פרק כד
[א]
וַיֹּ֙סֶף֙
אַף־יְהוָ֔ה
לַחֲר֖וֹת
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
וַיָּ֨סֶת
אֶת־דָּוִ֤ד
בָּהֶם֙
לֵאמֹ֔ר
לֵ֛ךְ
מְנֵ֥ה
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
וְאֶת־יְהוּדָֽה:
[ב]
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֜לֶךְ
אֶל־יוֹאָ֣ב׀
שַׂר־הַחַ֣יִל
אֲשֶׁר־אִתּ֗וֹ
שֽׁוּט־נָ֞א
בְּכָל־שִׁבְטֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
מִדָּן֙
וְעַד־בְּאֵ֣ר
שֶׁ֔בַע
וּפִקְד֖וּ
אֶת־הָעָ֑ם
וְיָ֣דַעְתִּ֔י
אֵ֖ת
מִסְפַּ֥ר
הָעָֽם:
ס
[ג]
וַיֹּ֨אמֶר
יוֹאָ֜ב
אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ
וְיוֹסֵ֣ף
יְהוָה֩
אֱלֹהֶ֨יךָ
אֶל־הָעָ֜ם
כָּהֵ֤ם
׀
וְכָהֵם֙
מֵאָ֣ה
פְעָמִ֔ים
וְעֵינֵ֥י
אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ
רֹא֑וֹת
וַאדֹנִ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
לָ֥מָּה
חָפֵ֖ץ
בַּדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה:
[ד]
וַיֶּחֱזַ֤ק
דְּבַר־הַמֶּ֙לֶךְ֙
אֶל־יוֹאָ֔ב
וְעַ֖ל
שָׂרֵ֣י
הֶחָ֑יִל
וַיֵּצֵ֨א
יוֹאָ֜ב
וְשָׂרֵ֤י
הַחַ֙יִל֙
לִפְנֵ֣י
הַמֶּ֔לֶךְ
לִפְקֹ֥ד
אֶת־הָעָ֖ם
אֶת־יִשְׂרָאֵֽל:
[ה]
וַיַּעַבְר֖וּ
אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן
וַיַּחֲנ֣וּ
בַעֲרוֹעֵ֗ר
יְמִ֥ין
הָעִ֛יר
אֲשֶׁ֛ר
בְּתוֹךְ־הַנַּ֥חַל
הַגָּ֖ד
וְאֶל־יַעְזֵֽר:
[ו]
וַיָּבֹ֙אוּ֙
הַגִּלְעָ֔דָה
וְאֶל־אֶ֥רֶץ
תַּחְתִּ֖ים
חָדְשִׁ֑י
וַיָּבֹ֙אוּ֙
דָּ֣נָה
יַּ֔עַן
וְסָבִ֖יב
אֶל־צִידֽוֹן:
[ז]
וַיָּבֹ֙אוּ֙
מִבְצַר־צֹ֔ר
וְכָל־עָרֵ֥י
הַחִוִּ֖י
וְהַֽכְּנַעֲנִ֑י
וַיֵּ֥צְא֛וּ
אֶל־נֶ֥גֶב
יְהוּדָ֖ה
בְּאֵ֥ר
שָֽׁבַע:
[ח]
וַיָּשֻׁ֖טוּ
בְּכָל־הָאָ֑רֶץ
וַיָּבֹ֜אוּ
מִקְצֵ֨ה
תִשְׁעָ֧ה
חֳדָשִׁ֛ים
וְעֶשְׂרִ֥ים
י֖וֹם
יְרוּשָׁלִָֽם:
[ט]
וַיִּתֵּ֥ן
יוֹאָ֛ב
אֶת־מִסְפַּ֥ר
מִפְקַד־הָעָ֖ם
אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ
וַתְּהִ֣י
יִשְׂרָאֵ֡ל
שְֽׁמֹנֶה֩
מֵא֨וֹת
אֶ֤לֶף
אִֽישׁ־חַ֙יִל֙
שֹׁ֣לֵֽף
חֶ֔רֶב
וְאִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔ה
חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת
אֶ֖לֶף
אִֽישׁ:
[י]
וַיַּ֤ךְ
לֵב־דָּוִד֙
אֹת֔וֹ
אַחֲרֵי־כֵ֖ן
סָפַ֣ר
אֶת־הָעָ֑ם
פ
וַיֹּ֨אמֶר
דָּוִ֜ד
אֶל־יְהוָ֗ה
חָטָ֤אתִֽי
מְאֹד֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֔יתִי
וְעַתָּ֣ה
יְהוָ֗ה
הַֽעֲבֶר־נָא֙
אֶת־עֲוֺ֣ן
עַבְדְּךָ֔
כִּ֥י
נִסְכַּ֖לְתִּי
מְאֹֽד:
[יא]
וַיָּ֥קָם
דָּוִ֖ד
בַּבֹּ֑קֶר
פ
וּדְבַר־יְהוָ֗ה
הָיָה֙
אֶל־גָּ֣ד
הַנָּבִ֔יא
חֹזֵ֥ה
דָוִ֖ד
לֵאמֹֽר:
[יב]
הָל֞וֹךְ
וְדִבַּרְתָּ֣
אֶל־דָּוִ֗ד
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
שָׁלֹ֕שׁ
אָנֹכִ֖י
נוֹטֵ֣ל
עָלֶ֑יךָ
בְּחַר־לְךָ֥
אַחַת־מֵהֶ֖ם
וְאֶעֱשֶׂה־לָּֽךְ:
[יג]
וַיָּבֹא־גָ֥ד
אֶל־דָּוִ֖ד
וַיַּגֶּד־ל֑וֹ
וַיֹּ֣אמֶר
ל֡וֹ
הֲתָב֣וֹא
לְךָ֣
שֶׁבַע־שָׁנִ֣ים
׀
רָעָ֣ב
׀
בְּאַרְצֶ֡ךָ
אִם־שְׁלֹשָׁ֣ה
חֳ֠דָשִׁים
נֻסְךָ֨
לִפְנֵי־צָרֶ֜יךָ
וְה֣וּא
רֹדְפֶ֗ךָ
וְאִם־הֱ֠יוֹת
שְׁלֹ֨שֶׁת
יָמִ֥ים
דֶּ֙בֶר֙
בְּאַרְצֶ֔ךָ
עַתָּה֙
דַּ֣ע
וּרְאֵ֔ה
מָה־אָשִׁ֥יב
שֹׁלְחִ֖י
דָּבָֽר:
ס
[יד]
וַיֹּ֧אמֶר
דָּוִ֛ד
אֶל־גָּ֖ד
צַר־לִ֣י
מְאֹ֑ד
נִפְּלָה־נָּ֤א
בְיַד־יְהוָה֙
כִּֽי־רַבִּ֣ים
רַחֲמָ֔ו
וּבְיַד־אָדָ֖ם
אַל־אֶפֹּֽלָה:
[טו]
וַיִּתֵּ֨ן
יְהוָ֥ה
דֶּ֙בֶר֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
מֵהַבֹּ֖קֶר
וְעַד־עֵ֣ת
מוֹעֵ֑ד
וַיָּ֣מָת
מִן־הָעָ֗ם
מִדָּן֙
וְעַד־בְּאֵ֣ר
שֶׁ֔בַע
שִׁבְעִ֥ים
אֶ֖לֶף
אִֽישׁ:
[טז]
וַיִּשְׁלַח֩
יָד֨וֹ
הַמַּלְאָ֥ךְ
׀
יְֽרוּשָׁלִַם֘
לְשַׁחֲתָהּ֒
וַיִּנָּ֤חֶם
יְהוָה֙
אֶל־הָ֣רָעָ֔ה
וַ֠יֹּאמֶר
לַמַּלְאָ֞ךְ
הַמַּשְׁחִ֤ית
בָּעָם֙
רַ֔ב
עַתָּ֖ה
הֶ֣רֶף
יָדֶ֑ךָ
וּמַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
הָיָ֔ה
עִם־גֹּ֖רֶן
הָאֲוְרַ֥נָה
הָאֲרַ֥וְנָה
הַיְבֻסִֽי:
ס
[יז]
וַיֹּאמֶר֩
דָּוִ֨ד
אֶל־יְהוָ֜ה
בִּרְאֹת֣וֹ׀
אֶֽת־הַמַּלְאָ֣ךְ׀
הַמַּכֶּ֣ה
בָעָ֗ם
וַיֹּ֙אמֶר֙
הִנֵּ֨ה
אָנֹכִ֤י
חָטָ֙אתִי֙
וְאָנֹכִ֣י
הֶעֱוֵ֔יתִי
וְאֵ֥לֶּה
הַצֹּ֖אן
מֶ֣ה
עָשׂ֑וּ
תְּהִ֨י
נָ֥א
יָדְךָ֛
בִּ֖י
וּבְבֵ֥ית
אָבִֽי:
פ
[יח]
וַיָּבֹא־גָ֥ד
אֶל־דָּוִ֖ד
בַּיּ֣וֹם
הַה֑וּא
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
