תנ"ך - וייראו
האנשים
כי
הובאו
בית
יוסף
ויאמרו
על־דבר
הכסף
השב
באמתחתינו
בתחלה
אנחנו
מובאים
להתגלל
עלינו
ולהתנפל
עלינו
ולקחת
אתנו
לעבדים
ואת־חמרינו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽירְא֣וּ
הָאֲנָשִׁ֗ים
כִּ֣י
הוּבְאוּ֘
בֵּ֣ית
יוֹסֵף֒
וַיֹּאמְר֗וּ
עַל־דְּבַ֤ר
הַכֶּ֙סֶף֙
הַשָּׁ֤ב
בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙
בַּתְּחִלָּ֔ה
אֲנַ֖חְנוּ
מוּבָאִ֑ים
לְהִתְגֹּלֵ֤ל
עָלֵ֙ינוּ֙
וּלְהִתְנַפֵּ֣ל
עָלֵ֔ינוּ
וְלָקַ֧חַת
אֹתָ֛נוּ
לַעֲבָדִ֖ים
וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ:
(בראשית פרק מג פסוק יח)
וַיִּירְאוּ
הָאֲנָשִׁים
כִּי
הוּבְאוּ
בֵּית
יוֹסֵף
וַיֹּאמְרוּ
עַל־דְּבַר
הַכֶּסֶף
הַשָּׁב
בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ
בַּתְּחִלָּה
אֲנַחְנוּ
מוּבָאִים
לְהִתְגֹּלֵל
עָלֵינוּ
וּלְהִתְנַפֵּל
עָלֵינוּ
וְלָקַחַת
אֹתָנוּ
לַעֲבָדִים
וְאֶת־חֲמֹרֵינוּ:
(בראשית פרק מג פסוק יח)
וייראו
האנשים
כי
הובאו
בית
יוסף
ויאמרו
על־דבר
הכסף
השב
באמתחתינו
בתחלה
אנחנו
מובאים
להתגלל
עלינו
ולהתנפל
עלינו
ולקחת
אתנו
לעבדים
ואת־חמרינו:
(בראשית פרק מג פסוק יח)
וייראו
האנשים
כי
הובאו
בית
יוסף
ויאמרו
על־דבר
הכסף
השב
באמתחתינו
בתחלה
אנחנו
מובאים
להתגלל
עלינו
ולהתנפל
עלינו
ולקחת
אתנו
לעבדים
ואת־חמרינו:
(בראשית פרק מג פסוק יח)
תרגום אונקלוס:
וּדחִילוּ
גֻּברַיָא
אֲרֵי
אִתָּעַלוּ
לְבֵית
יוֹסֵף
וַאֲמַרוּ
עַל
עֵיסַק
כַּספָּא
דְּאִתָּתַב
בְּטוּענַנָא
בְּקַדמֵיתָא
אֲנַחנָא
מִתָּעֲלִין
לְאִתרַברָבָא
עֲלַנָא
וּלאִסתַּקָפָא
עֲלַנָא
וּלמִקנֵי
יָתַנָא
לְעַבדִּין
וּלמִדבַּר
יָת
חֲמָרַנָא
:
עין המסורה:
מובאים
-
ג'
(ומלא):
*בר'
מג
,
יח;
יח'
כג
,
מב;
ל
,
יא.
ולקחת
-
ד':
*בר'
ל
,
טו;
מג
,
יח;
מ"ב
ה
,
כו;
מל'
ב
,
יג.
ואת
-
חמרינו
-
ב'
(בלישנא):
בר'
מג
,
יח;
שו'
יט
,
יט.
מסורה גדולה:
מובאים
ג'
ומל'
אנחנו
מובאים
להתגלל
מובאים
סבאים
מובאים
לשחת
הארץ.
מסורה קטנה:
הובאו
-
ל';
באמתחתינו
-
ל';
בתחלה
-
ל';
מובאים
-
ג';
להתגלל
-
ל';
ולקחת
-
ד'.
רש"י:
וייראו
האנשים
-
כתוב
בשני
יודי"ן
,
ותרגומו:
"ודחילו".
כי
הובאו
בית
יוסף
-
ואין
דרך
שאר
הבאים
לשבר
בר
ללון
בבית
יוסף
,
כי
אם
בפונדקאות
שבעיר.
וייראו
-
שאין
זה
אלא
לאספם
אל
משמר.
אנחנו
מובאים
-
אל
תוך
הבית
הזה.
