פרק כ
[א]
וַיִּבְרַ֣ח
דָּוִ֔ד
מִנָּו֖וֹת
מִנָּי֖וֹת
בָּרָמָ֑ה
וַיָּבֹ֞א
וַיֹּ֣אמֶר׀
לִפְנֵ֣י
יְהוֹנָתָ֗ן
מֶ֤ה
עָשִׂ֙יתִי֙
מֶֽה־עֲוֺנִ֤י
וּמֶֽה־חַטָּאתִי֙
לִפְנֵ֣י
אָבִ֔יךָ
כִּ֥י
מְבַקֵּ֖שׁ
אֶת־נַפְשִֽׁי:
[ב]
וַיֹּ֨אמֶר
ל֣וֹ
חָלִילָה֘
לֹ֣א
תָמוּת֒
הִנֵּ֡ה
לֽוֹ־לֹֽא־ַעֲשֶׂ֨ה
יַעֲשֶׂ֨ה
אָבִ֜י
דָּבָ֣ר
גָּד֗וֹל
א֚וֹ
דָּבָ֣ר
קָטֹ֔ן
וְלֹ֥א
יִגְלֶ֖ה
אֶת־אָזְנִ֑י
וּמַדּוּעַ֩
יַסְתִּ֨יר
אָבִ֥י
מִמֶּ֛נִּי
אֶת־הַדָּבָ֥ר
הַזֶּ֖ה
אֵ֥ין
זֹֽאת:
[ג]
וַיִּשָּׁבַ֨ע
ע֜וֹד
דָּוִ֗ד
וַיֹּ֙אמֶר֙
יָדֹ֨עַ
יָדַ֜ע
אָבִ֗יךָ
כִּֽי־מָצָ֤אתִי
חֵן֙
בְּעֵינֶ֔יךָ
וַיֹּ֛אמֶר
אַל־יֵֽדַע־זֹ֥את
יְהוֹנָתָ֖ן
פֶּן־יֵעָצֵ֑ב
וְאוּלָ֗ם
חַי־יְהוָה֙
וְחֵ֣י
נַפְשֶׁ֔ךָ
כִּ֣י
כְפֶ֔שַׂע
בֵּינִ֖י
וּבֵ֥ין
הַמָּֽוֶת:
[ד]
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוֹנָתָ֖ן
אֶל־דָּוִ֑ד
מַה־תֹּאמַ֥ר
נַפְשְׁךָ֖
וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
פ
[ה]
וַיֹּ֨אמֶר
דָּוִ֜ד
אֶל־יְהוֹנָתָ֗ן
הִֽנֵּה־חֹ֙דֶשׁ֙
מָחָ֔ר
וְאָנֹכִ֛י
יָשֹׁב־אֵשֵׁ֥ב
עִם־הַמֶּ֖לֶךְ
לֶאֱכ֑וֹל
וְשִׁלַּחְתַּ֙נִי֙
וְנִסְתַּרְתִּ֣י
בַשָּׂדֶ֔ה
עַ֖ד
הָעֶ֥רֶב
הַשְּׁלִשִֽׁית:
[ו]
אִם־פָּקֹ֥ד
יִפְקְדֵ֖נִי
אָבִ֑יךָ
וְאָמַרְתָּ֗
נִשְׁאֹל֩
נִשְׁאַ֨ל
מִמֶּ֤נִּי
דָוִד֙
לָרוּץ֙
בֵּֽית־לֶ֣חֶם
עִיר֔וֹ
כִּ֣י
זֶ֧בַח
הַיָּמִ֛ים
שָׁ֖ם
לְכָל־הַמִּשְׁפָּחָֽה:
[ז]
אִם־כֹּ֥ה
יֹאמַ֛ר
ט֖וֹב
שָׁל֣וֹם
לְעַבְדֶּ֑ךָ
וְאִם־חָרֹ֤ה
יֶחֱרֶה֙
ל֔וֹ
דַּ֕ע
כִּֽי־כָלְתָ֥ה
הָרָעָ֖ה
מֵעִמּֽוֹ:
[ח]
וְעָשִׂ֤יתָֽ
חֶ֙סֶד֙
עַל־עַבְדֶּ֔ךָ
כִּ֚י
בִּבְרִ֣ית
יְהוָ֔ה
הֵבֵ֥אתָ
אֶֽת־עַבְדְּךָ֖
עִמָּ֑ךְ
וְאִם־יֶשׁ־בִּ֤י
עָוֺן֙
הֲמִיתֵ֣נִי
אַ֔תָּה
וְעַד־אָבִ֖יךָ
לָמָּה־זֶּ֥ה
תְבִיאֵֽנִי:
פ
[ט]
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוֹנָתָ֖ן
