תנ"ך - ויהי
גבול
הכנעני
מצידן
באכה
גררה
עד־עזה
באכה
סדמה
ועמרה
ואדמה
וצבים
עד־לשע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֞י
גְּב֤וּל
הַֽכְּנַעֲנִי֙
מִצִּידֹ֔ן
בֹּאֲכָ֥ה
גְרָ֖רָה
עַד־עַזָּ֑ה
בֹּאֲכָ֞ה
סְדֹ֧מָה
וַעֲמֹרָ֛ה
וְאַדְמָ֥ה
וּצְבֹיִ֖ם
עַד־לָֽשַׁע:
(בראשית פרק י פסוק יט)
וַיְהִי
גְּבוּל
הַכְּנַעֲנִי
מִצִּידֹן
בֹּאֲכָה
גְרָרָה
עַד־עַזָּה
בֹּאֲכָה
סְדֹמָה
וַעֲמֹרָה
וְאַדְמָה
וּצְבֹיִם
עַד־לָשַׁע:
(בראשית פרק י פסוק יט)
ויהי
גבול
הכנעני
מצידן
באכה
גררה
עד־עזה
באכה
סדמה
ועמרה
ואדמה
וצבים
עד־לשע:
(בראשית פרק י פסוק יט)
ויהי
גבול
הכנעני
מצידן
באכה
גררה
עד־עזה
באכה
סדמה
ועמרה
ואדמה
וצבים
עד־לשע:
(בראשית פרק י פסוק יט)
תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה
תְּחוּם
כְּנַעֲנָאָה
מִצִידוֹן
מָטֵי
לִגרָר
עַד
עַזָה
מָטֵי
לִסדוֹם
וַעֲמוֹרָה
וְאַדמָה
וּצבֹיִם
עַד
לָשַׁע
:
עין המסורה:
ויהי
-
ה'
בטעמא
(גרשיים)
בסיפרא:
בר'
י
,
יט;
כ
,
יג;
לה
,
יח;
לט
,
ה;
מג
,
כא.
באכה
-
ו'
מלא
(ה"א):
בר'
י
,
יט
(פעמיים)
,
ל;
יג
,
י;
כה
,
יח;
מ"א
יח
,
מו.
סדמה
-
ג':
בר'
י
,
יט;
יח
,
כב;
יט
,
א.
מסורה קטנה:
ויהי
-
ה'
בטע'
בסיפ';
באכה
-
ו'
מל';
סדמה
-
ג';
וצבים
-
ל'
כת'
כן;
לשע
-
ל'.
רש"י:
גבול
הכנעני
-
גבול
-
סוף
ארצו.
כל
'גבול'
שבמקרא
לשון
'סוף'
ו'קצה'.
באכה
-
שם
דבר
הוא.
ולי
נראה
,
כאדם
המדבר
לחברו:
גבול
זה
מגיע
עד
שתבא
למקום
פלוני.
רד"ק:
ויהי.
ועתה
זוכר
גבולה
מצידן
עד
סדום.
ולא
זכר
כל
גבולותיה
,
כי
עתיד
לזכרם
בחלוקת
הארץ.
והיה
הספור
הזה
להודיע
,
כי
רצון
האל
היה
,
שישכנו
משפחות
הכנעני
שם
עד
בא
קצם
,
כי
לישראל
בחרה
האל;
אלא
שישבוה
בני
כנען
לצורך
ישראל
,
שלא
יצטרכו
ישראל
בבואם
ליישב
הארץ
,
לטעת
כרמים
ולבנות
בתים
,
אלא
ימצאו
אותה
ישראל
מיושבת
,
מלאה
כל
טוב
,
כמו
שאמר
בהבטחתו
להם
"ובתים
מלאים
כל
טוב
אשר
לא
מלאת
ובורות
חצובים
אשר
לא
חצבת
כרמים
וזתים
אשר
לא
נטעת"
(דב'
ו
,
יא).
ואמר
בשירת
האזינו
"יצב
גבולות
עמים
למספר
בני
ישראל"
(דב'
לב
,
ח)
,
כלומר:
הציב
גבולות
משפחות
הכנעני
,
שיהיו
נחלקים
למספר
בני
ישראל
,
כלומר:
לשנים
עשר
שבטים
,
כי
לכלם
היה
די
בארץ
ההיא.
והיה
רצון
האל
,
שיהיו
הכנענים
קודמים
,
לפי
שהם
עבדים
,
כמו
שקללם
נח
(ראה
בר'
ט
,
כה)
,
והיו
מכינים
הארץ
לישראל
כעבד
המכין
לפני
אדניו.