מאגר הכתר שמואל א פרק כ עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק כ
[א] וַיִּבְרַ֣ח דָּוִ֔ד מִנָּו֖וֹת מִנָּי֖וֹת בָּרָמָ֑ה וַיָּבֹ֞א וַיֹּ֣אמֶר׀ לִפְנֵ֣י יְהוֹנָתָ֗ן מֶ֤ה עָשִׂ֙יתִי֙ מֶֽה־עֲוֺנִ֤י וּמֶֽה־חַטָּאתִי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כִּ֥י מְבַקֵּ֖שׁ אֶת־נַפְשִֽׁי:
[ב] וַיֹּ֨אמֶר ל֣וֹ חָלִילָה֘ לֹ֣א תָמוּת֒ הִנֵּ֡ה לֽוֹ־לֹֽא־ַעֲשֶׂ֨ה יַעֲשֶׂ֨ה אָבִ֜י דָּבָ֣ר גָּד֗וֹל א֚וֹ דָּבָ֣ר קָטֹ֔ן וְלֹ֥א יִגְלֶ֖ה אֶת־אָזְנִ֑י וּמַדּוּעַ֩ יַסְתִּ֨יר אָבִ֥י מִמֶּ֛נִּי אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֵ֥ין זֹֽאת:
[ג] וַיִּשָּׁבַ֨ע ע֜וֹד דָּוִ֗ד וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדֹ֨עַ יָדַ֜ע אָבִ֗יךָ כִּֽי־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וַיֹּ֛אמֶר אַל־יֵֽדַע־זֹ֥את יְהוֹנָתָ֖ן פֶּן־יֵעָצֵ֑ב וְאוּלָ֗ם חַי־יְהוָה֙ וְחֵ֣י נַפְשֶׁ֔ךָ כִּ֣י כְפֶ֔שַׂע בֵּינִ֖י וּבֵ֥ין הַמָּֽוֶת:
[ד] וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן אֶל־דָּוִ֑ד מַה־תֹּאמַ֥ר נַפְשְׁךָ֖ וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ: פ
[ה] וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד אֶל־יְהוֹנָתָ֗ן הִֽנֵּה־חֹ֙דֶשׁ֙ מָחָ֔ר וְאָנֹכִ֛י יָשֹׁב־אֵשֵׁ֥ב עִם־הַמֶּ֖לֶךְ לֶאֱכ֑וֹל וְשִׁלַּחְתַּ֙נִי֙ וְנִסְתַּרְתִּ֣י בַשָּׂדֶ֔ה עַ֖ד הָעֶ֥רֶב הַשְּׁלִשִֽׁית:
[ו] אִם־פָּקֹ֥ד יִפְקְדֵ֖נִי אָבִ֑יךָ וְאָמַרְתָּ֗ נִשְׁאֹל֩ נִשְׁאַ֨ל מִמֶּ֤נִּי דָוִד֙ לָרוּץ֙ בֵּֽית־לֶ֣חֶם עִיר֔וֹ כִּ֣י זֶ֧בַח הַיָּמִ֛ים שָׁ֖ם לְכָל־הַמִּשְׁפָּחָֽה:
[ז] אִם־כֹּ֥ה יֹאמַ֛ר ט֖וֹב שָׁל֣וֹם לְעַבְדֶּ֑ךָ וְאִם־חָרֹ֤ה יֶחֱרֶה֙ ל֔וֹ דַּ֕ע כִּֽי־כָלְתָ֥ה הָרָעָ֖ה מֵעִמּֽוֹ:
[ח] וְעָשִׂ֤יתָֽ חֶ֙סֶד֙ עַל־עַבְדֶּ֔ךָ כִּ֚י בִּבְרִ֣ית יְהוָ֔ה הֵבֵ֥אתָ אֶֽת־עַבְדְּךָ֖ עִמָּ֑ךְ וְאִם־יֶשׁ־בִּ֤י עָוֺן֙ הֲמִיתֵ֣נִי אַ֔תָּה וְעַד־אָבִ֖יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה תְבִיאֵֽנִי: פ
[ט] וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹנָתָ֖ן חָלִ֣ילָה לָּ֑ךְ כִּ֣י׀ אִם־יָדֹ֣עַ אֵדַ֗ע כִּֽי־כָלְתָ֨ה הָרָעָ֜ה מֵעִ֤ם אָבִי֙ לָב֣וֹא עָלֶ֔יךָ וְלֹ֥א אֹתָ֖הּ אַגִּ֥יד לָֽךְ: ס
[י] וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־יְה֣וֹנָתָ֔ן מִ֖י יַגִּ֣יד לִ֑י א֛וֹ מַה־יַּעַנְךָ֥ אָבִ֖יךָ קָשָֽׁה: ס
[יא] וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹנָתָן֙ אֶל־דָּוִ֔ד לְכָ֖ה וְנֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֑ה וַיֵּצְא֥וּ שְׁנֵיהֶ֖ם הַשָּׂדֶֽה: ס
