פרק כג
[א]
וְאֵ֛לֶּה
דִּבְרֵ֥י
דָוִ֖ד
הָאַחֲרֹנִ֑ים
נְאֻ֧ם
דָּוִ֣ד
בֶּן־יִשַׁ֗י
וּנְאֻ֤ם
הַגֶּ֙בֶר֙
הֻ֣קַם
עָ֔ל
מְשִׁ֙יחַ֙
אֱלֹהֵ֣י
יַעֲקֹ֔ב
וּנְעִ֖ים
זְמִר֥וֹת
יִשְׂרָאֵֽל:
[ב]
ר֥וּחַ
יְהוָ֖ה
דִּבֶּר־בִּ֑י
וּמִלָּת֖וֹ
עַל־לְשׁוֹנִֽי:
[ג]
אָמַר֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
לִ֥י
דִבֶּ֖ר
צ֣וּר
יִשְׂרָאֵ֑ל
מוֹשֵׁל֙
בָּאָדָ֔ם
צַדִּ֕יק
מוֹשֵׁ֖ל
יִרְאַ֥ת
אֱלֹהִֽים:
[ד]
וּכְא֥וֹר
בֹּ֖קֶר
יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ
בֹּ֚קֶר
לֹ֣א
עָב֔וֹת
מִנֹּ֥גַהּ
מִמָּטָ֖ר
דֶּ֥שֶׁא
מֵאָֽרֶץ:
[ה]
כִּי־לֹא־כֵ֥ן
בֵּיתִ֖י
עִם־אֵ֑ל
כִּי֩
בְרִ֨ית
עוֹלָ֜ם
שָׂ֣ם
לִ֗י
עֲרוּכָ֤ה
בַכֹּל֙
וּשְׁמֻרָ֔ה
כִּי־כָל־יִשְׁעִ֥י
וְכָל־חֵ֖פֶץ
כִּי־לֹ֥א
יַצְמִֽיחַ:
[ו]
וּבְלִיַּ֕עַל
כְּק֥וֹץ
מֻנָ֖ד
כֻּלָּ֑הַם
כִּי־לֹ֥א
בְיָ֖ד
יִקָּֽחוּ:
[ז]
וְאִישׁ֙
יִגַּ֣ע
בָּהֶ֔ם
יִמָּלֵ֥א
בַרְזֶ֖ל
וְעֵ֣ץ
חֲנִ֑ית
וּבָאֵ֕שׁ
שָׂר֥וֹף
יִשָּׂרְפ֖וּ
בַּשָּֽׁבֶת:
פ
[ח]
אֵ֛לֶּה
שְׁמ֥וֹת
הַגִּבֹּרִ֖ים
אֲשֶׁ֣ר
לְדָוִ֑ד
יֹשֵׁ֨ב
בַּשֶּׁ֜בֶת
תַּחְכְּמֹנִ֣י׀
רֹ֣אשׁ
הַשָּׁלִשִׁ֗י
ה֚וּא
עֲדִינ֣וֹ
הָעֶצְנִ֔ו
הָעֶצְנִ֔י
עַל־שְׁמֹנֶ֥ה
מֵא֛וֹת
חָלָ֖ל
בְּפַ֥עַם
אֶחָֽד
אֶחָֽת:
ס
[ט]
וְאַחֲרָ֛ו
וְאַחֲרָ֛יו
אֶלְעָזָ֥ר
בֶּן־דֹּדֹ֖י
דּוֹד֖וֹ
בֶּן־אֲחֹחִ֑י
בִּשְׁלֹשָׁ֨ה
ַגִּבֹּרִ֜ים
הַגִּבֹּרִ֜ים
עִם־דָּוִ֗ד
בְּחָרְפָ֤ם
בַּפְּלִשְׁתִּים֙
נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם
לַמִּלְחָמָ֔ה
וַֽיַּעֲל֖וּ
אִ֥ישׁ
יִשְׂרָאֵֽל:
[י]
ה֣וּא
קָם֩
וַיַּ֨ךְ
בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים
עַ֣ד׀
כִּֽי־יָגְעָ֣ה
יָד֗וֹ
וַתִּדְבַּ֤ק
יָדוֹ֙
אֶל־הַחֶ֔רֶב
וַיַּ֧עַשׂ
יְהוָ֛ה
תְּשׁוּעָ֥ה
גְדוֹלָ֖ה
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
וְהָעָ֛ם
יָשֻׁ֥בוּ
אַחֲרָ֖יו
אַךְ־לְפַשֵּֽׁט:
ס
[יא]
וְאַחֲרָ֛יו
שַׁמָּ֥ה
בֶן־אָגֵ֖א
הָרָרִ֑י
וַיֵּאָסְפ֨וּ
פְלִשְׁתִּ֜ים
לַחַיָּ֗ה
וַתְּהִי־שָׁ֞ם
חֶלְקַ֤ת
הַשָּׂדֶה֙
מְלֵאָ֣ה
עֲדָשִׁ֔ים
וְהָעָ֥ם
נָ֖ס
מִפְּנֵ֥י
פְלִשְׁתִּֽים:
[יב]
וַיִּתְיַצֵּ֤ב
בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙
וַיַּצִּילֶ֔הָ
וַיַּ֖ךְ
אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים
וַיַּ֥עַשׂ
יְהוָ֖ה
תְּשׁוּעָ֥ה
גְדוֹלָֽה:
ס
[יג]
וַיֵּרְד֨וּ
שְׁלֹשָׁ֜ים
שְׁלוֹשָׁ֜ה
מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים
רֹ֗אשׁ
וַיָּבֹ֤אוּ
אֶל־קָצִיר֙
אֶל־דָּוִ֔ד
אֶל־מְעָרַ֖ת
עֲדֻלָּ֑ם
וְחַיַּ֣ת
פְּלִשְׁתִּ֔ים
חֹנָ֖ה
בְּעֵ֥מֶק
רְפָאִֽים:
[יד]
וְדָוִ֖ד
אָ֣ז
בַּמְּצוּדָ֑ה
וּמַצַּ֣ב
פְּלִשְׁתִּ֔ים
אָ֖ז
בֵּ֥ית
לָֽחֶם:
[טו]
וַיִּתְאַוֶּ֥ה
דָוִ֖ד
וַיֹּאמַ֑ר
מִ֚י
יַשְׁקֵ֣נִי
מַ֔יִם
מִבֹּ֥אר
בֵּֽית־לֶ֖חֶם
אֲשֶׁ֥ר
בַּשָּֽׁעַר:
ס
[טז]
וַיִּבְקְעוּ֩
שְׁלֹ֨שֶׁת
הַגִּבֹּרִ֜ים
בְּמַחֲנֵ֣ה
פְלִשְׁתִּ֗ים
וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙
מִבֹּ֤אר
בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּשַּׁ֔עַר
וַיִּשְׂא֖וּ
וַיָּבִ֣אוּ
אֶל־דָּוִ֑ד
וְלֹ֤א
אָבָה֙
לִשְׁתּוֹתָ֔ם
וַיַּסֵּ֥ךְ
אֹתָ֖ם
לַיהוָֽה:
[יז]
וַיֹּ֡אמֶר
חָלִילָה֩
לִּ֨י
יְהוָ֜ה
מֵעֲשֹׂ֣תִי
זֹ֗את
הֲדַ֤ם
הָאֲנָשִׁים֙
הַהֹלְכִ֣ים
בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם
וְלֹ֥א
אָבָ֖ה
לִשְׁתּוֹתָ֑ם
אֵ֣לֶּה
עָשׂ֔וּ
שְׁלֹ֖שֶׁת
הַגִּבֹּרִֽים:
ס
[יח]
וַאֲבִישַׁ֞י
אֲחִ֣י׀
יוֹאָ֣ב
בֶּן־צְרוּיָ֗ה
ה֚וּא
רֹ֣אשׁ
הַשְּׁלֹשָׁ֔י
הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה
וְהוּא֙
עוֹרֵ֣ר
אֶת־חֲנִית֔וֹ
עַל־שְׁלֹ֥שׁ
מֵא֖וֹת
חָלָ֑ל
וְלוֹ־שֵׁ֖ם
בַּשְּׁלֹשָֽׁה:
[יט]
מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙
הֲכִ֣י
נִכְבָּ֔ד
וַיְהִ֥י
לָהֶ֖ם
לְשָׂ֑ר
וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה
לֹא־בָֽא:
ס
[כ]
וּבְנָיָ֨הוּ
בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע
בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִ
חַ֛יִל
רַב־פְּעָלִ֖ים
מִֽקַּבְצְאֵ֑ל
ה֣וּא
הִכָּ֗ה
אֵ֣ת
שְׁנֵ֤י
אֲרִאֵל֙
מוֹאָ֔ב
וְ֠הוּא
יָרַ֞ד
וְהִכָּ֧ה
אֶֽת־הָאֲרִ֛יה
הָאֲרִ֛י
בְּת֥וֹךְ
הַבֹּ֖אר
בְּי֥וֹם
הַשָּֽׁלֶג:
[כא]
וְהֽוּא־הִכָּה֩
אֶת־אִ֨ישׁ
מִצְרִ֜י
אִ֣שׁר
אִ֣ישׁ
מַרְאֶ֗ה
וּבְיַ֤ד
הַמִּצְרִי֙
חֲנִ֔ית
וַיֵּ֥רֶד
אֵלָ֖יו
בַּשָּׁ֑בֶט
וַיִּגְזֹ֤ל
אֶֽת־הַחֲנִית֙
מִיַּ֣ד
הַמִּצְרִ֔י
וַיַּהַרְגֵ֖הוּ
בַּחֲנִיתֽוֹ:
[כב]
אֵ֣לֶּה
עָשָׂ֔ה
בְּנָיָ֖הוּ
בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע
וְלוֹ־שֵׁ֖ם
בִּשְׁלֹשָׁ֥ה
הַגִּבֹּרִֽים:
[כג]
מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים
נִכְבָּ֔ד
וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה
לֹא־בָ֑א
וַיְשִׂמֵ֥הוּ
דָוִ֖ד
אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ:
ס
[כד]
עֲשָׂהאֵ֥ל
אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב
בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים
אֶלְחָנָ֥ן
בֶּן־דֹּד֖וֹ
בֵּ֥ית
לָֽחֶם:
ס
[כה]
שַׁמָּה֙
הַחֲרֹדִ֔י
אֱלִיקָ֖א
הַחֲרֹדִֽי:
ס
[כו]
חֶ֚לֶץ
הַפַּלְטִ֔י
עִירָ֥א
בֶן־עִקֵּ֖שׁ
הַתְּקוֹעִֽי:
ס
[כז]
אֲבִיעֶ֙זֶר֙
הָעַנְּתֹתִ֔י
מְבֻנַּ֖י
הַחֻשָׁתִֽי:
ס
[כח]
צַלְמוֹן֙
הָאֲחֹחִ֔י
מַהְרַ֖י
הַנְּטֹפָתִֽי:
ס
[כט]
חֵ֥לֶב
בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה
הַנְּטֹפָתִ֑י
ס
אִתַּי֙
בֶּן־רִיבַ֔י
מִגִּבְעַ֖ת
בְּנֵ֥י
בִנְיָמִֽן:
ס
[ל]
בְּנָיָ֙הוּ֙
פִּרְעָ֣תֹנִ֔י
הִדַּ֖י
מִנַּ֥חֲלֵי
גָֽעַשׁ:
ס
[לא]
אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙
הָעַרְבָתִ֔י
עַזְמָ֖וֶת
הַבַּרְחֻמִֽי:
ס
[לב]
אֶלְיַחְבָּא֙
הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י
בְּנֵ֥י
יָשֵׁ֖ן
יְהוֹנָתָֽן:
ס
[לג]
שַׁמָּה֙
הַהֲרָרִ֔י
אֲחִיאָ֥ם
בֶּן־שָׁרָ֖ר
הָארָרִֽי:
ס
[לד]
אֱלִיפֶ֥לֶט
בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י
בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י
ס
אֱלִיעָ֥ם
בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל
הַגִּלֹנִֽי:
ס
[לה]
חֶצְרַו֙
חֶצְרַי֙
הַֽכַּרְמְלִ֔י
פַּעֲרַ֖י
הָאַרְבִּֽי:
ס
[לו]
יִגְאָ֤ל
בֶּן־נָתָן֙
מִצֹּבָ֔ה
ס
בָּנִ֖י
הַגָּדִֽי:
ס
[לז]
צֶ֖לֶק
הָעַמֹּנִ֑י
ס
נַחְרַי֙
הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י
נֹשֵׂ֕אי
נֹשֵׂ֕א
כְּלֵ֖י
יוֹאָ֥ב
בֶּן־צְרֻיָֽה:
ס
[לח]
עִירָא֙
הַיִּתְרִ֔י
גָּרֵ֖ב
הַיִּתְרִֽי:
ס
[לט]
אֽוּרִיָּה֙
הַחִתִּ֔י
כֹּ֖ל
שְׁלֹשִׁ֥ים
וְשִׁבְעָֽה:
פ
פרק כג
(א)
ואלה
דברי
דוד
האחרונים
-
הטעם:
סיום
דברי
השירה
,
כי
'אחרון'
ו'אחרונים'
ממאמר
ה'מצטרף'
(ראה
תיבון
ע' 27
).
נאום
(בנוסחנו:
ונאום)
הגבר
הוקם
על
-
כבר
הודענו
כי
משלמות
האדם
להכיר
ערכו
,
וכבר
כתב
זה
ארסטו
ב'ספר
המדות'.
