תנ"ך - ואתנה
בריתי
ביני
ובינך
וארבה
אותך
במאד
מאד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֶתְּנָ֥ה
בְרִיתִ֖י
בֵּינִ֣י
וּבֵינֶ֑ךָ
וְאַרְבֶּ֥ה
אוֹתְךָ֖
בִּמְאֹ֥ד
מְאֹֽד:
(בראשית פרק יז פסוק ב)
וְאֶתְּנָה
בְרִיתִי
בֵּינִי
וּבֵינֶךָ
וְאַרְבֶּה
אוֹתְךָ
בִּמְאֹד
מְאֹד:
(בראשית פרק יז פסוק ב)
ואתנה
בריתי
ביני
ובינך
וארבה
אותך
במאד
מאד:
(בראשית פרק יז פסוק ב)
ואתנה
בריתי
ביני
ובינך
וארבה
אותך
במאד
מאד:
(בראשית פרק יז פסוק ב)
תרגום אונקלוס:
וְאֶתֵּין
קְיָמִי
בֵּין
מֵימְרִי
וּבֵינָך
וְאַסגֵּי
יָתָך
לַחדָּא
לַחדָּא
:
עין המסורה:
אותך
-
י"ז
מלא
בלשון
זכר
(בלישנא):
בר'
יז
,
ב;
כ
,
ו;
מ
,
יט;
מא
,
לט;
*שמ'
ט
,
טו;
כה
,
ט
,
כב;
לב
,
י;
דב'
ט
,
יד;
ש"ב
כד
,
כד;
יר'
כה
,
טו;
יח'
ב
,
ג
,
ד;
ג
,
כז;
כט
,
ה;
לח
,
ד;
תה'
כה
,
ה.
במאד
מאד
-
ו':
*בר'
יז
,
ב
,
ו
,
כ;
שמ'
א
,
ז;
יח'
ט
,
ט;
טז
,
יג.
מסורה גדולה:
במאד
מאד
ו'
וארבה
אותך
במאד
מאד
והפריתי
אתך
במאד
מאד
ולישמעאל
שמעתיך
ובני
ישראל
פרו
וישרצו
עון
בית
ישראל
ויהודה
ותיפי
במאד
מאד.
מסורה קטנה:
וארבה
-
ל';
אותך
-
י"ז
מל'
בלשנ';
במאד
מאד
-
ו'.
רש"י:
ואתנה
בריתי
-
ברית
של
אהבה
וברית
הארץ
להורישה
לך
על
ידי
מצוה
זו.
ר' יוסף בכור שור:
ואתנה
בריתי
ביני
וביניך
-
שאשים
חותם
בבשרך
להיות
לסימן
שאתה
עבד
לי;
וכן
בריתי
-
כדרך
העבדים
שיש
להם
חותם
בבגדיהם
להראות
שהם
עבדים
וכפופין
לאדוניהם
,
כדמוכח
ב'שבת'
(נח
,
א):
לא
יצא
העבד
לא
בחותם
שבצוארו
ולא
בחותם
שבכסותו
וכו'
,
אף
כאן
חתם
הקדוש
ברוך
הוא
בבשרינו
שאנו
עבדים
לו
,
במקום
שאין
אדם
יכול
להפשיט
ולהשליך
מעליו.
וארבה
אותך
במאד
מאד
-
שלא
תאמר:
שמא
יעכב
אותי
מלהזריע?
לא
דיי
שלא
יעכב
,
אלא
יסייע!
שפעמים
שהערלה
מעכבת
השכבת
זרע
שאינה
יורה
כחץ
,
ועכשיו
לא
יהיה
שם
שום
עיכוב
,
ובכך
ארבה
זרעך
מאד.
רד"ק:
ואתנה.
וארבה
אותך
-
שלא
תחשוב
כי
בעבור
זה
יחסר
זרעך
וזרע
זרעך
,
שיהיה
האבר
חלוש
בעבור
זה
להוציא
זרע
,
כי
ארבה
אותך
ואת
זרעך
במאד
מאד;
והכפל
-
לרבות
הרבוי
,
כי
מאד
היא
לשון
רבוי.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
זכר
שכאשר
היה
אברם
בן
תשעים
ותשע
שנה
,
נראה
השם
יתעלה
לאברם
ואמר
אליו:
אני
אל
שֶדַי
במציאותי
להשפיע
לנמצאות
השלמוּת
האפשרי
להם
,
שמר
מצותי
ותהיה
תמים
―
וזה
יהיה
בשימול
בשר
ערלתו
,
כמו
שיזכר
אחר
זה
(להלן
,
י)
―
והנני
נותן
בריתי
ביני
וביניך
,
שאהיה
לך
לאלהים
,
ולזרעך
אחריך
,
כמו
שביאר
אחר
זה
(להלן
,
ז)
וארבה
אותך
במאד
מאד
בזרע
שיהיה
לך
אחר
זה
,
רוצה
לומר
,
שבמאד
מזרעו
יִמָּצֵא
המְאֹדִיוּת
והרבוי
הנפלא
בהולדה.