חָלִ֣ילָה
לָּ֑ךְ
כִּ֣י׀
אִם־יָדֹ֣עַ
אֵדַ֗ע
כִּֽי־כָלְתָ֨ה
הָרָעָ֜ה
מֵעִ֤ם
אָבִי֙
לָב֣וֹא
עָלֶ֔יךָ
וְלֹ֥א
אֹתָ֖הּ
אַגִּ֥יד
לָֽךְ:
ס
[י]
וַיֹּ֤אמֶר
דָּוִד֙
אֶל־יְה֣וֹנָתָ֔ן
מִ֖י
יַגִּ֣יד
לִ֑י
א֛וֹ
מַה־יַּעַנְךָ֥
אָבִ֖יךָ
קָשָֽׁה:
ס
[יא]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוֹנָתָן֙
אֶל־דָּוִ֔ד
לְכָ֖ה
וְנֵצֵ֣א
הַשָּׂדֶ֑ה
וַיֵּצְא֥וּ
שְׁנֵיהֶ֖ם
הַשָּׂדֶֽה:
ס
[יב]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוֹנָתָ֜ן
אֶל־דָּוִ֗ד
יְהוָ֞ה
אֱלֹהֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
כִּֽי־אֶחְקֹ֣ר
אֶת־אָבִ֗י
כָּעֵ֤ת
׀
מָחָר֙
הַשְּׁלִשִׁ֔ית
וְהִנֵּה־ט֖וֹב
אֶל־דָּוִ֑ד
וְלֹא־אָז֙
אֶשְׁלַ֣ח
אֵלֶ֔יךָ
וְגָלִ֖יתִי
אֶת־אָזְנֶֽךָ:
[יג]
כֹּה־יַעֲשֶׂה֩
יְהוָ֨ה
לִיהוֹנָתָ֜ן
וְכֹ֣ה
יֹסִ֗יף
כִּֽי־יֵיטִ֨ב
אֶל־אָבִ֤י
אֶת־הָרָעָה֙
עָלֶ֔יךָ
וְגָלִ֙יתִי֙
אֶת־אָזְנֶ֔ךָ
וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ
וְהָלַכְתָּ֣
לְשָׁל֑וֹם
וִיהִ֤י
יְהוָה֙
עִמָּ֔ךְ
כַּאֲשֶׁ֥ר
הָיָ֖ה
עִם־אָבִֽי:
[יד]
וְלֹ֖א
אִם־עוֹדֶ֣נִּי
חָ֑י
וְלֹא־תַעֲשֶׂ֧ה
עִמָּדִ֛י
חֶ֥סֶד
יְהוָ֖ה
וְלֹ֥א
אָמֽוּת:
[טו]
וְלֹֽא־תַכְרִ֧ית
אֶֽת־חַסְדְּךָ֛
מֵעִ֥ם
בֵּיתִ֖י
עַד־עוֹלָ֑ם
וְלֹ֗א
בְּהַכְרִ֤ת
יְהוָה֙
אֶת־אֹיְבֵ֣י
דָוִ֔ד
אִ֕ישׁ
מֵעַ֖ל
פְּנֵ֥י
הָאֲדָמָֽה:
[טז]
וַיִּכְרֹ֥ת
יְהוֹנָתָ֖ן
עִם־בֵּ֣ית
דָּוִ֑ד
וּבִקֵּ֣שׁ
יְהוָ֔ה
מִיַּ֖ד
אֹיְבֵ֥י
דָוִֽד:
[יז]
וַיּ֤וֹסֶף
יְהֽוֹנָתָן֙
לְהַשְׁבִּ֣יעַ
אֶת־דָּוִ֔ד
בְּאַהֲבָת֖וֹ
אֹת֑וֹ
כִּֽי־אַהֲבַ֥ת
נַפְשׁ֖וֹ
אֲהֵבֽוֹ:
ס
[יח]
וַיֹּאמֶר־ל֥וֹ
יְהוֹנָתָ֖ן
מָחָ֣ר
חֹ֑דֶשׁ
וְנִפְקַ֕דְתָּ
כִּ֥י
יִפָּקֵ֖ד
מוֹשָׁבֶֽךָ:
[יט]
וְשִׁלַּשְׁתָּ֙
תֵּרֵ֣ד
מְאֹ֔ד
וּבָאתָ֙
אֶל־הַמָּק֔וֹם
אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ
שָּׁ֖ם
בְּי֣וֹם
הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה
וְיָ֣שַׁבְתָּ֔
אֵ֖צֶל
הָאֶ֥בֶן
הָאָֽזֶל:
[כ]
וַאֲנִ֕י
שְׁלֹ֥שֶׁת
הַחִצִּ֖ים
צִדָּ֣ה
אוֹרֶ֑ה
לְשַֽׁלַּֽח־לִ֖י
לְמַטָּרָֽה:
[כא]
וְהִנֵּה֙
אֶשְׁלַ֣ח
אֶת־הַנַּ֔עַר
לֵ֖ךְ
מְצָ֣א
אֶת־הַחִצִּ֑ים
אִם־אָמֹר֩
אֹמַ֨ר
לַנַּ֜עַר
הִנֵּ֥ה
הַחִצִּ֣ים׀
מִמְּךָ֣
וָהֵ֗נָּה
קָחֶ֧נּוּ
׀
וָבֹ֛אָה
כִּי־שָׁל֥וֹם
לְךָ֛
וְאֵ֥ין
דָּבָ֖ר
חַי־יְהוָֽה:
[כב]
וְאִם־כֹּ֤ה
אֹמַר֙
לָעֶ֔לֶם
הִנֵּ֥ה
הַחִצִּ֖ים
מִמְּךָ֣
וָהָ֑לְאָה
לֵ֕ךְ
כִּ֥י
שִֽׁלַּחֲךָ֖
יְהוָֽה:
[כג]
וְהַ֨דָּבָ֔ר
אֲשֶׁ֥ר
דִּבַּ֖רְנוּ
אֲנִ֣י
וָאָ֑תָּה
הִנֵּ֧ה
יְהוָ֛ה
בֵּינִ֥י
וּבֵינְךָ֖
עַד־עוֹלָֽם:
ס
[כד]
וַיִּסָּתֵ֥ר
דָּוִ֖ד
בַּשָּׂדֶ֑ה
וַיְהִ֣י
הַחֹ֔דֶשׁ
וַיֵּ֧שֶׁב
הַמֶּ֛לֶךְ
עֶל־אֶל־הַלֶּ֖חֶם
לֶאֱכֽוֹל:
[כה]
וַיֵּ֣שֶׁב
הַ֠מֶּלֶךְ
עַל־מ֨וֹשָׁב֜וֹ
כְּפַ֣עַם
׀
בְּפַ֗עַם
אֶל־מוֹשַׁב֙
הַקִּ֔יר
וַיָּ֙קָם֙
יְה֣וֹנָתָ֔ן
וַיֵּ֥שֶׁב
אַבְנֵ֖ר
מִצַּ֣ד
שָׁא֑וּל
וַיִּפָּקֵ֖ד
מְק֥וֹם
דָּוִֽד:
[כו]
וְלֹא־דִבֶּ֥ר
שָׁא֛וּל
מְא֖וּמָה
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
כִּ֤י
אָמַר֙
מִקְרֶ֣ה
ה֔וּא
בִּלְתִּ֥י
טָה֛וֹר
ה֖וּא
כִּי־לֹ֥א
טָהֽוֹר:
ס
[כז]
וַיְהִ֗י
מִֽמָּחֳרַ֤ת
הַחֹ֙דֶשׁ֙
הַשֵּׁנִ֔י
וַיִּפָּקֵ֖ד
מְק֣וֹם
דָּוִ֑ד
פ
וַיֹּ֤אמֶר
שָׁאוּל֙
אֶל־יְהוֹנָתָ֣ן
בְּנ֔וֹ
מַדּ֜וּעַ
לֹא־בָ֧א
בֶן־יִשַׁ֛י
גַּם־תְּמ֥וֹל
גַּם־הַיּ֖וֹם
אֶל־הַלָּֽחֶם:
[כח]
וַיַּ֥עַן
יְהוֹנָתָ֖ן
אֶת־שָׁא֑וּל
נִשְׁאֹ֨ל
נִשְׁאַ֥ל
דָּוִ֛ד
מֵעִמָּדִ֖י
עַד־בֵּ֥ית
לָֽחֶם:
[כט]
וַיֹּ֡אמֶר
שַׁלְּחֵ֣נִי
נָ֡א
כִּ֣י
זֶבַח֩
מִשְׁפָּחָ֨ה
לָ֜נוּ
בָּעִ֗יר
וְה֤וּא
צִוָּה־לִי֙
אָחִ֔י
וְעַתָּ֗ה
אִם־מָצָ֤אתִי
