תנ"ך - ותאמר
לאה
בגד
בא
גד
ותקרא
את־שמו
גד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתֹּ֥אמֶר
לֵאָ֖ה
בָּ֣גָ֑ד
בָּ֣א
גָ֑ד
וַתִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
גָּֽד:
(בראשית פרק ל פסוק יא)
וַתֹּאמֶר
לֵאָה
בָּגָד
בָּא
גָד
וַתִּקְרָא
אֶת־שְׁמוֹ
גָּד:
(בראשית פרק ל פסוק יא)
ותאמר
לאה
בגד
בא
גד
ותקרא
את־שמו
גד:
(בראשית פרק ל פסוק יא)
ותאמר
לאה
בגד
בא
גד
ותקרא
את־שמו
גד:
(בראשית פרק ל פסוק יא)
עין המסורה:
ותקרא
את
-
שמו
-
י':
*בר'
ד
,
כה;
ל
,
יא
,
יג
,
כ
,
כד;
לח
,
ד
,
ה;
שו'
יג
,
כד;
ש"א
א
,
כ;
ש"ב
יב
,
כד.
(וכל
'ויקרא'
דכותהון
בר
מן
ו'
('ויקרא
שמו'):
*בר'
כה
,
כו;
לה
,
ח;
לח
,
כט
,
ל;
*שמ'
יז
,
טו;
יש'
ט
,
ה).
בגד
(בא
גד
קרי)
-
ה"י
כתב
מלה
חדה
(אחת)
וקרי
תרתין
מלין
(שתי
מלים):
*בר'
ל
,
יא;
שמ'
ד
,
ב;
דב'
לג
,
ב;
יש'
ג
,
טו;
יר'
ו
,
כט;
יח
,
ג;
יח'
ח
,
ו;
תה'
י
,
י;
נה
,
טז;
קכג
,
ד;
איוב
לח
,
א;
מ
,
ו;
נחמ'
ב
,
יג;
דה"א
ט
,
ד;
כז
,
יב.
וחלופיהון
ח'
כתיב
תרתין
וקרי
חדה:
שו'
טז
,
כה;
ש"א
ט
,
א;
כד
,
ח;
יש'
ט
,
ו;
מד
,
כד;
*איכה
א
,
ו;
ד
,
ג;
דה"ב
לד
,
ו.
מסורה גדולה:
ה"י
כת'
חדא
מלה
וקר'
תרת'
בא
גד
אש
דת
מה
זה
מה
לכם
והנה
הוא
מאש
תם
מה
הם
בני
מן
לבן
ימיני
ישי
מות
חל
כאים
לגאי
יונים
מן
סערה
מן
הסערה
הם
פרוצים.
וחלופ'
כת'
תרת'
וקר'
חד
כי
טוב
מבן
ימין
לם
רבה
מן
המערה
מי
אתי
בחר
בתיהם
מן
בת
כי
ענים.
רש"י:
בגד
-
בא
מזל
טוב
לי
,
כמו
(שבת
סז
,
ב):
גד
גדי
וסינוק
לא
,
[ודומה
לו:
"העורכים
לגד
שלחן"
(יש'
סה
,
יא).]
ומדרש
אגדה
(מא"ב
בר'
ל
,
יא):
שנולד
מהול
[כמו:
"גודו
אילנא"
(דנ'
ד
,
יא).]
ואיני
יודע
למה
נכתבה
תיבה
אחת.
[(תרי"ק:)
לפיכך
נכתבה
תיבה
אחת:
בגד
-
כמו:
בגדת
בי
כשבאתי
אל
שפחתי
,
כאיש
שבגד
באשת
נעורים].
רשב"ם:
בא
גד
-
בא
אלינו
מזל
טוב
,
כמו
"העורכים
לגד
שולחן"
(יש'
סה
,
יא)
,
וכן
במסכת
שבת
(סז
,
ב):
גד
גדי
וסינוק
לא
,
וכן
בבראשית
רבא
(ראה
ב"ר
עא
,
יא):
אתא
מזליה
דביתא.
והמפרש
(ראב"ע)
לשון
'גדוד'
טועה
הוא
,
שאעפ"י
שהשמות
מעין
האמירה
,
כמו
ראובן:
"כי
ראה
יי'
בעניי"
(בר'
כט
,
לב)
,
ושמעון:
"כי
שמע
יי'"
(בר'
כט
,
לג)
,
אמירת
האשה
אין
לנו
לכותבה
אלא
כעין
עיקר
הדיבור
,
וגד
אינו
יכול
להיות
לשון
'גדוד'
בלא
כפילות
של
שני
דלתיו:
"יָגדו
על
נפש
צדיק"
(תה'
צד
,
כא)
-
דגש
תחת
דל"ת
שנייה
החסירה
,
כמו
"וַיָמכו
בעונם"
(תה'
קו
,
מג);
"ויסולו
עלי
אורחות
אידם"
(איוב
ל
,
יב);
"יסובו
עלי
רביו"
(איוב
טז
,
יג);
בכלם
דגש
תחת
אות
החסרה.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
בגד
-
שתי
מלות
,
והאל"ף
חסר
,
וכן
"בבל"
(בר'
יא
,
ט)
,
וכן
"במה"
,
כאשר
הוא
מפורש
בספר
יחזקאל
(כ
,
כט)
,
וטעם
גד
-
גדוד
,
כי
יש
לה
גדוד
בנים.
ויש
אומרים
(ב"ר
עא
,
ט)
,
שפירוש
גד
-
מזל
טוב
,
כאשר
הוא
בלשון
ישמעאל;
וכמוהו
"העורכים
לגד"
(יש'
סה
,
יא)
,
והוא
כוכב
צדק.
והנכון
,
להיותו
גדוד
השמים
(ראה
פירושו
שם).
ר' יוסף בכור שור:
בא
גד
-
כלומר:
המזל
שהיה
לי
להוליד
בנים
,
והלך
ממני
שעמדתי
מלדת
,
עתה
בא
לי
וחזר.
גד
-
לשון
מזל
,
כמו
"העורכים
לגד
שלחן"
(יש'
סה
,
יא)
,
ובתלמוד
(שבת
סז
,
ב):
גד
גדי
וסינוק
לא.
רד"ק:
ותאמר.
בגד
-
כתוב
מלה
אחת
בלא
אל"ף
,
ופירוש:
במזל
טוב
בא
זה;
וקרי
שתי
מלות
,
רוצה
לומר:
בא
מזל;
והענין
אחד.
וכן
"העורכים
לגד
שלחן"
(יש'
סה
,
יא)
-
למזל.
ואמר
רבי
משה
הכהן
,
כי
הוא
כוכב
'צדק'
,
כי
כן
יקרא
בלשון
קדר;
והוא
מזל
שיורה
על
כל
דבר
טוב.
ואם
נפרש
גד
-
ענין
גדוד
,
יתפרש
גם
כן
על
זה
הדרך
,
ויהיה
פירוש
בא
גד
-
בא
גודד
הגדוד
,
כלומר:
עם
זה
היו
לי
גדוד
בנים.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
עוד
ספר
,
שאחר
זה
נתנה
לאה
זלפה
שפחתה
ליעקב
לאשה
,
כדי
שיהיו
לה
בנים
עוד
מיעקב
,
וילדה
לו
שני
בנים
,
והם:
גד
ואשר.