תנ"ך - ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ: (בראשית פרק מא פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וְיִקְבְּצוּ אֶת־כָּל־אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָר תַּחַת יַד־פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ: (בראשית פרק מא פסוק לה)

טקסט בלבד:

ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו: (בראשית פרק מא פסוק לה)

תיקון קוראים:

ויקבצו את־כל־אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו־בר תחת יד־פרעה אכל בערים ושמרו: (בראשית פרק מא פסוק לה)

תרגום אונקלוס:
וְיִכנְשׁוּן יָת כָּל עֲבוּר שְׁנַיָא טָבָתָא דְּאָתיָן אִלֵין וְיֵיצְרוּן עֲבוּרָא תְּחוֹת יַד מְהֵימְנֵי פַרעֹה עֲבוּרָא בְקִרוַיָא וְיִטְרוּן :

עין המסורה:
ויקבצו - ב': בר' מא , לה; אס' ב , ג. ושמרו - ו' בקמץ (בלישנא): בר' מא , לה; במ' ט , כג; יר' טז , יא; עמ' ב , ד; תה' עח , נו; קיט , קנח.

מסורה קטנה:
ויקבצו - ב' את כל נערה בתולה; ויצברו - ל' וחד ויצברו אתם.

רש"י:
את כל אוכל - שם דבר הוא , לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן (סגול) , ואוֹכֵל שהוא פועל , כגון "כי כל אוכל חלב" (וי' ז , כה) , טעמו למטה בכף בכ"ף ונקוד קמץ (צירה). תחת יד פרעה - ברשותו ובאוצרותיו.

רשב"ם:
ויפקד פקידים... וחמש - שהממונים יגבו חומש כל התבואות לצורך המלך , אשר משפטו בשאר שָנִים לְעַשֵר , כדכתיב בשמואל "את שדותיכם... יעשר" (ש"א ח , יד - טו) , עתה יטול פי שנים; וכמו כן הנהיג יוסף לבסוף: "על אדמה מצרים לפרעה לחומש" (בר' מז , כו); ויצברו בר תחת יד ממונה פרעה. וכל זה היה בעל כרחם של מצריים , ולכך כתיב ויפקד פקידים... ויצברו , שכן מצינו באחשורוש "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו... כל נערה" וגו' "אל יד הגי" וגו' (אס' ב , ג). ויקבצו - היא הגבייה מבעלי השדות , ויצברו - היא האסיפה אל יד שומרי האוצרות; וכן ביוסף תמצא: "ויקבוץ" , "ויצבור" (להלן מח , מט). אכל בערים - כי בכל עיר ועיר יוכלו למוכרו בשני הרעב.

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ויצברו בר - הפקידים. ויש אומרים , כי טעם בר - להיותו עם שבליו. והנכון בעיני , שנקרא בר אחרי מלאכת לזרות גם להבר (ע"פ יר' ד , יא). והאומרים , כי אויר מצרים לח בעבור היאור , ולא יעמד שם דגן שבע שנים - יוכל לערב אותו עם דברים שיעמידוהו.

רמב"ן:
ירא פרעה איש נבון וחכם - אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם , שיהיה ממונה על כל הארץ , ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אכל , כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ. ואמר לו שיהיה נבון וחכם , נבון - שידע לנהל עַם ארץ מצרים בלחם לפי הטף (ע"פ בר' מז , יב) מידו , ולתת להם כדי חיותם , וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עשר וממון לפרעה , וחכם - שידע לקיים התבואה שלא תרקב , שיערב עם כל מין דבר המקיים אותו בטבעו , כגון 'חומטין' שהזכירו רבותינו (שבת לא , א) , והכסף החי הממית הכנימא , וכיוצא בהן. ואמרו בבראשית רבא (צ , ה): ערב בהן עפר וקיסומיות , דברים שמקימין את התבואה. ואמר יוסף כל זה בעבור שיבחרו אותו , כי "החכם עיניו בראשו" (קה' ב , יד).

רד"ק:
ויקבצו את כל אוכל השנים - על החמישית אמר , שיקבצו כל החמישית שיקח פרעה בשֶבע השנים הטובות , ויצברו כל אותו האוכל תחת יד פרעה בכל עיר ועיר , ויהיה שמור לשֶבע שני הרעב , מלבד מה שיאצר כל אחד לעצמו. ובכל עיר ועיר יהיו לו אוצרות לפרעה , שיצבר שם כל החמישית שיקח בשבע שני השבע.

רלב"ג - ביאור המילות:
ויצברו - ויאספו. תחת יד פרעה - באוצרותיו.
ריכוז קישורים