[יב] וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹנָתָ֜ן אֶל־דָּוִ֗ד יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי־אֶחְקֹ֣ר אֶת־אָבִ֗י כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ הַשְּׁלִשִׁ֔ית וְהִנֵּה־ט֖וֹב אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹא־אָז֙ אֶשְׁלַ֣ח אֵלֶ֔יךָ וְגָלִ֖יתִי אֶת־אָזְנֶֽךָ:
[יג] כֹּה־יַעֲשֶׂה֩ יְהוָ֨ה לִיהוֹנָתָ֜ן וְכֹ֣ה יֹסִ֗יף כִּֽי־יֵיטִ֨ב אֶל־אָבִ֤י אֶת־הָרָעָה֙ עָלֶ֔יךָ וְגָלִ֙יתִי֙ אֶת־אָזְנֶ֔ךָ וְשִׁלַּחְתִּ֖יךָ וְהָלַכְתָּ֣ לְשָׁל֑וֹם וִיהִ֤י יְהוָה֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם־אָבִֽי:
[יד] וְלֹ֖א אִם־עוֹדֶ֣נִּי חָ֑י וְלֹא־תַעֲשֶׂ֧ה עִמָּדִ֛י חֶ֥סֶד יְהוָ֖ה וְלֹ֥א אָמֽוּת:
[טו] וְלֹֽא־תַכְרִ֧ית אֶֽת־חַסְדְּךָ֛ מֵעִ֥ם בֵּיתִ֖י עַד־עוֹלָ֑ם וְלֹ֗א בְּהַכְרִ֤ת יְהוָה֙ אֶת־אֹיְבֵ֣י דָוִ֔ד אִ֕ישׁ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה:
[טז] וַיִּכְרֹ֥ת יְהוֹנָתָ֖ן עִם־בֵּ֣ית דָּוִ֑ד וּבִקֵּ֣שׁ יְהוָ֔ה מִיַּ֖ד אֹיְבֵ֥י דָוִֽד:
[יז] וַיּ֤וֹסֶף יְהֽוֹנָתָן֙ לְהַשְׁבִּ֣יעַ אֶת־דָּוִ֔ד בְּאַהֲבָת֖וֹ אֹת֑וֹ כִּֽי־אַהֲבַ֥ת נַפְשׁ֖וֹ אֲהֵבֽוֹ: ס
[יח] וַיֹּאמֶר־ל֥וֹ יְהוֹנָתָ֖ן מָחָ֣ר חֹ֑דֶשׁ וְנִפְקַ֕דְתָּ כִּ֥י יִפָּקֵ֖ד מוֹשָׁבֶֽךָ:
[יט] וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל:
[כ] וַאֲנִ֕י שְׁלֹ֥שֶׁת הַחִצִּ֖ים צִדָּ֣ה אוֹרֶ֑ה לְשַֽׁלַּֽח־לִ֖י לְמַטָּרָֽה:
[כא] וְהִנֵּה֙ אֶשְׁלַ֣ח אֶת־הַנַּ֔עַר לֵ֖ךְ מְצָ֣א אֶת־הַחִצִּ֑ים אִם־אָמֹר֩ אֹמַ֨ר לַנַּ֜עַר הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֣ים׀ מִמְּךָ֣ וָהֵ֗נָּה קָחֶ֧נּוּ ׀ וָבֹ֛אָה כִּי־שָׁל֥וֹם לְךָ֛ וְאֵ֥ין דָּבָ֖ר חַי־יְהוָֽה:
[כב] וְאִם־כֹּ֤ה אֹמַר֙ לָעֶ֔לֶם הִנֵּ֥ה הַחִצִּ֖ים מִמְּךָ֣ וָהָ֑לְאָה לֵ֕ךְ כִּ֥י שִֽׁלַּחֲךָ֖ יְהוָֽה:
[כג] וְהַ֨דָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְנוּ אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה הִנֵּ֧ה יְהוָ֛ה בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ עַד־עוֹלָֽם: ס
[כד] וַיִּסָּתֵ֥ר דָּוִ֖ד בַּשָּׂדֶ֑ה וַיְהִ֣י הַחֹ֔דֶשׁ וַיֵּ֧שֶׁב הַמֶּ֛לֶךְ עֶל־אֶל־הַלֶּ֖חֶם לֶאֱכֽוֹל:
[כה] וַיֵּ֣שֶׁב הַ֠מֶּלֶךְ עַל־מ֨וֹשָׁב֜וֹ כְּפַ֣עַם ׀ בְּפַ֗עַם אֶל־מוֹשַׁב֙ הַקִּ֔יר וַיָּ֙קָם֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן וַיֵּ֥שֶׁב אַבְנֵ֖ר מִצַּ֣ד שָׁא֑וּל וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֥וֹם דָּוִֽד:
[כו] וְלֹא־דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּי־לֹ֥א טָהֽוֹר: ס
[כז] וַיְהִ֗י מִֽמָּחֳרַ֤ת הַחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּפָּקֵ֖ד מְק֣וֹם דָּוִ֑ד פ
וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ אֶל־יְהוֹנָתָ֣ן בְּנ֔וֹ מַדּ֜וּעַ לֹא־בָ֧א בֶן־יִשַׁ֛י גַּם־תְּמ֥וֹל גַּם־הַיּ֖וֹם אֶל־הַלָּֽחֶם:
[כח] וַיַּ֥עַן יְהוֹנָתָ֖ן אֶת־שָׁא֑וּל נִשְׁאֹ֨ל נִשְׁאַ֥ל דָּוִ֛ד מֵעִמָּדִ֖י עַד־בֵּ֥ית לָֽחֶם:
[כט] וַיֹּ֡אמֶר שַׁלְּחֵ֣נִי נָ֡א כִּ֣י זֶבַח֩ מִשְׁפָּחָ֨ה לָ֜נוּ בָּעִ֗יר וְה֤וּא צִוָּה־לִי֙ אָחִ֔י וְעַתָּ֗ה אִם־מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אִמָּ֥לְטָה נָּ֖א וְאֶרְאֶ֣ה אֶת־אֶחָ֑י עַל־כֵּ֣ן לֹא־בָ֔א אֶל־שֻׁלְחַ֖ן הַמֶּֽלֶךְ: ס
[ל] וַיִּֽחַר־אַ֤ף שָׁאוּל֙ בִּיה֣וֹנָתָ֔ן וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בֶּֽן־נַעֲוַ֖ת הַמַּרְדּ֑וּת הֲל֣וֹא יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־בֹחֵ֤ר אַתָּה֙ לְבֶן־יִשַׁ֔י לְבָ֨שְׁתְּךָ֔ וּלְבֹ֖שֶׁת עֶרְוַ֥ת אִמֶּֽךָ:
[לא] כִּ֣י כָל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֤ר בֶּן־יִשַׁי֙ חַ֣י עַל־הָאֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִכּ֖וֹן אַתָּ֣ה וּמַלְכוּתֶ֑ךָ וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֨ח וְקַ֤ח אֹתוֹ֙ אֵלַ֔י כִּ֥י בֶן־מָ֖וֶת הֽוּא: ס
[לב] וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה:
[לג] וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד: ס
[לד] וַיָּ֧קָם יְהוֹנָתָ֛ן מֵעִ֥ם הַשֻּׁלְחָ֖ן בָּחֳרִי־אָ֑ף וְלֹֽא־אָכַ֞ל בְּיוֹם־הַחֹ֤דֶשׁ הַשֵּׁנִי֙ לֶ֔חֶם כִּ֤י נֶעְצַב֙ אֶל־דָּוִ֔ד כִּ֥י הִכְלִמ֖וֹ אָבִֽיו: ס
[לה] וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצֵ֧א יְהוֹנָתָ֛ן הַשָּׂדֶ֖ה לְמוֹעֵ֣ד דָּוִ֑ד וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן עִמּֽוֹ:
[לו] וַיֹּ֣אמֶר לְנַֽעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהוּא־יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ:
[לז] וַיָּבֹ֤א הַנַּ֙עַר֙ עַד־מְק֣וֹם הַחֵ֔צִי אֲשֶׁ֥ר יָרָ֖ה יְהוֹנָתָ֑ן וַיִּקְרָ֨א יְהוֹנָתָ֜ן אַחֲרֵ֤י הַנַּ֙עַר֙ וַיֹּ֔אמֶר הֲל֥וֹא הַחֵ֖צִי מִמְּךָ֥ וָהָֽלְאָה:
[לח] וַיִּקְרָ֤א יְהֽוֹנָתָן֙ אַחֲרֵ֣י הַנַּ֔עַר מְהֵרָ֥ה ח֖וּשָׁה אַֽל־תַּעֲמֹ֑ד וַיְלַקֵּ֞ט נַ֤עַר יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔י הַ֣חִצִּ֔ים וַיָּבֹ֖א אֶל־אֲדֹנָֽיו:
[לט] וְהַנַּ֖עַר לֹא־יָדַ֣ע מְא֑וּמָה אַ֤ךְ יְהֽוֹנָתָן֙ וְדָוִ֔ד יָדְע֖וּ אֶת־הַדָּבָֽר: ס
[מ] וַיִּתֵּ֤ן יְהֽוֹנָתָן֙ אֶת־כֵּלָ֔יו אֶל־הַנַּ֖עַר אֲשֶׁר־ל֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֖ךְ הָבֵ֥יא הָעִֽיר:
[מא] הַנַּעַר֘ בָּא֒ וְדָוִ֗ד קָ֚ם מֵאֵ֣צֶל הַנֶּ֔גֶב וַיִּפֹּ֨ל לְאַפָּ֥יו אַ֛רְצָה וַיִּשְׁתַּ֖חוּ שָׁלֹ֣שׁ פְּעָמִ֑ים וַֽיִּשְּׁק֣וּ׀ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֗הוּ וַיִּבְכּוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֔הוּ עַד־דָּוִ֖ד הִגְדִּֽיל:
[מב] וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהוָ֞ה יִהְיֶ֣ה׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם: פ

פרק כ
(ב) אין זאת - פירוש: לא יתכן להיות זאת אמת. ויש לומר , כי יהונתן לא היה עם אביו ולא ידע בכל זאת. (ג) כי כפשע ביני ובין המות - פירוש: כפסיעה אחת; שאילולי שפסעתי פסיעה אחת היה מכה אותי ברומח. (ה) הנה חודש מחר - פירוש: ראש חודש , ודרך כל השרים לבוא ולהסב עם המלך בראש חודש. ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול - פירוש: אני רגיל תמיד לישב סמוך למלך ולוכל על שולחנו , ואי איפשר שלא ישאל עלי כשלא יראני בשולחנו לפניו. עד הערב השלישית - פירוש: אסתר שם מחר ומחרתיים עד הערב השלישית , שאם לא ישאל מחר , ישאל מחרתיים. ובא הערב בלשון נקיבה. (ו) כי זבח הימים - פירוש: רגילים הם בכל שנה ושנה להקבץ כל המשפחה ולזבוח שלמים ולשמוח יחד. (ט) ויאמר יהונתן חלילה לך - פירוש: חלילה לך לחשב מחשבה זו בליבך , שאם אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך , שלא אגיד לך ואניחך ליפול בידיו; אל תחשב מחשבה זו בליבך! שאם אדע שלבו רע עליך , אני אגיד לך. (י) מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה - פירוש: מי יגיד לי אם טובה יענך , או מה שיענך אביך קשה; והרי הוא מקרא קצר. (יב) כי אחקור את אבי כעת מחר השלישית - פירוש: אחקור את אבי מחר ובערב השלישית אגיד לך; כמו שאמר דוד "עד הערב השלישית" (לעיל , ה). ולא אז אשלח אליך - פירוש: קילל את עצמו בשם , אם לא ישלח אליו. (יג) כה יעשה יי' ליהונתן טובה וכה יוסיף , כי אם ייטב אל אבי שיעשה הרעה עליך , וגליתי אני את אזנך ולא אשלח לך על ידי שליח , פן יוודע המקום אנה אתה נחבא; הבשורה טובה אשלח לך על ידי שליח , אבל הבשורה רעה לא אשלח לך על ידי שליח , פן יוודע מקומך אל המלך. ויהי יי' עמך כאשר היה עם אבי - פירוש: תצליח במלכותך כמו שהצליח אבי בעוד שהיה השם עמו. (יד) ולא אם עודני חי - פירוש: ולא תשכח אם עודני חי כשתמלוך , שלא תעשה עמדי חסד השם. ולא אמות - ולא תזכור עלי שנאת אבי. (טו) ולא תכרית... חסדך מעם ביתי עך עולם - פירוש: אף אם אמות , תזכור חסדך לביתי אחרי עד עולם. ולא בהכרית - פירוש: ולא תשכח דבר זה בהכרית השם את אויבי דוד. איש מעל פני האדמה - פירוש: על שאול אביו ועל יועציו , אומר: כי ידעתי שהשם יכריתם מלפניך , ולא תשכח את הברית שאני כורת עמך. (טז) ויכרת יהונתן עם... דוד - פירוש: כרת עמו ברית שיעזור לו מאביו , ולכל בני ביתו. וביקש יי' מיד אויבי דוד - פירוש: אמר לו שהשם יבקש דינו מיד כל אויביו. ואע"פ שהיה אביו אויביו , לא נמנע מלקלל כל אויביו מרוב אהבתו אותו , ושהיה רואה שהיה עתיד למלוך. (יח) ונפקדת כי יפקד מושבך - פירוש: ונפקדת - לשון "פקוד יפקוד" (בר' נ , כד) , וכי יפקד - לשון "ולא נפקד ממנו איש" (במ' לא , מט); כשיראה