מאגר הכתר שמואל ב פרק ה עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ה
[א] וַיָּבֹ֜אוּ כָּל־שִׁבְטֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־דָּוִ֖ד חֶבְר֑וֹנָה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר הִנְנ֛וּ עַצְמְךָ֥ וּֽבְשָׂרְךָ֖ אֲנָֽחְנוּ:
[ב] גַּם־אֶתְמ֣וֹל גַּם־שִׁלְשׁ֗וֹם בִּֽהְי֨וֹת שָׁא֥וּל מֶ֙לֶךְ֙ עָלֵ֔ינוּ אַתָּ֗ה הָיִ֛יתָהַ הָיִ֛יתָ מּוֹצִ֥יא הַמּוֹצִ֥יא וְהַמֵּבִ֖י אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה לְךָ֗ אַתָּ֨ה תִרְעֶ֤ה אֶת־עַמִּי֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאַתָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְנָגִ֖יד עַל־יִשְׂרָאֵֽל:
[ג] וַ֠יָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חֶבְר֔וֹנָה וַיִּכְרֹ֣ת לָהֶם֩ הַמֶּ֨לֶךְ דָּוִ֥ד בְּרִ֛ית בְּחֶבְר֖וֹן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּמְשְׁח֧וּ אֶת־דָּוִ֛ד לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵֽל: ס
[ד] בֶּן־שְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֛ה דָּוִ֖ד בְּמָלְכ֑וֹ אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה מָלָֽךְ:
[ה] בְּחֶבְרוֹן֙ מָלַ֣ךְ עַל־יְהוּדָ֔ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וּבִירוּשָׁלִַ֣ם מָלַ֗ךְ שְׁלֹשִׁ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה עַ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה:
[ו] וַיֵּ֨לֶךְ הַמֶּ֤לֶךְ וַֽאֲנָשָׁיו֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם אֶל־הַיְבֻסִ֖י יוֹשֵׁ֣ב הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֨אמֶר לְדָוִ֤ד לֵאמֹר֙ לֹא־תָב֣וֹא הֵ֔נָּה כִּ֣י אִם־הֱסִֽירְךָ֗ הַעִוְרִ֤ים וְהַפִּסְחִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹא־יָב֥וֹא דָוִ֖ד הֵֽנָּה:
[ז] וַיִּלְכֹּ֣ד דָּוִ֔ד אֵ֖ת מְצֻדַ֣ת צִיּ֑וֹן הִ֖יא עִ֥יר דָּוִֽד:
[ח] וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּל־מַכֵּ֤ה יְבֻסִי֙ וְיִגַּ֣ע בַּצִּנּ֔וֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים֙ וְאֶת־הַ֣עִוְרִ֔ים שְׂנֻאֵ֖ו שְׂנוּאֵ֖י נֶ֣פֶשׁ דָּוִ֑ד עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ עִוֵּ֣ר וּפִסֵּ֔חַ לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל־הַבָּֽיִת:
[ט] וַיֵּ֤שֶׁב דָּוִד֙ בַּמְּצֻדָ֔ה וַיִּקְרָא־לָ֖הּ עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּ֤בֶן דָּוִד֙ סָבִ֔יב מִן־הַמִּלּ֖וֹא וָבָֽיְתָה:
[י] וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ: פ
[יא] וַ֠יִּשְׁלַח חִירָ֨ם מֶלֶךְ־צֹ֥ר מַלְאָכִים֘ אֶל־דָּוִד֒ וַעֲצֵ֣י אֲרָזִ֔ים וְחָרָשֵׁ֣י עֵ֔ץ וְחָרָשֵׁ֖י אֶ֣בֶן קִ֑יר וַיִּבְנוּ־בַ֖יִת לְדָוִֽד:
[יב] וַיֵּ֣דַע דָּוִ֔ד כִּֽי־הֱכִינ֧וֹ יְהוָ֛ה לְמֶ֖לֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְכִי֙ נִשֵּׂ֣א מַמְלַכְתּ֔וֹ בַּעֲב֖וּר עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵֽל: ס
[יג] וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד ע֜וֹד פִּֽלַגְשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם אַחֲרֵ֖י בֹּא֣וֹ מֵחֶבְר֑וֹן וַיִּוָּ֥לְדוּ ע֛וֹד לְדָוִ֖ד בָּנִ֥ים וּבָנֽוֹת:
[יד] וְאֵ֗לֶּה שְׁמ֛וֹת הַיִּלֹּדִ֥ים ל֖וֹ בִּירוּשָׁלִָ֑ם שַׁמּ֣וּעַ וְשׁוֹבָ֔ב וְנָתָ֖ן וּשְׁלֹמֹֽה:
[טו] וְיִבְחָ֥ר וֶאֱלִישׁ֖וּעַ וְנֶ֥פֶג וְיָפִֽיעַ:
[טז] וֶאֱלִישָׁמָ֥ע וְאֶלְיָדָ֖ע וֶאֱלִיפָֽלֶט: פ
[יז] וַיִּשְׁמְע֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים כִּֽי־מָשְׁח֨וּ אֶת־דָּוִ֤ד לְמֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּעֲל֥וּ כָל־פְּלִשְׁתִּ֖ים לְבַקֵּ֣שׁ אֶת־דָּוִ֑ד וַיִּשְׁמַ֣ע דָּוִ֔ד וַיֵּ֖רֶד אֶל־הַמְּצוּדָֽה:
[יח] וּפְלִשְׁתִּ֖ים בָּ֑אוּ וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:
[יט] וַיִּשְׁאַ֨ל דָּוִ֤ד בַּֽיהוָה֙ לֵאמֹ֔ר הַאֶֽעֱלֶה֙ אֶל־פְּלִשְׁתִּ֔ים הֲתִתְּנֵ֖ם בְּיָדִ֑י פ
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־דָּוִד֙ עֲלֵ֔ה כִּֽי־נָתֹ֥ן אֶתֵּ֛ן אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֖ים בְּיָדֶֽךָ:
[כ] וַיָּבֹ֨א דָוִ֥ד בְּבַֽעַל־פְּרָצִים֘ וַיַּכֵּ֣ם שָׁ֣ם דָּוִד֒ וַיֹּ֕אמֶר פָּרַ֨ץ יְהוָ֧ה אֶת־אֹיְבַ֛י לְפָנַ֖י כְּפֶ֣רֶץ מָ֑יִם עַל־כֵּ֗ן קָרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בַּ֥עַל פְּרָצִֽים:
[כא] וַיַּ֥עַזְבוּ שָׁ֖ם אֶת־עֲצַבֵּיהֶ֑ם וַיִּשָּׂאֵ֥ם דָּוִ֖ד וַאֲנָשָֽׁיו: פ
[כב] וַיֹּסִ֥פוּ ע֛וֹד פְּלִשְׁתִּ֖ים לַעֲל֑וֹת וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בְּעֵ֥מֶק רְפָאִֽים:
[כג] וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּיהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים:
[כד] וִ֠יהִי בְּֽשָׁמְעֲךָ֞ כְּֽשָׁמְעֲךָ֞ אֶת־ק֧וֹל צְעָדָ֛ה בְּרָאשֵׁ֥י הַבְּכָאִ֖ים אָ֣ז תֶּחֱרָ֑ץ כִּ֣י אָ֗ז יָצָ֤א יְהוָה֙ לְפָנֶ֔יךָ לְהַכּ֖וֹת בְּמַחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּֽים:
[כה] וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ כֵּ֔ן כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖הוּ יְהוָ֑ה וַיַּךְ֙ אֶת־פְּלִשְׁתִּ֔ים מִגֶּ֖בַע עַד־בֹּאֲךָ֥ גָֽזֶר: פ

פרק ה
(ג) ויכרות להם... דוד ברית בחברון - פירוש: יש לומר: הם נשבעו לעבדו , והוא נשבע להם לשפוט אותם ולהנהיגם בצדק. (ו) וילך המלך... אל היבוסי - רצה לתפוש העיר ולגרש היבוסי משם , ולהכין שם כסא מלכותו. ויאמר לדוד לאמר - פירוש: היבוסי אמר לו. כולם קורא בלשון יחיד. לא תבוא הנה כי אם הסירך העיורים והפסחים - הֱסירך כמו: הֲסירך , ונתחלפה התנועה. והעיוורים והפסחים הם צלמים שכתבו עליהם השבועה שעשו אברהם ויצחק לאבימלך; וקורא אותם: 'עיוורים' ו'פסחים' , על שם "עינים להם ולא יראו... רגליהם ולא יהלכו" (תה' קטו , ה - ז) , והיו להם אלוהות שהיו עובדים אותם. ויש אומרים: אחד עשו עיור על שם יצחק (ראה בר' כז , א) , ואחד פסח על שם יעקב (ראה בר' לב , כה). והיו עומדים אלה הצלמים בראש המצודה , והיו אומרים לו: עד שתסיר אלה , לא תוכל להכנס בה. (ז) וילכד דוד את מצודת ציון - היא היתה עיר דוד , שהיתה קריה בצורה וחזקה מכל ירושלם. (ח) ויאמר דוד ביום ההוא - בעת המלחמה. כל מכה יבוסי ויגע בצנור - פירוש: בשער הקריה , ו'צנור' הוא המסגר שסוגרין בו השער. ואת הפסחים ואת העיורים - מקרא קצר הוא: ויסיר את הפסחים ואת העיוורים שהם שנואי נפש דוד. על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא - על אשר הם אומרים , אילו שני צלמים העור והפסח: לא יבוא דוד אל הבית; ודומה לו "כי על כן באו בצל קורתי" (בר' יט , ח) , שפירושו: על אשר. וזהו מקרא קצר , שלא פרש מה יעשה לו , ובדברי הימים פירש "כל מכה יבוסי ויגע בצינור יהיה לראש ולשר" (דה"א יא , ו) שיהיה כל ימיו שר צבא למלך. (ט) וישב דוד במצודה - שכבר עברה השבועה שלאברהם "אם תשקר לי ולניני ולנכדי" (בר' כא , כג). ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה - פירוש: 'מלוא' יקרא העפר שמשימין בצד החומה מבפנים , ומשוים אותו עד גובה החומה שיהיו נוחים לעלות מן העיר לחומה; ועל אותו קבוץ עפר מבפנים לחומה בנה מגדלים סביב; ודומה לו "וימלאום עפר" (בר' כו , טו). (יח) וינטשו בעמק רפאים - בספר יהושע (טו , ח) בנחלת יהודה , מונה עמק רפאים בצד ירושלם. (כא) וישאם דוד ואנשיו - תרגמו: "ואוקדינון" , כמו 'ותעל משאת העיר' (ראה שו' כ , לח). (כד) ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תחרץ - תרגמו: "בראשי אילניא". פירוש: כשתשמע קול הצעדה שם , תדע כי הם המלאכים שאני שולח לעזרך. אז תחרץ - הוא 'תזדרז' , כמו "ויד חרוצים תעשיר" (מש' י , ד).