תנ"ך - והנה
שבע
שבלים
צנמות
דקות
שדפות
קדים
צמחות
אחריהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהִנֵּה֙
שֶׁ֣בַע
שִׁבֳּלִ֔ים
צְנֻמ֥וֹת
דַּקּ֖וֹת
שְׁדֻפ֣וֹת
קָדִ֑ים
צֹמְח֖וֹת
אַחֲרֵיהֶֽם:
(בראשית פרק מא פסוק כג)
וְהִנֵּה
שֶׁבַע
שִׁבֳּלִים
צְנֻמוֹת
דַּקּוֹת
שְׁדֻפוֹת
קָדִים
צֹמְחוֹת
אַחֲרֵיהֶם:
(בראשית פרק מא פסוק כג)
והנה
שבע
שבלים
צנמות
דקות
שדפות
קדים
צמחות
אחריהם:
(בראשית פרק מא פסוק כג)
והנה
שבע
שבלים
צנמות
דקות
שדפות
קדים
צמחות
אחריהם:
(בראשית פרק מא פסוק כג)
תרגום אונקלוס:
וְהָא
שְׁבַע
שׁוּבלִין
נָצַן
לָקיָן
שְׁקִיפָן
קִדּוּם
צָמְחָן
בָּתְרֵיהוֹן
:
מסורה קטנה:
צנמות
-
ל';
אחריהם
-
ל'
בסיפ'
וכל
קריה
דכות'
ב'
מ'
א'.
רש"י:
צנומות
-
'צונמא'
בלשון
ארמי
הוא
'סלע';
הרי
הוא
כעין
סלע
בלא
ליחלוח
קשות
כסלע.
ותרגומו:
"נצן
לקיין"
(ת"א)
-
אין
בהם
אלא
הנץ
לפי
שנתרוקנו
מן
הזרע.
רשב"ם:
וצנומות
-
פתרונו
לפי
עניינו
,
ואין
לו
חבר
במקרא;
ויש
לומר
,
כי
לשון
'צנומא'
שבתלמוד
(נדה
ח
,
ב)
הוא:
קיים
כאבן
,
בלא
ליחלוח.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
צנומות
-
אין
לו
חבר
במקרא
,
וטעמו
כמו
"ריקות"
(להלן
,
כז).
ויש
אומרים
,
שפירושו
'צלמים'
,
כי
כן
בלשון
ישמעאל.
רמב"ן:
צנומות
דקות
-
'צונמא'
בלשון
ארמי
'סלע';
הרי
הן
כעץ
בלא
לחלוח
וקשות
כסלע.
ותרגומו:
"נצן
לקיין"
(ת"א);
נצן
-
אין
בהן
אלא
הנץ
,
לפי
שנתרוקנו
מן
הזרע;
לשון
רבנו
שלמה.
והשבלים
בעת
שנתרוקנו
מן
הזרע
אין
בהן
נץ
,
וכן
פרעה
לא
ראה
אותן
בעת
הנצן
,
כי
"מלאות
וטובות"
(לעיל
,
כב)
,
ודקות
ושדופות
קדים
ראה
אותן.
וכן
צנומות
,
שיהיה
כמו
'סלועות'
,
מלשון
'צונמא'
,
אינו
נכון
,
והשבלים
הדקות
אינם
קשות
כסלע;
אבל
פירוש
צנומות:
פרודות
לחתיכות
הרבה
,
והוא
לשון
רבותינו
(ברכות
לט
,
א):
פת
הצנומה
בקערה
מברכין
עליה
'המוציא'
-
פת
החתוכה
,
והוא
הפת
שאדם
עושה
ממנו
חתיכות
ונותן
המרק
עליו
בקערה
,
ואוכלו
חתיכה
חתיכה
בלא
בציעה
אחרת.
והוא
לשון
התרגום
גם
כן
,
שאמר
'נצן';
לשון
חתוך
וחסרון
,
ממה
שאמרו
הם
ז"ל
(ב"ב
נד
,
א):
מליא
במליא
,
נצא
בנצא
,
לא
הויא
חזקה;
שקל
מליא
ושדא
בנצא
,
הויא
חזקה
-
המקום
שהוא
גבוה
שלם
העפר
נקרא
'מליא'
,
ושהוא
חסר
העפר
ובו
חסרון
וגומא
נקרא
'נצא';
אף
כאן:
צנומות
-
הפך
"מליאות"
(לעיל
,
כב)
,
ו'נצן'
הפך
'מליאן'.
והענין
,
כי
לא
היו
השבלים
מלאות
הגרגרים
,
אבל
היה
בהם
מקומות
חסרים
אין
בהם
גרגרים
,
ומקום
אחר
גבוה
שבו
גרגרים
שלקו
והם
דקים
,
ולכך
אמר
יוסף
במקום
צנומות:
"רקות"
(להלן
,
כז)
,
כי
היו
בהם
מקומות
רקים
,
אין
בהם
גרגרים
כלל.
רד"ק:
והנה.
צנומות
-
מדברי
רבותנו
ז"ל
(ברכות
לט
,
א):
פת
צנומה
בקערה.
וכל
הספור
והפתרון
מבואר
הוא.