תנ"ך - ויהי
כאשר־בא
יוסף
אל־אחיו
ויפשיטו
את־יוסף
את־כתנתו
את־כתנת
הפסים
אשר
עליו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֕י
כַּאֲשֶׁר־בָּ֥א
יוֹסֵ֖ף
אֶל־אֶחָ֑יו
וַיַּפְשִׁ֤יטוּ
אֶת־יוֹסֵף֙
אֶת־כֻּתָּנְתּ֔וֹ
אֶת־כְּתֹ֥נֶת
הַפַּסִּ֖ים
אֲשֶׁ֥ר
עָלָֽיו:
(בראשית פרק לז פסוק כג)
וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר־בָּא
יוֹסֵף
אֶל־אֶחָיו
וַיַּפְשִׁיטוּ
אֶת־יוֹסֵף
אֶת־כֻּתָּנְתּוֹ
אֶת־כְּתֹנֶת
הַפַּסִּים
אֲשֶׁר
עָלָיו:
(בראשית פרק לז פסוק כג)
ויהי
כאשר־בא
יוסף
אל־אחיו
ויפשיטו
את־יוסף
את־כתנתו
את־כתנת
הפסים
אשר
עליו:
(בראשית פרק לז פסוק כג)
ויהי
כאשר־בא
יוסף
אל־אחיו
ויפשיטו
את־יוסף
את־כתנתו
את־כתנת
הפסים
אשר
עליו:
(בראשית פרק לז פסוק כג)
תרגום אונקלוס:
וַהֲוָה
כַּד
אֲתָא
יוֹסֵף
לְוָת
אֲחוֹהִי
וְאַשׁלַחוּ
יָת
יוֹסֵף
יָת
כִּתּוּנֵיהּ
יָת
כִּתּוּנָא
דְפַסֵי
דַּעֲלוֹהִי
:
עין המסורה:
ויפשיטו
-
ב'
,
חד
חסר:
בר'
לז
,
כג;
ש"א
לא
,
ט.
כתנתו
-
ב':
בר'
לז
,
כג;
ש"ב
טו
,
לב.
רש"י:
את
כתנתו
-
זה
חלוק.
ואת
כתנת
הפסים
-
היא
שהוסיף
לו
אביו
יותר
על
אחיו
(ראה
ב"ר
פד
,
טז).
רשב"ם:
את
כתונת
הפסים
-
לא
הזכירה
,
אלא
לרמוז
לך
שהיא
גרמה
תחילה
השנאה!?
וזה
אינו
,
אלא
לפי
שהוא
אומר
לפנינו
"וישלחו
את
כתונת
הפסים"
(להלן
,
לב)
-
להטעותו
,
שיחשוב
בלבו
כי
חיה
רעה
אכלתהו
,
כמו
שאמר
"ויכירה
ויאמר
כתונת
בני"
(להלן
,
לג)
,
לכך
הוא
מזכירה
כאן.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויפשיטו
-
פועל
יוצא
לשני
פועלים
,
שאמרו
לו
שיפשוט
אותה
בעצמו.
והכתונת
בלשון
הקודש
-
החלוק
הדבק
לעור.
והנה
הערימוהו
והשליכוהו
עירום
אל
הבור.
ר' יוסף בכור שור:
כתונת
הפסים
-
שהיו
מקנאים
בה;
ועוד
,
כדי
ללכלכה
בדם
,
כדי
להעמיד
דבריהם.
רד"ק:
ויהי.
אמר
את
כתנת
הפסים
אחר
שאמר
את
כתנתו
,
לפי
שעליה
קנאו
בו.
רלב"ג - ביאור המילות:
ויפשיטו
את
יוסף
-
סבבו
שיפשיט
יוסף
את
כתנתו
מעצמו
בתחבולה
ובמרמה;
וזה
,
שאמרו
לו
שיפשוט
אותה
לסבה
מה
,
והוא
האמינם.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
ויהי
כאשר
בא
יוסף
אל
אחיו
,
השתדלו
עמו
שיפשוט
כתנתו
,
ואחר
כן
השליכו
אותו
בבור.
והנה
הבור
היה
רֵק
ממים
-
ואולי
היה
שם
טיט
עב
,
או
נחשים
ועקרבים
,
כמו
שאמרו
ז"ל
(ב"ר
פד
,
טז)
,
כי
לא
היה
רֵק
,
כי
אם
ממים.