תנ"ך - ויולד
לחנוך
את־עירד
ועירד
ילד
את־מחויאל
ומחייאל
ילד
את־מתושאל
ומתושאל
ילד
את־למך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּוָּלֵ֤ד
לַֽחֲנוֹךְ֙
אֶת־עִירָ֔ד
וְעִירָ֕ד
יָלַ֖ד
אֶת־מְחוּיָאֵ֑ל
וּמְחִיָּיאֵ֗ל
יָלַד֙
אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל
וּמְתוּשָׁאֵ֖ל
יָלַ֥ד
אֶת־לָֽמֶךְ:
(בראשית פרק ד פסוק יח)
וַיִּוָּלֵד
לַחֲנוֹךְ
אֶת־עִירָד
וְעִירָד
יָלַד
אֶת־מְחוּיָאֵל
וּמְחִיָּיאֵל
יָלַד
אֶת־מְתוּשָׁאֵל
וּמְתוּשָׁאֵל
יָלַד
אֶת־לָמֶךְ:
(בראשית פרק ד פסוק יח)
ויולד
לחנוך
את־עירד
ועירד
ילד
את־מחויאל
ומחייאל
ילד
את־מתושאל
ומתושאל
ילד
את־למך:
(בראשית פרק ד פסוק יח)
ויולד
לחנוך
את־עירד
ועירד
ילד
את־מחויאל
ומחייאל
ילד
את־מתושאל
ומתושאל
ילד
את־למך:
(בראשית פרק ד פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וְאִתיְלִיד
לַחֲנוֹך
יָת
עִירָד
וְעִירָד
אוֹלֵיד
יָת
מְחוּיָאֵל
וּמחִיָיאֵל
אוֹלֵיד
יָת
מְתוּשָׁאֵל
וּמתוּשָׁאֵל
אוֹלֵיד
יָת
לָמֶך
:
עין המסורה:
ויולד
-
ג':
*בר'
ד
,
יח;
מו
,
כ;
במ'
כו
,
ס.
את
-
י"ו
פסוקים
דאית
בהון
'את
את
את
את':
בר'
ד
,
יח;
יט
,
כט;
נ
,
ב;
שמ'
י
,
ה;
כא
,
לה;
מ
,
ד;
וי'
ה
,
כג;
יג
,
נב;
כ
,
יח;
דב'
יא
,
ב;
יהו'
כד
,
ג;
מ"א
יד
,
טו;
יר'
נא
,
לו;
זכ'
יא
,
י;
דה"א
כ
,
א;
דה"ב
יח
,
ל.
מסורה קטנה:
עירד
-
ל';
ועירד
-
ל';
מחויאל
-
ל';
ומחייאל
-
ל';
מתושאל
-
ל';
ומתושאל
-
ל'.
רש"י:
ועירד
ילד
-
יש
מקום
שהוא
אומר
בזכר
'הוליד'
,
ויש
מקום
שאומר
'ילד'
,
שהלידה
משמשת
שתי
לשונות:
לידת
האשה
,
'נישטרא'
בלעז
,
וזריעת
תולדות
האיש
,
'איניינדריר'
בלעז.
כשהוא
אומר
'הוליד'
,
לשון
'הפעיל'
,
מדבר
בלידת
האשה:
פלוני
הוליד
את
אשתו
בן
או
בת;
כשהוא
אומר
'ילד'
,
מדבר
בזריעת
האיש.
רד"ק:
ויולד.
הראשון
מחויאל
בו"ו
יו"ד
,
והשני
מחייאל
בשתי
יודי"ן:
הראשונה
נקודה
בקמץ
ודגושה
,
והשנית
איננה
נקראת.
וכן
"יִרְאִיָיה
בן
שלמיה"
(יר'
לז
,
יג).
וכל
אלה
השמות
-
על
פי
המאורע
היו
קוראים
אותם
,
כי
כן
היה
מנהג
הדורות
הראשונים.
ובמקומות
כתוב
הטעם
,
ובמקומות
אינו
כתוב.
ויש
דרש
בשמות
האלה
(ראה
ב"ר
כג
,
ב).
רלב"ג - ביאור הפרשה:
והוליד
חנוך
עירד
,
ועירד
הוליד
מחויאל
,
ומחויאל
הוליד
מתושאל
,
ומתושאל
הוליד
למך.