המלך כי מקומך חסר , יזכור אותך וישאל עליך. (יט) ושלשת תרד מאד - פירוש: תעמוד בסתר מחר ומחרתיים , שהוא יום שלישי ליום זה , ותרד מאד בהחבא. אל המקום אשר נסתרת שם - ביום זה שהוא ערב ראש חודש , שהוא יום המעשה. וישבת אצל האבן האזל - פירוש: אבן שהיתה סימן להולכי דרכים. האזל - תרגום 'הליכה'. (כ) לשלח לי למטרה - פירוש: אותה האבן תהיה לי למטרה , שאשלח שם חיצי; כאדם שמורה אל המטרה , והאות שמורים בו המורים , יקרא 'מטרה'; תרגום "משמרת" (וי' ח , לה ועוד). (כב) ואם כה אומר לעלם - פירוש: האות זה מסר לו , כי היה ירא שמא יעמדו שם בני אדם , ולא יוכל לומר לו שיברח וימלט את נפשו. (כג) והדבר אשר דברנו אני ואתה - פירוש: זהו הברית שכרת עמו. (כה) אל מושב הקיר - פירוש: בראש המטה שהיו יושבים עליה , סמוך לקיר. ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול - פירוש: קם יהונתן מצד אביו וישב לפניו , ששם היה מושבו , וכך כתיב "ויטל שאול את החנית עליו להכותו" , ודרך המטיל - מטיל לפניו; ואבנר ישב מצד המלך סמוך לו , שהיה שר צבאו. ויפקד מקום דוד - שהיה רגיל לישב סמוך ליהונתן בשורה שלפני שאול. (כו) בלתי טהור הוא כי לא טהור - כפל לשון הוא , בלי צורך. (כז) ויהי ממחרת החדש השיני - פירוש: שני ימים היה ראש חודש; שחודש שעבר היה מלא , כמו שאנו עושין עכשיו ומקדשים ראש חודש שחודש שני ימים: יום שלשים ויום שלשים ואחד: יום שלשים כדי לקדשו בזמנו , ויום שלשים ואחד למניינו; ותרגמו: "והוה מיומא דבתרוהי דהוא עבור ירחא" - שיום שלשים ואחד הוא מורה על יום שלשים שהוא שלחודש שעבר , ונתעבר להיות מלא. (כט) והוא צוה לי אחי - מקרא מסורס הוא: 'ואחי הוא צוה לי'; זה אליאב שהיה גדול האחים. אמלטה נא - פירוש: אמהר ללכת ואחזור; כמו "מהר המלט שמה" (בר' יט , כב). (ל) בן נעות המרדות - פירוש: מלשון "עותה ושתי" (אס' א , טז); והוא שם התאר לבניין 'נפעל' , לזכר יאמר נעוֶה , ולנקבה נעוָה , ונסמך בתי"ו שהוא סמוך אל המרדות; כלומר: נפשעת במרדות למרות בבעלה , כך אתה מורה באביך. לבשתך ולבשת ערות אמך - פירוש: אם יראו ישראל שימלוך דוד ולא תמלוך אתה , מה יאמרו עליך? הלא אתה בן מלך! אלא יתלו הבושה באמך , שיאמרו: לא היה ראוי למלוכה כי לא היה מיוחס ממשפחת אמו , ומפני זה לא מלך אע"פ שהיה אביו מלך. (לא) כי בן מות - פירוש: כי אני רואה כי הוא עתיד למלוך ולוקח המלוכה ממך. (לד) כי נעצב אל דוד כי הכלימו אביו - פירוש: הכלימו בעבורו , וידע כי בלבו להרגו. (לה) למועד - שקבע עם דוד. (לו) והוא ירה החצי - היו"ד יתירה. (מא) ודוד קם מאצל הנגב - פירוש: מצד אבן האזל הדרומי. (מב) לך לשלום אשר נשבענו שנינו - פירוש: לך לשלום , ותזכור השבועה אשר נשבענו; ומקרא קצר הוא. אשר נשבענו שנינו אנחנו - בא בשני סימנין , כמו "ופגריכם אתם" (במ' יד , לב); "ותראיהו את הילד" (שמ' ב , ו).