עֲלֵה֙
הָקֵ֤ם
לַֽיהוָה֙
מִזְבֵּ֔חַ
בְּגֹ֖רֶן
אֲרַ֥נֳיה
אֲרַ֥וְנָה
הַיְבֻסִֽי:
[יט]
וַיַּ֤עַל
דָּוִד֙
כִּדְבַר־גָּ֔ד
כַּאֲשֶׁ֖ר
צִוָּ֥ה
יְהוָֽה:
[כ]
וַיַּשְׁקֵ֣ף
אֲרַ֗וְנָה
וַיַּ֤רְא
אֶת־הַמֶּ֙לֶךְ֙
וְאֶת־עֲבָדָ֔יו
עֹבְרִ֖ים
עָלָ֑יו
וַיֵּצֵ֣א
אֲרַ֔וְנָה
וַיִּשְׁתַּ֧חוּ
לַמֶּ֛לֶךְ
אַפָּ֖יו
אָֽרְצָה:
[כא]
וַיֹּ֣אמֶר
אֲרַ֔וְנָה
מַדּ֛וּעַ
בָּ֥א
אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ
אֶל־עַבְדּ֑וֹ
וַיֹּ֨אמֶר
דָּוִ֜ד
לִקְנ֧וֹת
מֵעִמְּךָ֣
אֶת־הַגֹּ֗רֶן
לִבְנ֤וֹת
מִזְבֵּחַ֙
לַֽיהוָ֔ה
וְתֵעָצַ֥ר
הַמַּגֵּפָ֖ה
מֵעַ֥ל
הָעָֽם:
[כב]
וַיֹּ֤אמֶר
אֲרַ֙וְנָה֙
אֶל־דָּוִ֔ד
יִקַּ֥ח
וְיַ֛עַל
אֲדֹנִ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
הַטּ֣וֹב
בְּעֵינָ֑ו
בְּעֵינָ֑יו
רְאֵה֙
הַבָּקָ֣ר
לָעֹלָ֔ה
וְהַמֹּרִגִּ֛ים
וּכְלֵ֥י
הַבָּקָ֖ר
לָעֵצִֽים:
[כג]
הַכֹּ֗ל
נָתַ֛ן
אֲרַ֥וְנָה
הַמֶּ֖לֶךְ
לַמֶּ֑לֶךְ
ס
וַיֹּ֤אמֶר
אֲרַ֙וְנָה֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
יִרְצֶֽךָ:
[כד]
וַיֹּ֨אמֶר
הַמֶּ֜לֶךְ
אֶל־אֲרַ֗וְנָה
לֹ֚א
כִּֽי־קָנ֨וֹ
אֶקְנֶ֤ה
מֵאֽוֹתְךָ֙
בִּמְחִ֔יר
וְלֹ֧א
אַעֲלֶ֛ה
לַיהוָ֥ה
אֱלֹהַ֖י
עֹל֣וֹת
חִנָּ֑ם
וַיִּ֨קֶן
דָּוִ֤ד
אֶת־הַגֹּ֙רֶן֙
וְאֶת־הַבָּקָ֔ר
בְּכֶ֖סֶף
שְׁקָלִ֥ים
חֲמִשִּֽׁים:
[כה]
וַיִּבֶן֩
שָׁ֨ם
דָּוִ֤ד
מִזְבֵּחַ֙
לַיהוָ֔ה
וַיַּ֥עַל
עֹל֖וֹת
וּשְׁלָמִ֑ים
וַיֵּעָתֵ֤ר
יְהוָה֙
לָאָ֔רֶץ
וַתֵּעָצַ֥ר
הַמַּגֵּפָ֖ה
מֵעַ֥ל
יִשְׂרָאֵֽל:
פרק כד
[א]
ויסף
אף יהוה
לחרות
בישראל
ויסת
את דוד
בהם
לאמר
לך
מנה
את ישראל
ואת יהודה:
[ב]
ויאמר
המלך
אל יואב׀
שר החיל
אשר אתו
שוט נא
בכל שבטי
ישראל
מדן
ועד באר
שבע
ופקדו
את העם
וידעתי
את
מספר
העם:
ס
[ג]
ויאמר
יואב
אל המלך
ויוסף
יהוה
אלהיך
אל העם
כהם
׀
וכהם
מאה
פעמים
ועיני
אדני המלך
ראות
ואדני
המלך
למה
חפץ
בדבר
הזה:
[ד]
ויחזק
דבר המלך
אל יואב
ועל
שרי
החיל
ויצא
יואב
ושרי
החיל
לפני
המלך
לפקד
את העם
את ישראל:
[ה]
ויעברו
את הירדן
ויחנו
בערוער
ימין
העיר
אשר
בתוך הנחל
הגד
ואל יעזר:
[ו]
ויבאו
הגלעדה
ואל ארץ
תחתים
חדשי
ויבאו
