תנ"ך - ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י מְגוּרַ֔י שְׁלֹשִׁ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה מְעַ֣ט וְרָעִ֗ים הָיוּ֙ יְמֵי֙ שְׁנֵ֣י חַיַּ֔י וְלֹ֣א הִשִּׂ֗יגוּ אֶת־יְמֵי֙ שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י אֲבֹתַ֔י בִּימֵ֖י מְגוּרֵיהֶֽם: (בראשית פרק מז פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת־יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם: (בראשית פרק מז פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם: (בראשית פרק מז פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויאמר יעקב אל־פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את־ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם: (בראשית פרק מז פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
וַאֲמַר יַעֲקֹב לְפַרעֹה יוֹמֵי שְׁנֵי תוֹתָבוּתִי מְאָה וּתלָתִין שְׁנִין זְעֵירִין וּבִישִׁין הֲווֹ יוֹמֵי שְׁנֵי חַיַי וְלָא אַדבִּיקוּ יָת יוֹמֵי שְׁנֵי חַיֵי אֲבָהָתִי בְּיוֹמֵי תּוֹתָבוּתְהוֹן :

עין המסורה:
ורעים - ג': *בר' מז , ט; דב' ו , כב; יר' ו , כט. מגוריהם - ד' , חד חסר וג' מלא: בר' לו , ז; מז , ט; שמ' ו , ד; יח' כ , לח.

מסורה גדולה:
ורעים ג' מעט ורעים גדלים ורעים במצרים לשוא צרף צרוף ורעים.

מסורה קטנה:
ורעים - ג'.

רש"י:
שני מגורי - ימי גרותי; כל יָמַי הייתי גר בארץ אחרים. ולא השיגו - בטובה.

רשב"ם:
מעט ורעים - לפי שנראה יעקב בעיניו זקן יותר מדאי , ששאל לו "כמה ימי שני חייך" (לעיל , ח) , השיב לו יעקב: מעט הם , אבל רעים הם , ולכך אני נראה בעיניך זקן יותר מדאי.

ר' יוסף בכור שור:
כמה ימי שני חייך - לפי שראה אותו זקן , חשב כי רוב שנים היו לו , ואמר לו יעקב: לא ברוב ימים באה עלי זקנה , כי מעט ימי שני חיי , אך רעות גדולות וטרחים גדולים באו עלי , ומפני הטורח והדאגה קפצה עלי זקנה.

רמב"ן:
מעט ורעים היו ימי שני חיי - לא ידעתי טעם הזקן אבינו , מה מוסר הוא שיתאונן אל המלך , ומה טעם לאמר לא השיגו את ימי שני חיי אבותי , כי אולי עוד ישיגם ויחיה יותר מהם?! ונראה לי , כי יעקב אבינו זרקה בו שיבה והיה נראה זקן מאד , ופרעה תמה על זקנתו , כי אין רוב אנשי זמנו מאריכים ימים כל כך , שכבר קצרו שנותם , ולכן שאל לו: "כמה ימי שני חייך" (לעיל , ח) , כי לא ראיתי כמותך זקן בכל מלכותי? אז ענה יעקב , כי ימיו שלשים ומאת שנה , ואל יתמה בהם , כי מעט הם כנגד שנות אבותיו שחיו יותר , אבל מפני היותם רעים בעמל ואנחה , זרקה בו שיבה ונראה זקן מאד.

רד"ק:
ימי שני מגורי - הימים והשנים שגרתי הֵנָה והֵנָה עד כה היו שלשים ומאת שנה , והיו מעט ורעים , כי בצרה הייתי כל הימים שחייתי עד הֵנָה; זהו שאמר רעים. אבל מעט - היאך ידע עדין כמה יחיה? אלא מפני הצרות אשר מצאוהו , הרגיש בעצמו חולשה , וידע כי לא יוכל לחיות עוד אלא מעט. ולא השיגו - לא בטובה ולא בשנים.
ריכוז קישורים