להתגולל
-
להיות
מתגלגלת
עלינו
עלילת
הכסף
,
ולהיות
נופלת
עלינו.
ואונקלוס
שתרגם
ולהתנפל:
"ולאסתקפא
עלנא"
הוא
לשון
'להתעולל'
,
כדמתרגמינן
"עלילות
דברים"
(דב'
כב
,
יד):
"תסקופי
מלין"
,
ולא
תרגמוֹ
אחר
לשון
המקרא;
ולהתגולל
,
שתרגם
"לאתרברבא"
,
הוא
לשון
"גולת
הזהב"
(קה'
יב
,
ו);
"והוצב
גלתה
העלתה"
(נח'
ב
,
ח)
,
שהוא
לשון
'מלכות'.
ראב"ע פירוש א - הקצר:
להתגולל
-
מגזרת
"בגלל
הדבר
הזה"
(דב'
טו
,
י).
ולהתנפל
-
כאדם
שיתנפל
מעצמו
על
אחד
,
ויאמר
לו:
אתה
הפלתני!
ר' יוסף בכור שור:
כי
הובאו
בית
יוסף
-
סברו
כי
למשמר
מביאים
אותם
על
דבר
הכסף
,
כגנבים
,
כי
אין
דרך
הסוחרים
להביאם
בית
יוסף
,
אלא
למשמר
או
לוועד.
רמב"ן:
להתגולל
עלינו
-
מן
"ועמשא
מתגולל
בדם"
(ש"ב
כ
,
יב);
"ושמלה
מגוללה
בדמים"
(יש'
ט
,
ד);
כאדם
שיהפוך
מצד
אל
צד
על
חברו.
ולהתנפל
עלינו
-
כאדם
שיתנפל
ברצונו
על
חברו
מלוא
קומתו.
ואנקלוס
תרגם
להתגולל:
"לאיתרברבא
עלנא"
,
שינשאו
עלינו
כשוא
הים
לגליו
(ע"פ
תה'
פט
,
י)
,
ולהתנפל:
"לאיסתקפא"
,
לשים
עלינו
דברים
שלא
היו;
כי
הדבר
שאינו
,
יִקָּרֵא
'נופל'
,
כמו
"לא
נפל
דבר
אחד"
(יהו'
כג
,
יד).
ותרגום
"עלילות
דברים"
(דב'
כב
,
יד):
"תסקופי
מלין"
,
וכן
תרגם
יונתן
"תואנה"
(שו'
יד
,
ד):
"תוסקפא".
וטעם
ולקחת
אותנו
לעבדים
ואת
חמורינו
-
כי
ידאגו
על
חמוריהם
,
לאמר:
הנה
יקחו
גם
את
חמורינו
עם
אמתחותיהם
,
ולא
נוכל
לשלח
לביתנו
בר
,
וימותו
כולם
ברעב.
רד"ק:
וייראו.
להתגולל
עלינו
-
להביא
עלינו
עלילות
וגלגולים
,
לאמר
שאנחנו
לקחנו
הכסף
,
וירצה
להתנפל
עלינו
על
ידי
טענה;
כי
לבו
רע
עלינו
,
כי
מתחלה
דבר
אתנו
קשות
,
ועתה
רוצה
לבא
עלינו
בתחבולה
,
כדי
שיקחנו
בטענה
לעבדים
כמשפט
גנבים
,
ולקחת
את
חמורנו
ואת
אשר
יש
לנו
פה.
כי
לולי
זה
,
למה
הביא
אותנו
בביתו?
והם
לא
שמעו
מה
שאמר
יוסף
לאשר
על
ביתו
(ראה
לעיל
,
טז).
רלב"ג - ביאור המילות:
להתגולל
עלינו
-
כדי
שתתגולל
עלינו
עלילת
הכסף
,
לאמור
שאנחנו
גנבנוהו;
וכן
ולהתנפל
עלינו
-
כאלו
אמר
,
שתפול
עלינו
זאת
העלילה.
או
הרצון
בו:
להדיח
עלינו
הרעה
ולהפילה
עלינו
,
בדרך
שיקחו
אותנו
לעבדים
ויקחו
חמורנו.
ואולם
אמרו
זה
,
כי
אולי
היה
מפורסם
להם
זה
העונש
בכמו
זאת
הגנבה
במצרים;
והעד
על
זה:
מה
שאמר
אחר
זה
"אשר
ימצא
אתו
יהיה
לי
עבד"
(בר'
מד
,
י).