דנה
יען
וסביב
אל צידון:
[ז]
ויבאו
מבצר צר
וכל ערי
החוי
והכנעני
ויצאו
אל נגב
יהודה
באר
שבע:
[ח]
וישטו
בכל הארץ
ויבאו
מקצה
תשעה
חדשים
ועשרים
יום
ירושלם:
[ט]
ויתן
יואב
את מספר
מפקד העם
אל המלך
ותהי
ישראל
שמנה
מאות
אלף
איש חיל
שלף
חרב
ואיש
יהודה
חמש מאות
אלף
איש:
[י]
ויך
לב דוד
אתו
אחרי כן
ספר
את העם
פ
ויאמר
דוד
אל יהוה
חטאתי
מאד
אשר
עשיתי
ועתה
יהוה
העבר נא
את עון
עבדך
כי
נסכלתי
מאד:
[יא]
ויקם
דוד
בבקר
פ
ודבר יהוה
היה
אל גד
הנביא
חזה
דוד
לאמר:
[יב]
הלוך
ודברת
אל דוד
כה
אמר
יהוה
שלש
אנכי
נוטל
עליך
בחר לך
אחת מהם
ואעשה לך:
[יג]
ויבא גד
אל דוד
ויגד לו
ויאמר
לו
התבוא
לך
שבע שנים
׀
רעב
׀
בארצך
אם שלשה
חדשים
נסך
לפני צריך
והוא
רדפך
ואם היות
שלשת
ימים
דבר
בארצך
עתה
דע
וראה
מה אשיב
שלחי
דבר:
ס
[יד]
ויאמר
דוד
אל גד
צר לי
מאד
נפלה נא
ביד יהוה
כי רבים
רחמו
וביד אדם
אל אפלה:
[טו]
ויתן
יהוה
דבר
בישראל
מהבקר
ועד עת
מועד
וימת
מן העם
מדן
ועד באר
שבע
שבעים
אלף
איש:
[טז]
וישלח
ידו
המלאך
׀
ירושלם
לשחתה
וינחם
יהוה
אל הרעה
ויאמר
למלאך
המשחית
בעם
רב
עתה
הרף
ידך
ומלאך
יהוה
היה
עם גרן
האורנה
הארונה
היבסי:
ס
[יז]
ויאמר
דוד
אל יהוה
בראתו׀
את המלאך׀
המכה
בעם
ויאמר
הנה
אנכי
חטאתי
ואנכי
העויתי
ואלה
הצאן
מה
עשו
תהי
נא
ידך
בי
ובבית
אבי:
פ
[יח]
ויבא גד
אל דוד
ביום
ההוא
ויאמר
לו
עלה
הקם
ליהוה
מזבח
בגרן
ארניה
ארונה
היבסי:
[יט]
ויעל
דוד
כדבר גד
כאשר
צוה
יהוה:
[כ]
וישקף
ארונה
וירא
את המלך
ואת עבדיו
עברים
עליו
ויצא
ארונה
וישתחו
למלך
אפיו
ארצה:
[כא]
ויאמר
ארונה
מדוע
בא
אדני המלך
אל עבדו
ויאמר
דוד
לקנות
מעמך
את הגרן
לבנות
מזבח
ליהוה
ותעצר
המגפה
מעל
העם:
[כב]
ויאמר
ארונה
אל דוד
יקח
ויעל
אדני
המלך
הטוב
בעינו
בעיניו
ראה
הבקר
לעלה
והמרגים
וכלי
הבקר
לעצים:
[כג]
הכל
נתן
ארונה
המלך
למלך
ס
ויאמר
ארונה
אל המלך
יהוה
אלהיך
ירצך:
[כד]
ויאמר
המלך
אל ארונה
לא
כי קנו
אקנה
מאותך
במחיר
ולא
אעלה
ליהוה
אלהי
עלות
חנם
ויקן
דוד
את הגרן
ואת הבקר
בכסף
שקלים
חמשים:
[כה]
ויבן
שם
דוד
מזבח
ליהוה
ויעל
עלות
ושלמים
ויעתר
יהוה
לארץ
ותעצר
המגפה
מעל
ישראל: