מאגר הכתר שמואל ב פרק כג עם פירוש רש"י

פרק כג
[א] וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל:
[ב] ר֥וּחַ יְהוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי:
[ג] אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים:
[ד] וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ:
[ה] כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כָל־יִשְׁעִ֥י וְכָל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ:
[ו] וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ:
[ז] וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת: פ
[ח] אֵ֛לֶּה שְׁמ֥וֹת הַגִּבֹּרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לְדָוִ֑ד יֹשֵׁ֨ב בַּשֶּׁ֜בֶת תַּחְכְּמֹנִ֣י׀ רֹ֣אשׁ הַשָּׁלִשִׁ֗י ה֚וּא עֲדִינ֣וֹ הָעֶצְנִ֔ו הָעֶצְנִ֔י עַל־שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֛וֹת חָלָ֖ל בְּפַ֥עַם אֶחָֽד אֶחָֽת: ס
[ט] וְאַחֲרָ֛ו וְאַחֲרָ֛יו אֶלְעָזָ֥ר בֶּן־דֹּדֹ֖י דּוֹד֖וֹ בֶּן־אֲחֹחִ֑י בִּשְׁלֹשָׁ֨ה ַגִּבֹּרִ֜ים הַגִּבֹּרִ֜ים עִם־דָּוִ֗ד בְּחָרְפָ֤ם בַּפְּלִשְׁתִּים֙ נֶאֶסְפוּ־שָׁ֣ם לַמִּלְחָמָ֔ה וַֽיַּעֲל֖וּ אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל:
[י] ה֣וּא קָם֩ וַיַּ֨ךְ בַּפְּלִשְׁתִּ֜ים עַ֣ד׀ כִּֽי־יָגְעָ֣ה יָד֗וֹ וַתִּדְבַּ֤ק יָדוֹ֙ אֶל־הַחֶ֔רֶב וַיַּ֧עַשׂ יְהוָ֛ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְהָעָ֛ם יָשֻׁ֥בוּ אַחֲרָ֖יו אַךְ־לְפַשֵּֽׁט: ס
[יא] וְאַחֲרָ֛יו שַׁמָּ֥ה בֶן־אָגֵ֖א הָרָרִ֑י וַיֵּאָסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֜ים לַחַיָּ֗ה וַתְּהִי־שָׁ֞ם חֶלְקַ֤ת הַשָּׂדֶה֙ מְלֵאָ֣ה עֲדָשִׁ֔ים וְהָעָ֥ם נָ֖ס מִפְּנֵ֥י פְלִשְׁתִּֽים:
[יב] וַיִּתְיַצֵּ֤ב בְּתוֹךְ־הַחֶלְקָה֙ וַיַּצִּילֶ֔הָ וַיַּ֖ךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּ֥עַשׂ יְהוָ֖ה תְּשׁוּעָ֥ה גְדוֹלָֽה: ס
[יג] וַיֵּרְד֨וּ שְׁלֹשָׁ֜ים שְׁלוֹשָׁ֜ה מֵהַשְּׁלֹשִׁ֣ים רֹ֗אשׁ וַיָּבֹ֤אוּ אֶל־קָצִיר֙ אֶל־דָּוִ֔ד אֶל־מְעָרַ֖ת עֲדֻלָּ֑ם וְחַיַּ֣ת פְּלִשְׁתִּ֔ים חֹנָ֖ה בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:
[יד] וְדָוִ֖ד אָ֣ז בַּמְּצוּדָ֑ה וּמַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אָ֖ז בֵּ֥ית לָֽחֶם:
