עין המסורה:
ישבו
-
כ':
בר'
מז
,
ד
,
ו;
*שמ'
כג
,
לג;
וי'
כג
,
מב;
*דב'
ג
,
יט;
כה
,
ה;
יהו'
א
,
יד;
מ"ב
י
,
ל;
טו
,
יב;
יר'
נ
,
לט;
יח'
לא
,
ו;
הו'
ג
,
ד;
ט
,
ג;
*זכ'
ח
,
ד;
תה'
קלב
,
יב;
קמ
,
יד;
איוב
טו
,
כח;
לח
,
מ;
איכה
ב
,
י;
נחמ'
ח
,
יד.
ועתה
-
כ"ז
בטעמא
(תביר
,
ללא
מקף
וללא
טעמים
מחברים
לפניו
,
כולל:
'עתה'
,
'אתה'
,
'ואתה'):
בר'
טו
,
טו;
יז
,
ט;
מז
,
ד;
במ'
יא
,
ו;
כב
,
לד;
ש"א
כד
,
יא;
כז
,
א;
ש"ב
ה
,
ב;
ז
,
כ;
יט
,
י;
מ"א
א
,
יח;
יב
,
כו;
יח
,
לז;
כא
,
ז;
מ"ב
ה
,
טו;
יש'
ה
,
ג;
יר'
מה
,
ה;
הו'
ב
,
יב;
ה
,
ז;
מי'
ד
,
יא;
ז
,
י;
מל'
א
,
ט;
עז'
ט
,
י;
י
,
ב;
דה"א
יא
,
ב;
דה"ב
ב
,
טו;
כא
,
טו.
רמב"ן:
לגור
בארץ
באנו
כי
אין
מרעה
לצאן
אשר
לעבדיך
כי
כבד
הרעב
-
אני
תמה
בטעם
הזה
שאמרו
לו
,
כי
גם
במצרים
אין
מרעה
,
כי
כבד
הרעב
בארץ
מצרים
כמו
בארץ
כנען
או
יותר
,
כי
עליה
היתה
עיקר
הגזרה.
ואולי
אמרו
,
כי
בארץ
כנען
מפני
כובד
הרעב
יאכלו
האנשים
עשב
השדה
ולא
ישאירו
מחיה
לבהמה
,
אבל
בארץ
מצרים
יש
בה
שבר
,
יחיו
בו
האנשים
ותשאר
בה
מרעה
מעט.
ויתכן
שהיה
בארץ
מצרים
מרעה
מעט
באחו
מפני
היאורים
והאגמים.