמזלג
שלש
השנים
בידו:
[יד]
והכה
בכיור
או
בדוד
או
בקלחת
או
בפרור
כל
אשר
יעלה
המזלג
יקח
הכהן
בו
ככה
יעשו
לכל ישראל
הבאים
שם
בשלה:
[טו]
גם
בטרם
יקטרון
את החלב
ובא׀
נער
הכהן
ואמר
לאיש
הזבח
תנה
בשר
לצלות
לכהן
ולא יקח
ממך
בשר
מבשל
כי
אם חי:
[טז]
ויאמר
אליו
האיש
קטר
יקטירון
כיום
החלב
וקח לך
כאשר
תאוה
נפשך
ואמר
׀
לו
לא
כי
עתה
תתן
ואם לא
לקחתי
בחזקה:
[יז]
ותהי
חטאת
הנערים
גדולה
מאד
את פני
יהוה
כי
נאצו
האנשים
את
מנחת
יהוה:
[יח]
ושמואל
משרת
את פני
יהוה
נער
חגור
אפוד
בד:
[יט]
ומעיל
קטן
תעשה לו
אמו
והעלתה
לו
מימים
׀
ימימה
בעלותה
את אישה
לזבח
את זבח
הימים:
[כ]
וברך
עלי
את אלקנה
ואת אשתו
ואמר
ישם
יהוה
לך
זרע
מן האשה
הזאת
תחת
השאלה
אשר
שאל
ליהוה
והלכו
למקומו:
[כא]
כי פקד
יהוה
את חנה
ותהר
ותלד
שלשה בנים
ושתי
בנות
ויגדל
הנער
שמואל
עם יהוה:
ס
[כב]
ועלי
זקן
מאד
ושמע
את
כל אשר
יעשון
בניו
לכל ישראל
ואת
אשר ישכבון
את הנשים
הצבאות
פתח
אהל
מועד:
[כג]
ויאמר
להם
למה
תעשון
כדברים
האלה
אשר
אנכי
שמע
את דבריכם
רעים
מאת
כל העם
אלה:
[כד]
אל
בני
כי
לוא טובה
השמעה
אשר
אנכי
שמע
מעברים
עם יהוה:
[כה]
אם יחטא
איש
לאיש
ופללו
אלהים
ואם
ליהוה
יחטא איש
מי
יתפלל לו
ולא
ישמעו
לקול
אביהם
כי חפץ
יהוה
להמיתם:
[כו]
והנער
שמואל
הלך
וגדל
וטוב
גם
עם יהוה
וגם
עם אנשים:
פ
[כז]
ויבא
איש אלהים
אל עלי
ויאמר
אליו
כה
אמר
יהוה
הנגלה
נגליתי
אל בית
אביך
בהיותם
במצרים
לבית
פרעה:
[כח]
ובחר
אתו
מכל שבטי
ישראל
לי
לכהן
לעלות
על מזבחי
להקטיר
קטרת
לשאת
אפוד
לפני
ואתנה
לבית
אביך
את כל אשי
בני
ישראל:
[כט]
למה
תבעטו
בזבחי
ובמנחתי
אשר
צויתי
מעון
ותכבד
את בניך
ממני
להבריאכם
מראשית
כל מנחת
ישראל
לעמי:
[ל]
לכן
נאם יהוה
אלהי
ישראל
אמור
אמרתי
ביתך
ובית
אביך
יתהלכו
לפני
עד עולם
ועתה
נאם יהוה
חלילה
לי
כי מכבדי
אכבד
ובזי
יקלו:
[לא]
הנה
ימים
באים
וגדעתי
את זרעך
ואת זרע
בית
אביך
מהיות
זקן
בביתך:
[לב]
והבטת
צר
מעון
בכל
אשר ייטיב
את ישראל
ולא יהיה
זקן
בביתך
כל הימים:
[לג]
ואיש
לא אכרית
לך
מעם
מזבחי
לכלות
את עיניך
ולאדיב
את נפשך
וכל מרבית
ביתך
ימותו
אנשים:
[לד]
וזה לך
האות
אשר
יבא
אל שני
בניך
אל חפני
ופינחס
ביום
אחד
ימותו
שניהם:
[לה]
והקימתי
לי
כהן
נאמן
כאשר
בלבבי
ובנפשי
יעשה
ובניתי
לו
בית
נאמן
והתהלך
לפני משיחי
כל הימים:
[לו]
והיה
כל הנותר
בביתך
יבוא
להשתחות
לו
לאגורת
כסף
וככר לחם
ואמר
ספחני
נא
אל אחת
הכהנות
לאכל
פת לחם:
פ