חֵן֙
בְּעֵינֶ֔יךָ
אִמָּ֥לְטָה
נָּ֖א
וְאֶרְאֶ֣ה
אֶת־אֶחָ֑י
עַל־כֵּ֣ן
לֹא־בָ֔א
אֶל־שֻׁלְחַ֖ן
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
[ל]
וַיִּֽחַר־אַ֤ף
שָׁאוּל֙
בִּיה֣וֹנָתָ֔ן
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
בֶּֽן־נַעֲוַ֖ת
הַמַּרְדּ֑וּת
הֲל֣וֹא
יָדַ֗עְתִּי
כִּֽי־בֹחֵ֤ר
אַתָּה֙
לְבֶן־יִשַׁ֔י
לְבָ֨שְׁתְּךָ֔
וּלְבֹ֖שֶׁת
עֶרְוַ֥ת
אִמֶּֽךָ:
[לא]
כִּ֣י
כָל־הַיָּמִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
בֶּן־יִשַׁי֙
חַ֣י
עַל־הָאֲדָמָ֔ה
לֹ֥א
תִכּ֖וֹן
אַתָּ֣ה
וּמַלְכוּתֶ֑ךָ
וְעַתָּ֗ה
שְׁלַ֨ח
וְקַ֤ח
אֹתוֹ֙
אֵלַ֔י
כִּ֥י
בֶן־מָ֖וֶת
הֽוּא:
ס
[לב]
וַיַּ֙עַן֙
יְה֣וֹנָתָ֔ן
אֶת־שָׁא֖וּל
אָבִ֑יו
וַיֹּ֧אמֶר
אֵלָ֛יו
לָ֥מָּה
יוּמַ֖ת
מֶ֥ה
עָשָֽׂה:
[לג]
וַיָּ֨טֶל
שָׁא֧וּל
אֶֽת־הַחֲנִ֛ית
עָלָ֖יו
לְהַכֹּת֑וֹ
וַיֵּ֙דַע֙
יְה֣וֹנָתָ֔ן
כִּי־כָ֥לָה
הִ֛יא
מֵעִ֥ם
אָבִ֖יו
לְהָמִ֥ית
אֶת־דָּוִֽד:
ס
[לד]
וַיָּ֧קָם
יְהוֹנָתָ֛ן
מֵעִ֥ם
הַשֻּׁלְחָ֖ן
בָּחֳרִי־אָ֑ף
וְלֹֽא־אָכַ֞ל
בְּיוֹם־הַחֹ֤דֶשׁ
הַשֵּׁנִי֙
לֶ֔חֶם
כִּ֤י
נֶעְצַב֙
אֶל־דָּוִ֔ד
כִּ֥י
הִכְלִמ֖וֹ
אָבִֽיו:
ס
[לה]
וַיְהִ֣י
בַבֹּ֔קֶר
וַיֵּצֵ֧א
יְהוֹנָתָ֛ן
הַשָּׂדֶ֖ה
לְמוֹעֵ֣ד
דָּוִ֑ד
וְנַ֥עַר
קָטֹ֖ן
עִמּֽוֹ:
[לו]
וַיֹּ֣אמֶר
לְנַֽעֲר֔וֹ
רֻ֗ץ
מְצָ֥א
נָא֙
אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
אָנֹכִ֖י
מוֹרֶ֑ה
הַנַּ֣עַר
רָ֔ץ
וְהוּא־יָרָ֥ה
הַחֵ֖צִי
לְהַעֲבִרֽוֹ:
[לז]
וַיָּבֹ֤א
הַנַּ֙עַר֙
עַד־מְק֣וֹם
הַחֵ֔צִי
אֲשֶׁ֥ר
יָרָ֖ה
יְהוֹנָתָ֑ן
וַיִּקְרָ֨א
יְהוֹנָתָ֜ן
אַחֲרֵ֤י
הַנַּ֙עַר֙
וַיֹּ֔אמֶר
הֲל֥וֹא
הַחֵ֖צִי
מִמְּךָ֥
וָהָֽלְאָה:
[לח]
וַיִּקְרָ֤א
יְהֽוֹנָתָן֙
אַחֲרֵ֣י
הַנַּ֔עַר
מְהֵרָ֥ה
ח֖וּשָׁה
אַֽל־תַּעֲמֹ֑ד
וַיְלַקֵּ֞ט
נַ֤עַר
יְהֽוֹנָתָן֙
