מאגר הכתר שמואל ב פרק כג עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק כג
[א] וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:
[ב] ר֥וּחַ יְהוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי:
[ג] אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים:
[ד] וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ:
[ה] כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כָל־יִשְׁעִ֥י וְכָל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ:
[ו] וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ:
[ז] וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת: פ
[ח] אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ הָעֶצְנִ֔ו הָעֶצְנִ֔י עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽד אֶחָֽת: ס
[ט] וְאַחֲרָ֛ו וְאַחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־דֹּדֹ֖י דּוֹד֖וֹ בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה ַגִּבֹּרִ֜ים הַגִּבֹּרִ֜ים עִם־דָּוִ֗ד בְּחָרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:
[י] ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט: ס
[יא] וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥ה בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים:
[יב] וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה: ס
[יג] וַיֵּרְד֨וּ שְׁלֹשָׁ֜ים שְׁלוֹשָׁ֜ה מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:
[יד] וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם:
[טו] וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר: ס
[טז] וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהוָֽה:
[יז] וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים: ס
[יח] וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ הַשְּׁלֹשָׁ֔י הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה:
[יט] מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא: ס
[כ] וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִ חַ֛יִל רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־הָאֲרִ֛יה הָאֲרִ֛י בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג:
[כא] וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י אִ֣שׁר אִ֣ישׁ מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ:
[כב] אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים:
[כג] מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ: ס
[כד] עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם: ס
[כה] שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי: ס
[כו] חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי: ס
[כז] אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָעַנְּתֹתִ֔י מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי: ס
[כח] צַלְמוֹן֙ הָאֲחֹחִ֔י מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי: ס
[כט] חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י ס אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן: ס

[ל] בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ: ס
[לא] אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָעַרְבָתִ֔י עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי: ס
[לב] אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן: ס
[לג] שַׁמָּה֙ הַהֲרָרִ֔י אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי: ס
[לד] אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י ס אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי: ס

[לה] חֶצְרַו֙ חֶצְרַי֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי: ס
[לו] יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה ס בָּנִ֖י הַגָּדִֽי: ס

[לז] צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י ס נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕אי נֹשֵׂ֕א כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה: ס

[לח] עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי: ס
[לט] אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה: פ

פרק כג
(א) הוקם על - כמו 'הוקם למעלה' , והוא מעלת כסא המלוכה. ונעים זמירות ישראל - רוצה לומר , שהוא אשר אמר לשם יתברך בנעים שבמיני הזמירות , והם זמירות ישראל , כי הם חוברו שיזמרו בהם ישראל לשם יתברך; וזה מבואר בזמירות הנזכרות בספר תהלים. (ב) רוח יי' דבר בי ומלתו על לשוני - אמר שענינו , באלו הזמירות הנעימות שחבר , היה שרוח השם יתברך דבר בו; ובמה שנאצל עליו מרוח הקדש היה דבר השם יתברך על לשונו , להגיד אלו הזמירות ולחברם בספר. (ג) אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל - רוצה לומר , כי בעבורי אמר השם יתברך ודבר שאהיה מושל באדם היותר נבחר , והוא ישראל , מפני היותי צדיק מושל ביראת אלהים , רוצה לומר , שכל הנהגתי וממשלתי הוא ביראת אלהים , ולזה זכיתי לזאת המעלה. (ד) וכאור בקר יזרח שמש - רוצה לומר , שזריחת ממשלתי וצמיחת מלכותי הוא כמו זריחת אור בקר , שיזרח שמש אחריה , שיהיה אז האור נוסף. וכן ירצה לומר , שהצלחתו במלוכה תתחזק תמיד כמו הענין באור הבקר , אשר אין התפשטותו מהעבות והעננים שיזרח אורם מנוגה , שיתחדש ממטר יורד על דשא מארץ , והוא הקשת; כי זה האור יהיה הולך הלוך וחסור , אך הוא כאור בקר שיזרח שמש אחריו. ובזה רמז דוד אל שתצמח מלוכה ממנו , יחסה אל מלכותו יחס אור השמש אל אור השחר , והוא מלכות משיח בן דוד , שתגדל מלכותו ונשא וגבה מאד (ראה יש' נב , יג). או יהיה הרצון בזה: כאור בקר שיזרח בו השמש אשר מתמיד הקיום , והוא אור השלם , כן הענין במלכות בית דוד: אור בקר שלא יסתר בו השמש בסבת אור העבים , כי אז יהיה האור מגיע מהעבים אשר הם מהירי ההפסד; ולא יהיה הבקר ההוא מנוגה שיצמח ממטר ויולד ממנו , כמו הענין בברק שיבא אחריו החשך תכף; ולא כמו דשא מארץ , אשר בבקר יציץ וצמח ובערב ימולל ויבש (ראה תה' צ , ו). (ה) כי לא כן ביתי עם אל - רוצה לומר , שיסיר מלכותי תכף , כמו הענין במלכות שאול. ערוכה בכל ושמורה - רוצה לומר: ממשלתי ערוכה בכל הזמן ושמורה לזרעי , אע"פ שתסור מהם בקצת העתים. כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח - רוצה לומר , שהיא ערוכה בכל , כי ימצא לישראל כל ישע וכל חפץ , כי זה יהיה בעת לכתם בדרכי התורה; ואולם כאשר לא יצמיח זרעם לתת פריו , וזהו בסורם מאחרי השם יתברך , אז היא שמורה - כי לא יתכן שתהיה להם המלוכה. (ו) ובליעל כקוץ מונד כלהם - ואולם הרשעים שיקחו הממשלה הם כלם כקוץ מונד , שיזיק אנה ואנה למתקרבים אליו וינקבם בקוציו , כי לא יקחו האנשים ביד את הקוצים , כי יזוקו בהם. והמשילם עוד לקוץ שאינו עושה פרי , וכאלו רמז בזה אל מלכות ירבעם וחביריו. (ז) ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית - רוצה לומר , כי כאשר יגע ברשעים ויקרב אליהם , ימלא כל גופו ממכות הברזל ועץ החנית , רוצה לומר , שאחר הכנס בגופו ברזל החנית , יכנס העץ. ובאש שרוף ישרפו בשבת - רוצה לומר , כי בהשבת הממלכה מהם יכלו הם וזרעם בכליון חרוץ , כמו שנתבאר מענין ירבעם והדומים לו , כי בעת ששבתה הממלכה מהם לא השאירו להם נין ושאר.