(ג)
מושל
באדם
וגו'
-
זה
הוא
דבר
השם
,
והכונה:
הצדיק
מושל
ביראת
אלהים
הוא
מושל
באדם
,
כי
המלך
המושל
והמנהיג
ראוי
שיהיה
כן
,
כמו
שכתב
אפלאטון
ב'ספר
ההנהגה';
ודוד
כן
היה
ענינו
,
ונניח
ענין
בת
שבע
עתה.
(ד-ה)
וכאור
בקר
יזרח
שמש
וגו'
-
זה
דבר
דוד
שהיה
מתעלס
בהצלחתו
ונפילת
זולתו
מי
שהיה
מאויביו
ואיבי
השם.
והנה
זאת
המליצה
קשה
כדרך
כל
מליצה
שהיה
ממלאכת
השיר
,
ולכן
גנה
אותה
ארסטו;
אבל
המכוון
מדוד
בזה
,
כי
אמר
שענינו
טוב
יותר
מן
הצמחים
היותר
נכבדים
,
וטובת
הרשעים
פחותה
כמו
הצמחים
הפחותים
,
ולכן
כ"ף
וכאור
אינו
לדמיון
רק
לאמתות
הדבר
,
כאלו
אמר:
והנה
אמת
כי
כאור
בקר
שיזרח
השמש
,
שהוא
בקר
לא
עבות
-
מענין
'עבים'
,
הנה
מנוגה
זה
השמש
בבקר
,
ומן
המטר
והאדים
והלחות
שקדם
בלילה
שלפני
זה
הבקר
,
הנה
אז
יהיה
דשא
מן
הארץ;
ובכלל:
כי
באלו
שני
הענינים
יצליחו
כידוע
,
וזה
הוא
תכלית
עלוים.
אבל
אין
כן
ביתי
עם
אל
-
כלומר:
איננו
דומה
לזה
דמיון
במין
קרוב
,
כי
עניני
יותר
נכבד.
כי
ברית
עולם
הוא
,
כי
לא
יצמיח
-
כלומר:
אין
עניני
צמיחה
כדרך
הצמחים
האחרים
,
שיש
להם
הפך
וחלוף
בקדימה
או
באחור
,
כטעם
"ולערב
ימולל
ויבש"
(תה'
צ
,
ו)
,
ואמנם
עניני
שוקד
בפעל
תמיד.
(ו)
מונד
-
מתנועע
מענין
לענין
,
הפך
"ברית
עולם"
(לעיל
,
ה).
כי
לא
-
אשר
לא.
(ז)
ואיש
יגע
בהם
-
להשחיתם.
ברזל
-
על
חדוד
הקוצים
,
כי
הם
כברזל
נוקב.
בשבת
-
במקומם.
וכל
זה
משל
לענין
דוד
ממה
שקרה
לו
עם
שאול
וסיעתו
,
כמו
שקדם
לו
"מרשעים
יצא
רשע
וידי
לא
תהיה
בך"
(ש"א
כד
,
יד).
(ח)
בפעם
אחד
-
כטעם
"את
הכל
לקח
יהושע
פעם
אחת"
(יהו'
י
,
מב)
,
ואם
אפשר
שביניהם
חלוף
ברב
ומעט
,
ועל
כל
פנים
היה
שם
אחד.
ו'אחד'
מהשמות
המשותפים
,
כמו
שהתבאר
במה
שאחר
הטבע
(ראה
תיבון
עמ' 52
).
(ט)
ויעלו
איש
ישראל
-
נכון
כמו
שנכון
'ויעל'.
(יג)
וחית
פלשתים
-
זה
השם
המונח
דרך
השאלה
לדמיונים
רבים
לסיעת
פלשתים
הרעים.
(יד)
ומצב
-
ומעמד.
(יז)
הדם
האנשים
וגו'
-
אין
כאן
חסרון
כלל
,
כי
הענין
מובן
בעצמו
,
כל
שכן
מצד
שהוא
מוצב
על
מעשותי
זאת.
(יט)
ועד
השלשה
לא
בא
-
הטעם:
השלשה
שנזכרו
ראשונה
,
וכן
טעם
"ואל
השלשה
לא
בא"
(להלן
,
כג).
(לט)
שלשים
ושבעה
-
ואם
קדם
כבר
'שלשים'
לבד
(לעיל
,
כג)
,
כי
ה'שלשים'
היו
יותר
שלמים
בגבורה;
וכמו
זה
כתבתי
באמרו
"בן
שנה
שאול
במולכו
ושנתים"
וגו'
(ש"א
יג
,
א);
וכן
נהגו
החכמים
לעשות
כמו
אלה
החלוקות.