[טו] וַיִּתְאַוֶּ֥ה דָוִ֖ד וַיֹּאמַ֑ר מִ֚י יַשְׁקֵ֣נִי מַ֔יִם מִבֹּ֥אר בֵּֽית־לֶ֖חֶם אֲשֶׁ֥ר בַּשָּֽׁעַר: ס
[טז] וַיִּבְקְעוּ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת הַגִּבֹּרִ֜ים בְּמַחֲנֵ֣ה פְלִשְׁתִּ֗ים וַיִּֽשְׁאֲבוּ־מַ֙יִם֙ מִבֹּ֤אר בֵּֽית־לֶ֙חֶם֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשַּׁ֔עַר וַיִּשְׂא֖וּ וַיָּבִ֣אוּ אֶל־דָּוִ֑ד וְלֹ֤א אָבָה֙ לִשְׁתּוֹתָ֔ם וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַיהוָֽה:
[יז] וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְהוָ֜ה מֵעֲשֹׂ֣תִי זֹ֗את הֲדַ֤ם הָאֲנָשִׁים֙ הַהֹלְכִ֣ים בְּנַפְשׁוֹתָ֔ם וְלֹ֥א אָבָ֖ה לִשְׁתּוֹתָ֑ם אֵ֣לֶּה עָשׂ֔וּ שְׁלֹ֖שֶׁת הַגִּבֹּרִֽים: ס
[יח] וַאֲבִישַׁ֞י אֲחִ֣י׀ יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה ה֚וּא רֹ֣אשׁ הַשְּׁלֹשָׁ֔י הַשְּׁלוֹשָׁ֔ה וְהוּא֙ עוֹרֵ֣ר אֶת־חֲנִית֔וֹ עַל־שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת חָלָ֑ל וְלוֹ־שֵׁ֖ם בַּשְּׁלֹשָֽׁה:
[יט] מִן־הַשְּׁלֹשָׁה֙ הֲכִ֣י נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָֽא: ס
[כ] וּבְנָיָ֨הוּ בֶן־יְהוֹיָדָ֧ע בֶּן־אִֽישׁ־חַ֛יִ חַ֛יִל רַב־פְּעָלִ֖ים מִֽקַּבְצְאֵ֑ל ה֣וּא הִכָּ֗ה אֵ֣ת שְׁנֵ֤י אֲרִאֵל֙ מוֹאָ֔ב וְ֠הוּא יָרַ֞ד וְהִכָּ֧ה אֶֽת־הָאֲרִ֛יה הָאֲרִ֛י בְּת֥וֹךְ הַבֹּ֖אר בְּי֥וֹם הַשָּֽׁלֶג:
[כא] וְהֽוּא־הִכָּה֩ אֶת־אִ֨ישׁ מִצְרִ֜י אִ֣שׁר אִ֣ישׁ מַרְאֶ֗ה וּבְיַ֤ד הַמִּצְרִי֙ חֲנִ֔ית וַיֵּ֥רֶד אֵלָ֖יו בַּשָּׁ֑בֶט וַיִּגְזֹ֤ל אֶֽת־הַחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּהַרְגֵ֖הוּ בַּחֲנִיתֽוֹ:
[כב] אֵ֣לֶּה עָשָׂ֔ה בְּנָיָ֖הוּ בֶּן־יְהוֹיָדָ֑ע וְלוֹ־שֵׁ֖ם בִּשְׁלֹשָׁ֥ה הַגִּבֹּרִֽים:
[כג] מִן־הַשְּׁלֹשִׁ֣ים נִכְבָּ֔ד וְאֶל־הַשְּׁלֹשָׁ֖ה לֹא־בָ֑א וַיְשִׂמֵ֥הוּ דָוִ֖ד אֶל־מִשְׁמַעְתּֽוֹ: ס
[כד] עֲשָׂהאֵ֥ל אֲחִֽי־יוֹאָ֖ב בַּשְּׁלֹשִׁ֑ים אֶלְחָנָ֥ן בֶּן־דֹּד֖וֹ בֵּ֥ית לָֽחֶם: ס
[כה] שַׁמָּה֙ הַחֲרֹדִ֔י אֱלִיקָ֖א הַחֲרֹדִֽי: ס
[כו] חֶ֚לֶץ הַפַּלְטִ֔י עִירָ֥א בֶן־עִקֵּ֖שׁ הַתְּקוֹעִֽי: ס
[כז] אֲבִיעֶ֙זֶר֙ הָעַנְּתֹתִ֔י מְבֻנַּ֖י הַחֻשָׁתִֽי: ס
[כח] צַלְמוֹן֙ הָאֲחֹחִ֔י מַהְרַ֖י הַנְּטֹפָתִֽי: ס
