תנ"ך - ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַ֠יֹּאמֶר אַל־נָ֞א יִ֤חַר לַֽאדנָי֙ וַאֲדַבֵּ֔רָה אוּלַ֛י יִמָּצְא֥וּן שָׁ֖ם שְׁלֹשִׁ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֶעֱשֶׂ֔ה אִם־אֶמְצָ֥א שָׁ֖ם שְׁלֹשִֽׁים: (בראשית פרק יח פסוק ל)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אַל־נָא יִחַר לַאדנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם־אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים: (בראשית פרק יח פסוק ל)

טקסט בלבד:

ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים: (בראשית פרק יח פסוק ל)

תיקון קוראים:

ויאמר אל־נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם־אמצא שם שלשים: (בראשית פרק יח פסוק ל)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר לָא כְעַן יִתקַף רוּגזָא דַייָ וַאֲמַלֵיל מָא אִם יִשׁתַּכחוּן תַּמָן תְּלָתִין וַאֲמַר לָא אַעֲבֵיד אִם אַשׁכַּח תַּמָן תְּלָתִין :

עין המסורה:
לאדני - ז' כתיב אל"ף (ללא צרוף שם הוויה): בר' יח , ל , לב; יש' כח , ב; מל' א , יד; תה' כב , לא; קל , ו; *דנ' ט , ט. לאדני - קל"ד (בלישנא): ראה לעיל , ג. ואדברה - ד': בר' יח , ל; דב' לב , א; תה' מ , ו; נ , ז. ימצאון - ד': בר' יח , כט , ל , לא , לב.

מסורה קטנה:
לאדני - ז' כת' א'; ואדברה - ד'.

רש"י:
אולי ימצאון שם ארבעים וימלטו ארבעת הכרכין , וכן שלשים יצילו שלשה מהן , או עשרים יצילו שנים מהן , או עשרה יצילו אחד מהן. [ולפי דעתו של אברהם היה שם עשרה: היה סבור שנמצאו ארבע בנות לוט והחזירו בעליהן למוטב , הרי שמנה , ולוט ואשתו , הרי עשרה (ראה ב"ר מט , יג).]

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ושלא יאריך , חבר שני החסרונים אחר כן , וחסר הרביעית גם השלישית גם החצי. ויש אומרים (ראה רס"ג בראשית): למה לא הפחית מעשרה? בעבור היות שנים לכל עיר , כי חמש ערים היו. וזה איננו נכון , בעבור שאמר "בסדם" (לעיל , כו) - לבדה. ואע"פ שחכמינו העתיקו (ראה ברכות כא , ב) , שאין תפלה בצבור פחות מעשרה , גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו.

רד"ק:
ויאמר. בעבור יראתו שלא יִכְבַַּד רוב חָקְרוֹ המשפט לפני האל , אמר: אל נא יחר לאדני; ולקצר דבריו השיב החמישית לעשרות.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
והוסיף אברהם לבקש עליהם מדרגה אחר מדרגה עד הגיעו לעשרה , להיותו המספר היותר מעטי שיתכן שידבק בו ההשגחה מפני הרבוי; רוצה לומר , שהאנשים הטובים , כשהיו עשרה , תתחדש בהם השגחה מפני הרבוי , זולת ההשגחה הראוייה לכל אחד ואחד מהם. ולזה אמרו ז"ל בשלישי ממגלה (כג , ב) , שאין דבר שבקדושה בפחות מעשרה; והיה זה כן , לפי שזה המספר הוא אחד מהמדרגה השנית מהמספר שהוא עשריות. ולזה לא מצא אברהם מספר שלם יכלול הרבוי יותר מעטי מעשרה.
ריכוז קישורים