אֶת־הַ֣חִצִּ֔י
הַ֣חִצִּ֔ים
וַיָּבֹ֖א
אֶל־אֲדֹנָֽיו:
[לט]
וְהַנַּ֖עַר
לֹא־יָדַ֣ע
מְא֑וּמָה
אַ֤ךְ
יְהֽוֹנָתָן֙
וְדָוִ֔ד
יָדְע֖וּ
אֶת־הַדָּבָֽר:
ס
[מ]
וַיִּתֵּ֤ן
יְהֽוֹנָתָן֙
אֶת־כֵּלָ֔יו
אֶל־הַנַּ֖עַר
אֲשֶׁר־ל֑וֹ
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
לֵ֖ךְ
הָבֵ֥יא
הָעִֽיר:
[מא]
הַנַּעַר֘
בָּא֒
וְדָוִ֗ד
קָ֚ם
מֵאֵ֣צֶל
הַנֶּ֔גֶב
וַיִּפֹּ֨ל
לְאַפָּ֥יו
אַ֛רְצָה
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
שָׁלֹ֣שׁ
פְּעָמִ֑ים
וַֽיִּשְּׁק֣וּ׀
אִ֣ישׁ
אֶת־רֵעֵ֗הוּ
וַיִּבְכּוּ֙
אִ֣ישׁ
אֶת־רֵעֵ֔הוּ
עַד־דָּוִ֖ד
הִגְדִּֽיל:
[מב]
וַיֹּ֧אמֶר
יְהוֹנָתָ֛ן
לְדָוִ֖ד
לֵ֣ךְ
לְשָׁל֑וֹם
אֲשֶׁר֩
נִשְׁבַּ֨עְנוּ
שְׁנֵ֜ינוּ
אֲנַ֗חְנוּ
בְּשֵׁ֤ם
יְהוָה֙
לֵאמֹ֔ר
יְהוָ֞ה
יִהְיֶ֣ה׀
בֵּינִ֣י
וּבֵינֶ֗ךָ
וּבֵ֥ין
זַרְעִ֛י
וּבֵ֥ין
זַרְעֲךָ֖
עַד־עוֹלָֽם:
פ
פרק כ
(ב)
אין
זאת
-
פירוש:
לא
יתכן
להיות
זאת
אמת.
ויש
לומר
,
כי
יהונתן
לא
היה
עם
אביו
ולא
ידע
בכל
זאת.
(ג)
כי
כפשע
ביני
ובין
המות
-
פירוש:
כפסיעה
אחת;
שאילולי
שפסעתי
פסיעה
אחת
היה
מכה
אותי
ברומח.
(ה)
הנה
חודש
מחר
-
פירוש:
ראש
חודש
,
ודרך
כל
השרים
לבוא
ולהסב
עם
המלך
בראש
חודש.
ואנכי
ישב
אשב
עם
המלך
לאכול
-
פירוש:
אני
רגיל
תמיד
לישב
סמוך
למלך
ולוכל
על
שולחנו
,
ואי
איפשר
שלא
ישאל
עלי
כשלא
יראני
בשולחנו
לפניו.
עד
הערב
השלישית
-
פירוש:
אסתר
שם
מחר
ומחרתיים
עד
הערב
השלישית
,
שאם
לא
ישאל
מחר
,
ישאל
מחרתיים.
ובא
הערב
בלשון
נקיבה.
(ו)
כי
זבח
הימים
-
פירוש:
רגילים
הם
בכל
שנה
ושנה
להקבץ
כל
המשפחה
ולזבוח
שלמים
ולשמוח
יחד.
(ט)
ויאמר
יהונתן
חלילה
לך
-
פירוש:
חלילה
לך
לחשב
מחשבה
זו
בליבך
,
שאם
אדע
כי
כלתה
הרעה
מעם
אבי
לבוא
עליך
,
שלא
אגיד
לך
ואניחך
ליפול
בידיו;
אל
תחשב
מחשבה
זו
בליבך!