[כט] חֵ֥לֶב בֶּֽן־בַּעֲנָ֖ה הַנְּטֹפָתִ֑י ס אִתַּי֙ בֶּן־רִיבַ֔י מִגִּבְעַ֖ת בְּנֵ֥י בִנְיָמִֽן: ס

[ל] בְּנָיָ֙הוּ֙ פִּרְעָ֣תֹנִ֔י הִדַּ֖י מִנַּ֥חֲלֵי גָֽעַשׁ: ס
[לא] אֲבִֽי־עַלְבוֹן֙ הָעַרְבָתִ֔י עַזְמָ֖וֶת הַבַּרְחֻמִֽי: ס
[לב] אֶלְיַחְבָּא֙ הַשַּׁ֣עַלְבֹנִ֔י בְּנֵ֥י יָשֵׁ֖ן יְהוֹנָתָֽן: ס
[לג] שַׁמָּה֙ הַהֲרָרִ֔י אֲחִיאָ֥ם בֶּן־שָׁרָ֖ר הָארָרִֽי: ס
[לד] אֱלִיפֶ֥לֶט בֶּן־אֲחַסְבַּ֖י בֶּן־הַמַּעֲכָתִ֑י ס אֱלִיעָ֥ם בֶּן־אֲחִיתֹ֖פֶל הַגִּלֹנִֽי: ס

[לה] חֶצְרַו֙ חֶצְרַי֙ הַֽכַּרְמְלִ֔י פַּעֲרַ֖י הָאַרְבִּֽי: ס
[לו] יִגְאָ֤ל בֶּן־נָתָן֙ מִצֹּבָ֔ה ס בָּנִ֖י הַגָּדִֽי: ס

[לז] צֶ֖לֶק הָעַמֹּנִ֑י ס נַחְרַי֙ הַבְּאֵ֣רֹתִ֔י נֹשֵׂ֕אי נֹשֵׂ֕א כְּלֵ֖י יוֹאָ֥ב בֶּן־צְרֻיָֽה: ס

[לח] עִירָא֙ הַיִּתְרִ֔י גָּרֵ֖ב הַיִּתְרִֽי: ס
[לט] אֽוּרִיָּה֙ הַחִתִּ֔י כֹּ֖ל שְׁלֹשִׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה: פ

פרק כג
(א) ואלה דברי דוד - נבואת דוד. האחרונים - ומי הם הראשונים? דברי השירה האמורים למעלה; אבל בכל שירות ותושבחות שאמר , אין נקראין 'דברים'. הוקם על - הוקם למעלה. ונעים זמירות ישראל - אין ישראל משוררים במקדש אלא שירותיו וזמירותיו. (ב) דבר בי - השרה בי רוח קודשו ונדבר בי; וכל לשון נבואה נופל בו לשון 'דבר בי' , כמו: "הרק אך במשה דבר... הלא גם בנו דבר" (במ' יב , ב) "אדבר בו" (במ' יב , ו); וטעמו של דבר: לפי שהרוח נכנס לו בקרב הנביא , ומדבר בו. (ג) לי דיבר צור ישראל - עלי דבר צור ישראל , שאהיה מושל באדם - בישראל שנקראו 'אדם' , שנאמר "אדם אתם" (יח' לד , לא); ואהיה צדיק ומושל וירא אלהים. ורבותינו פירשוהו בלשון אחר (ראה מו"ק טז , ב): אמר דוד: אלהי ישראל לי דבר - אלי דבר: צור ישראל ומושל באדם אני , ומי מושל בי? צדיק , שאני גוזר גזירה והוא מבטלה. אבל לפי יישוב המקראות , הראשון הוא פשוטו של מקרא. (ד) וכאור בקר יזרח שמש - והבטיחני , שתלך גדולתי הלוך וגדל , כאור נוגה אשר הולך ואור. בקר לא עבות - אור שאינו אפל. מנוגה ממטר דשא מארץ - מאיר בקרי יותר מנוגה הבא ממטר , "כחום צח עלי אור" (יש' יח , ד) - כשהמטר יורד על ארץ מלאה דשאים , והשמש זורח עליו , הוא מבהיק; וכן פתרונו: יותר מנוגה הבא ממטר של דשא מארץ. (ה) כי לא כן ביתי עם אל - שיהא בקרי עבות. כי ברית עולם - התורה אשר שם לי , ערוכה בכל ביתי , ושמורה. כי כל ישעי וכל חפץ - צרכי מוכנים לפניו; והרי זה מקרא קצר. כי לא יצמיח עוד למלך אחר מלכותי. דבר אחר: כי ברית עולם שם לביתי , להיות מלכותי קיימת , והברית ערוכה בכל - בפי כל הנביאים. (ו-ז) כקוץ מונד - 'קרדון' בלעז; מונד - שבקטנותו רך ונע ונד , וסופו מתקשה , עד אשר לא ביד יקחוהו. ואיש אשר יגע בהם , צריך שילבש על בשרו ברזל וימלא ידו כלי זיין לקוצצם. ובאש שרוף ישרפו בשבת - ואין להם תקנה אלא שריפה , ולשבת ולהתחמם כנגדן; כך הרשעים אין להם תקנה אלא שריפה בגיהנם , בשבת הקדוש ברוך הוא על כסא דין (ראה אל"ר ג). (ח) אשר לדוד יושב בשבת סנהדרין , והוא תחכמוני , והוא ראש השלישי: אב בנוי בחכמה ובגבורה , בשלשה דברים הללו הוא ראש , כמו שנאמר "ונבון דבר ואיש תואר וגיבור חיל" (ש"א טו , יח). עדינו העצני - כשעוסק בתורה , כורך ומקשר עצמו כתולעת , כמו "מעדנות כימה" (איוב לח , לא); וכשהוא יוצא למלחמה , קשה כעץ והורג שמונה מאות חלל במלחמה אחת (ראה מו"ק טז , ב). (ט) בן דודו - כך שמו. בשלשה גיבורים - המעולין שבגבוריו. בחרפם בפלשתים - תקעו כף להלחם בהם ולנוצחם. (י) אך לפשט - "לחלצא קטיליא" (ת"י); לא היה איש עוזרו להרוג , אלא כולם פושטים אחריו את החללים. (יא) הררי - מן ההר. לחיה - לגדוד , כ"חית השדה" (בר' ב , יט). (יג) מהשלשים ראש - תירגם יונתן: "מגיבריא רישי משריתא". (יד) ומצב פלשתים אז בית לחם - החיל היה חונה "בעמק רפאים" (לעיל , יג) , ושלחו המצב שלהם לבית לחם. (טו) מי ישקני מים - אמרו רבותינו (ראה ב"ק ס , ב): שאילה הוצרך לשאול מסנהדרין היושבים בשער בית לחם. (טז) ויסך אותם ליי' - אמר: כך מקובלני [מבית דינו של שמואל הרמתי]: כל המוסר עצמו למיתה על דברי תורה , אין אומרין הלכה מפיו , ואמרינהו משמא דגמרא. (יז) הדם האנשים - לשון תמיהה. (יט) ועד השלשה לא בא - "ולתלת גברין לא מטא" (ת"י). (כ) את שני אריאל מואב - "ית תרין רברבי מואב" (ת"י). ורבותינו אמרו (ראה ברכות יח , ב): שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני; אריאל מואב - על שם שבנאו דוד , שבא מרות המואביה. (כג) מן השלשים - כל 'שלשים' שבפרשה זו תירגם יונתן: "גבריא". (לט) כל שלשים ושבעה - ואינן מצויין כאן; ואומר אני: יואב לא הוצרך להזכיר , שהוא שר הצבא; ושאר שחסרו , שמא "בני ישן יהונתן" (לעיל , לב) שלשה או ארבעה היו.