מאגר הכתר שמואל א פרק ג עם פירוש רש"י

פרק ג
(א) היה יקר - היה מנוע; וכן "יקר רוח איש תבונה" (מש' יז , כז) - מנוע דברים אדם מבין. אין חזון נפרץ - "לית נבואה גליא" (ת"י). נפרץ - לשון "ופרצת ימה וקדמה" (בר' כח , יד). (ג) ושמואל שוכב - במקומו , בעזרת הלוים השומרים בבית המקדש; וכן תירגם יונתן: "ושמואל שכיב בעזרת ליואי". בהיכל יי' אשר שם ארון האלהים. (ד) ויקרא יי' - וקול יצא מתוך היכל יי' , מבית קדש הקדשים , שקרא לשמואל; סוף המקרא העליון מחובר לראש המקרא התחתון. וזהו שאמר הכתוב "ירעם אל בקולו נפלאות" (איוב לז , ה) - עלי היה כהן ושומר מבפנים , ושמואל היה לוי ושוכב מבחוץ , וקפץ הקול דרך עלי לשמואל; במסכת תמיד (א , א; שם נזכרת רק שמירת הכהנים , המדרש עצמו מצוי במ"ש ט , ה). (ז) טרם ידע את יי' - עדיין לא היה מכיר עניין קול נבואה. כל 'טרם' שבמקרא לשון 'עדיין לא' , כתרגומו: "עד לא" , ואינו לשון 'לפני'; וזה יוכיח; ועוד: "כי טרם תיראון" (שמ' ט , ל) מפורש ממנו , וכן "כל שיח השדה טרם יהיה בארץ" (בר' ב , ה). (י) ויאמר שמואל דבר - ולא הזכיר שם שמים כמו שציוהו עלי , אמר: שמא קול אחר הוא. (יא) תצלינה - לשון 'צלצלים'; 'טנטיניר' בלעז. עושה דבר - היא לקיחת הארון ביד פלשתים (ראה מ"ש י , א). (יב) החל וכלה - אותו היום תתחיל גזירתי על בית עלי , שימותו חפני ופנחס , ומכאן ואילך אכלה גזירתי ואשלימה עליהם מדור אל דור , להמיתם אנשים בני שמונה עשרה שנה (ראה ר"ה יח , א). החל וכלה - 'קומינצנט אישפליינט' בלעז. (יג) כי מקללים להם בניו - 'מקללים לי' היה לו לומר , אלא שכינה הכתוב. מקללים - מקילים; וכן כל 'קללה' לשון קלות וביזיון הוא. ולא כיהה - לא היכהה פניהם להעבירם מגדולתם. (יז-יח) כה יעשה לך - כאותה קללה עצמה , שלא יהו לך בנים הגונים; וכן עלתה בו , ואע"פ שהגיד לו ולא כיחד; מכאן אמרו (ראה מכות יא , א): קללת חכם , אפילו על תנאי , באה. (יח) יי' הוא - אדון הוא , והכל שלו.