שאם
אדע
שלבו
רע
עליך
,
אני
אגיד
לך.
(י)
מי
יגיד
לי
או
מה
יענך
אביך
קשה
-
פירוש:
מי
יגיד
לי
אם
טובה
יענך
,
או
מה
שיענך
אביך
קשה;
והרי
הוא
מקרא
קצר.
(יב)
כי
אחקור
את
אבי
כעת
מחר
השלישית
-
פירוש:
אחקור
את
אבי
מחר
ובערב
השלישית
אגיד
לך;
כמו
שאמר
דוד
"עד
הערב
השלישית"
(לעיל
,
ה).
ולא
אז
אשלח
אליך
-
פירוש:
קילל
את
עצמו
בשם
,
אם
לא
ישלח
אליו.
(יג)
כה
יעשה
יי'
ליהונתן
טובה
וכה
יוסיף
,
כי
אם
ייטב
אל
אבי
שיעשה
הרעה
עליך
,
וגליתי
אני
את
אזנך
ולא
אשלח
לך
על
ידי
שליח
,
פן
יוודע
המקום
אנה
אתה
נחבא;
הבשורה
טובה
אשלח
לך
על
ידי
שליח
,
אבל
הבשורה
רעה
לא
אשלח
לך
על
ידי
שליח
,
פן
יוודע
מקומך
אל
המלך.
ויהי
יי'
עמך
כאשר
היה
עם
אבי
-
פירוש:
תצליח
במלכותך
כמו
שהצליח
אבי
בעוד
שהיה
השם
עמו.
(יד)
ולא
אם
עודני
חי
-
פירוש:
ולא
תשכח
אם
עודני
חי
כשתמלוך
,
שלא
תעשה
עמדי
חסד
השם.
ולא
אמות
-
ולא
תזכור
עלי
שנאת
אבי.
(טו)
ולא
תכרית...
חסדך
מעם
ביתי
עך
עולם
-
פירוש:
אף
אם
אמות
,
תזכור
חסדך
לביתי
אחרי
עד
עולם.
ולא
בהכרית
-
פירוש:
ולא
תשכח
דבר
זה
בהכרית
השם
את
אויבי
דוד.
איש
מעל
פני
האדמה
-
פירוש:
על
שאול
אביו
ועל
יועציו
,
אומר:
כי
ידעתי
שהשם
יכריתם
מלפניך
,
ולא
תשכח
את
הברית
שאני
כורת
עמך.
(טז)
ויכרת
יהונתן
עם...
דוד
-
פירוש:
כרת
עמו
ברית
שיעזור
לו
מאביו
,
ולכל
בני
ביתו.
וביקש
יי'
מיד
אויבי
דוד
-
פירוש:
אמר
לו
שהשם
יבקש
דינו
מיד
כל
אויביו.
ואע"פ
שהיה
אביו
אויביו
,
לא
נמנע
מלקלל
כל
אויביו
מרוב
אהבתו
אותו
,
ושהיה
רואה
שהיה
עתיד
למלוך.
(יח)
ונפקדת
כי
יפקד
מושבך
-
פירוש:
ונפקדת
-
לשון
"פקוד
יפקוד"
(בר'
נ
,
כד)
,
וכי
יפקד
-
לשון
"ולא
נפקד
ממנו
איש"
(במ'
לא
,
מט);
כשיראה
המלך
כי
מקומך
חסר
,
יזכור
אותך
וישאל
עליך.
(יט)
ושלשת
תרד
מאד
-
פירוש:
תעמוד
בסתר
מחר
ומחרתיים
,
שהוא
יום
שלישי
ליום
זה
,
ותרד
מאד
בהחבא.
אל
המקום
אשר
נסתרת
שם
-
ביום
זה
שהוא
ערב
ראש
חודש
,
שהוא
יום
המעשה.
וישבת
אצל
האבן
האזל
-
פירוש:
אבן
שהיתה
סימן
להולכי
דרכים.
האזל
-
תרגום
'הליכה'.
(כ)
לשלח
לי
למטרה
-
פירוש:
אותה
האבן
תהיה
לי
למטרה
,
שאשלח
שם
חיצי;
כאדם
שמורה
אל
המטרה
,
והאות
שמורים
בו
המורים
,
יקרא
'מטרה';
תרגום
"משמרת"
(וי'
ח
,
לה
ועוד).
