תנ"ך - ותאמר
אליו
גם־תבן
גם־מספוא
רב
עמנו
גם־מקום
ללון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֣אמֶר
אֵלָ֔יו
גַּם־תֶּ֥בֶן
גַּם־מִסְפּ֖וֹא
רַ֣ב
עִמָּ֑נוּ
גַּם־מָק֖וֹם
לָלֽוּן:
(בראשית פרק כד פסוק כה)
וַתֹּאמֶר
אֵלָיו
גַּם־תֶּבֶן
גַּם־מִסְפּוֹא
רַב
עִמָּנוּ
גַּם־מָקוֹם
לָלוּן:
(בראשית פרק כד פסוק כה)
ותאמר
אליו
גם־תבן
גם־מספוא
רב
עמנו
גם־מקום
ללון:
(בראשית פרק כד פסוק כה)
ותאמר
אליו
גם־תבן
גם־מספוא
רב
עמנו
גם־מקום
ללון:
(בראשית פרק כד פסוק כה)
תרגום אונקלוס:
וַאֲמַרַת
לֵיהּ
אַף
תִּבנָא
אַף
כִּסְתָא
סַגִּי
עִמַנָא
אַף
אֲתַר
כָּשַׁר
לִמבָּת
:
עין המסורה:
גם
-
י"ב
פסוקים
'גם
גם
גם'
(בדילוגים
קצרים):
בר'
כד
,
כה;
לב
,
כ;
מג
,
ח;
שמ'
ד
,
י;
יב
,
לב;
שו'
ח
,
כב;
ש"א
כח
,
ו;
יש'
מח
,
ח;
יר'
יב
,
ו;
כג
,
יא;
קה'
ט
,
ו;
דה"א
יא
,
ב.
רש"י:
מספוא
-
כל
מאכל
הגמלים
קרוי
מספוא
,
כגון:
עָצָה
(ראה
שבת
עו
,
א)
שעורים.
רשב"ם:
גם
תבן
,
שלא
שאלת
,
גם
מקום
ללון
,
ששאלת.
דרך
המקרא
לכפול
'גם'
,
כמו
"גם
לי
גם
לך"
(מ"א
ג
,
כו).
רד"ק:
ותאמר
-
השיבתהו
על
השאלה
השניה
,
ואמרה
לו
יותר
ממה
ששְאָלָהּ
,
להודיע
כי
רחבת
לב
היתה
,
שאמרה
לו
שיתנו
לו
תבן
ומספוא.
ועדין
לא
נתן
לה
דבר
,
עד
שהשיבתהו
על
שאלותיו.
ומספוא
-
כלל
למאכל
הבהמות
זולת
תבן
,
והוא
השעורה
ושבולת
שועל.
ומה
שאמר
גם
-
כן
הוא
מנהג
הלשון
,
כמו
"גם
אנחנו
גם
אתה
גם
טפנו"
(בר'
מג
,
ח);
וכל
אחד
לרבות
על
חברו.
רלב"ג - ביאור המילות:
ויאמר
בת
מי
את
-
וכבר
אמר
לה
תחלה:
בת
מי
את
,
קודם
שיתן
הנזם
והצמידים.
ואמנם
זכר
תחלה
נתינתו
לה
הנזם
והצמידים
(ראה
לעיל
,
כב)
,
לסדר
זה
הסדור
באופן
שלם
,
להורות
שהוא
נתן
לה
אלו
התכשיטין
על
החסד
שגמלה
אותו.
ללין
-
אמרו
בבראשית
רבה
(ב"ר
ס
,
ו)
,
שהוא
לינה
אחת
,
והיא
השיבה
לו:
ללון
,
שהוא
כמה
לינות.
ושמעתי
בזה
מאדני
אבי
ז"ל
באור
נאות
מאד
,
והוא
,
כי
ללין
הוא
מבנין
'הפעיל'
,
והרצון
בו
אצלם
,
שזולתו
ילין
אותו
שם
,
והדבר
שהוא
בזה
התאר
,
לא
יקח
האדם
ממנו
כי
אם
מעט;
וללון
הוא
מבנין
'פָעַל'
,
'קל'
,
והרצון
בו
,
שיהיה
לו
ממשלה
מעצמו
ללון
שם
,
ולזה
יקח
,
אם
ירצה
,
כמה
לינות.
והנראה
,
שאין
הבדל
בין
ללין
וללון
,
כי
ה'הפעיל'
הוא
בודד
גם
כן
לפי
מה
שנמצא
בכתוב:
אמר
"וילן
שם
כי
בא
השמש"
(בר'
כח
,
יא);
"צדק
ילין
בה"
(יש'
א
,
כא).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והנה
שאל
אותה:
בת
מי
את
,
הגידי
נא
לי
היש
בית
אביך
מקום
לנו
ללין.
והיא
השיבה
לו
על
השאלה
הראשונה
,
שהיא
בת
בתואל
בן
מלכה
,
אשר
ילדה
אותו
לנחור;
ועל
השאלה
השנית
השיבה
,
שגם
תבן
גם
מספוא
רב
עמם
לאכול
לגמלים
,
גם
מקום
ללון.