תנ"ך - ויאמר
אלהים
אל־אברהם
ואתה
את־בריתי
תשמר
אתה
וזרעך
אחריך
לדרתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
אֱלֹהִים֙
אֶל־אַבְרָהָ֔ם
וְאַתָּ֖ה
אֶת־בְּרִיתִ֣י
תִשְׁמֹ֑ר
אַתָּ֛ה
וְזַרְעֲךָ֥
אַחֲרֶ֖יךָ
לְדֹרֹתָֽם:
(בראשית פרק יז פסוק ט)
וַיֹּאמֶר
אֱלֹהִים
אֶל־אַבְרָהָם
וְאַתָּה
אֶת־בְּרִיתִי
תִשְׁמֹר
אַתָּה
וְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ
לְדֹרֹתָם:
(בראשית פרק יז פסוק ט)
ויאמר
אלהים
אל־אברהם
ואתה
את־בריתי
תשמר
אתה
וזרעך
אחריך
לדרתם:
(בראשית פרק יז פסוק ט)
ויאמר
אלהים
אל־אברהם
ואתה
את־בריתי
תשמר
אתה
וזרעך
אחריך
לדרתם:
(בראשית פרק יז פסוק ט)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר
יְיָ
לְאַברָהָם
וְאַתּ
יָת
קְיָמִי
תִטַר
אַתּ
וּבנָך
בָּתְרָך
לְדָרֵיהוֹן
:
עין המסורה:
ויאמר
אלהים
-
כ"ה:
ראה
בר'
א
,
ג.
אתה
-
י'
בטעמא
(תביר
ללא
משרתים
,
בלישנא):
ראה
בר'
טו
,
טו.
אתה
-
כ"ז
בטעמא
(תביר
,
ללא
מקף
וללא
טעמים
מחברים
לפניו
,
כולל:
'ואתה'
,
'עתה'
,
'ועתה'):
ראה
בר'
טו
,
טו.
רש"י:
ואתה
-
וי"ו
זה
מוסף
על
עניין
ראשון:
"אני
הנה
בריתי
אתך"
(לעיל
,
ד)
,
ואתה
הוי
זהיר
לשומרו;
ומה
היא
שמירתו?
"זאת
בריתי
אשר
תשמרו...
המל
לכם"
וגו'
(להלן
,
י).
רמב"ן:
ואתה
את
בריתי
תשמור
-
כתב
רבנו
שלמה:
ו"ו
מוסיף
על
ענין
ראשון:
"אני
הנה
בריתי
אתך"
(לעיל
,
ד)
,
ואתה
הוי
זהיר
לשמרו;
ומה
שמירתו?
"זאת
בריתי
אשר
תשמרו"
(להלן
,
י)
-
אתם
של
עכשו
,
"ובין
זרעך
אחריך"
(שם)
-
העתידים
להולד.
וצדק
הרב
בפשטו.
ואמרו
בטעם
המילה
(רד"ק)
,
ששם
זכרון
באבר
התאוה
רב
המהומה
והחטא
,
לבל
ישתמשו
בו
,
רק
במצווה
ובמוּתָר.
ועל
דרך
האמת:
טעם
"הנה
בריתי
אתך"
(לעיל
,
ד)
-
כטעם
"הנה
אנכי
עמך"
(בר'
כח
,
טו);
"ויאמר
כי
אהיה
עמך"
(שמ'
ג
,
יב);
"יהי
יי'
אלהינו
עמנו"
(מ"א
ח
,
נז);
יאמר
כי
הברית
יהיה
עמו
,
ולכן
יפרה
וירבה;
ואחר
כן
צוה
שישמר
אברהם
הברית
הזאת
,
ותהיה
המילה
"לאות
ברית"
(להלן
,
יא);
והנה
האות
הזה
אות
השבת
,
ולכן
ידחה
אותו;
והָבֵין
זה.
רד"ק:
ויאמר
אלהים
אל
אברהם
-
אחר
שאמר
"והיה
שמך
אברהם"
(לעיל
,
ה)
,
לא
כתב
משה
רבינו
אלא
'אברהם'.
ואמרו
רבותינו
ז"ל
(ברכות
יג
,
א):
כל
האומר
ל'אברהם'
-
'אברם'
,
עובר
בלאו
,
שנאמר
"ולא
יקרא"
(לעיל
,
ה);
ועובר
בעשה
,
שנאמר
"והיה
שמך
אברהם"
(שם).
והקשו
(ב"ר
מו
,
ח):
והרי
אנשי
כנסת
הגדולה
קראו
שמו
'אברם'
,
שנאמר
"אתה
הוא
יי'
האלהים
אשר
בחרת
באברם"
(נחמ'
ט
,
ז)?
שנויה
היא:
עד
שהיה
אברם
בחרת
בו.
ועל
דרך
הפשט
אינם
דרך
אזהרה.
ואתה
את
בריתי
תשמור
-
כי
בתנאי
זה
אהיה
לך
לאלהים
ולזרעך
אחריך
ואתן
להם
את
הארץ
,
שתשמור
אתה
והם
את
בריתי
זאת
,
כמו
שאומר
אליך;
ואתה
תצוה
בה
את
בניך
ואת
ביתך
אחריך.