(כב)
ואם
כה
אומר
לעלם
-
פירוש:
האות
זה
מסר
לו
,
כי
היה
ירא
שמא
יעמדו
שם
בני
אדם
,
ולא
יוכל
לומר
לו
שיברח
וימלט
את
נפשו.
(כג)
והדבר
אשר
דברנו
אני
ואתה
-
פירוש:
זהו
הברית
שכרת
עמו.
(כה)
אל
מושב
הקיר
-
פירוש:
בראש
המטה
שהיו
יושבים
עליה
,
סמוך
לקיר.
ויקם
יהונתן
וישב
אבנר
מצד
שאול
-
פירוש:
קם
יהונתן
מצד
אביו
וישב
לפניו
,
ששם
היה
מושבו
,
וכך
כתיב
"ויטל
שאול
את
החנית
עליו
להכותו"
,
ודרך
המטיל
-
מטיל
לפניו;
ואבנר
ישב
מצד
המלך
סמוך
לו
,
שהיה
שר
צבאו.
ויפקד
מקום
דוד
-
שהיה
רגיל
לישב
סמוך
ליהונתן
בשורה
שלפני
שאול.
(כו)
בלתי
טהור
הוא
כי
לא
טהור
-
כפל
לשון
הוא
,
בלי
צורך.
(כז)
ויהי
ממחרת
החדש
השיני
-
פירוש:
שני
ימים
היה
ראש
חודש;
שחודש
שעבר
היה
מלא
,
כמו
שאנו
עושין
עכשיו
ומקדשים
ראש
חודש
שחודש
שני
ימים:
יום
שלשים
ויום
שלשים
ואחד:
יום
שלשים
כדי
לקדשו
בזמנו
,
ויום
שלשים
ואחד
למניינו;
ותרגמו:
"והוה
מיומא
דבתרוהי
דהוא
עבור
ירחא"
-
שיום
שלשים
ואחד
הוא
מורה
על
יום
שלשים
שהוא
שלחודש
שעבר
,
ונתעבר
להיות
מלא.
(כט)
והוא
צוה
לי
אחי
-
מקרא
מסורס
הוא:
'ואחי
הוא
צוה
לי';
זה
אליאב
שהיה
גדול
האחים.
אמלטה
נא
-
פירוש:
אמהר
ללכת
ואחזור;
כמו
"מהר
המלט
שמה"
(בר'
יט
,
כב).
(ל)
בן
נעות
המרדות
-
פירוש:
מלשון
"עותה
ושתי"
(אס'
א
,
טז);
והוא
שם
התאר
לבניין
'נפעל'
,
לזכר
יאמר
נעוֶה
,
ולנקבה
נעוָה
,
ונסמך
בתי"ו
שהוא
סמוך
אל
המרדות;
כלומר:
נפשעת
במרדות
למרות
בבעלה
,
כך
אתה
מורה
באביך.
לבשתך
ולבשת
ערות
אמך
-
פירוש:
אם
יראו
ישראל
שימלוך
דוד
ולא
תמלוך
אתה
,
מה
יאמרו
עליך?
הלא
אתה
בן
מלך!
אלא
יתלו
הבושה
באמך
,
שיאמרו:
לא
היה
ראוי
למלוכה
כי
לא
היה
מיוחס
ממשפחת
אמו
,
ומפני
זה
לא
מלך
אע"פ
שהיה
אביו
מלך.
(לא)
כי
בן
מות
-
פירוש:
כי
אני
רואה
כי
הוא
עתיד
למלוך
ולוקח
המלוכה
ממך.
(לד)
כי
נעצב
אל
דוד
כי
הכלימו
אביו
-
פירוש:
הכלימו
בעבורו
,
וידע
כי
בלבו
להרגו.
(לה)
למועד
-
שקבע
עם
דוד.
(לו)
והוא
ירה
החצי
-
היו"ד
יתירה.
(מא)
ודוד
קם
מאצל
הנגב
-
פירוש:
מצד
אבן
האזל
הדרומי.
(מב)
לך
לשלום
אשר
נשבענו
שנינו
-
פירוש:
לך
לשלום
,
ותזכור
השבועה
אשר
נשבענו;
ומקרא
קצר
הוא.
אשר
נשבענו
שנינו
אנחנו
-
בא
בשני
סימנין
,
כמו
"ופגריכם
אתם"
(במ'
יד
,
לב);
"ותראיהו
את
הילד"
(שמ'
ב
,
ו).