תנ"ך - הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַנְּפִלִ֞ים הָי֣וּ בָאָרֶץ֘ בַּיָּמִ֣ים הָהֵם֒ וְגַ֣ם אַחֲרֵי־כֵ֗ן אֲשֶׁ֨ר יָבֹ֜אוּ בְּנֵ֤י הָֽאֱלֹהִים֙ אֶל־בְּנ֣וֹת הָאָדָ֔ם וְיָלְד֖וּ לָהֶ֑ם הֵ֧מָּה הַגִּבֹּרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר מֵעוֹלָ֖ם אַנְשֵׁ֥י הַשֵּֽׁם: פ (בראשית פרק ו פסוק ד)

טקסט וניקוד:

הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי־כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל־בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם: פ (בראשית פרק ו פסוק ד)

טקסט בלבד:

הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם: פ (בראשית פרק ו פסוק ד)

תיקון קוראים:

הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם: פ (בראשית פרק ו פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
גִּיבָּרַיָא הֲווֹ בְאַרעָא בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן וְאַף בָּתַר כֵּין דְּעָלִין בְּנֵי רַברְבַיָא לְוָת בְּנָת אֱנָשָׁא וְיָלְדָן לְהוֹן אִנוּן גִּיבָּרַיָא דְּמֵיעָלְמָא אֱנָשִׁין דִּשׁמָא :

עין המסורה:
הנפלים - ג' , ב' חסר וחד מלא: בר' ו , ד; במ' יג , לג (פעמיים). אל - בנות - ג': בר' ו , ד; במ' כה , א; יח' יג , יז.

מסורה קטנה:
הנפלים - ג' ב' חס' וחד מל'; אל - בנות - ג'; אנשי השם - ל'.

רש"י:
הנפילים - ענקים. [על שם שנפלו והפילו את העולם (ראה ב"ר כו , ז); ובלשון עברית - לשון 'ענקים' הוא.] בימים ההם - בימי דור אנוש ובימי קין. וגם אחרי כן - אע"פ שראו באובדן של דור אנוש , שעלה אוקינוס והציף שליש העולם , לא נכנעו דור המבול ללמד מהם (ראה ב"ר כו , ז). אשר יבאו וגו' - היו יולדות ענקים כמותם (ראה ב"ר כו , ז). הגבורים - למרוד במקום (ראה תנח' בראשית יב). אנשי השם - אותן שנקבו בשמות: עירד , מחוייאל , מתושאל , שנקראו על שם 'אובדן' , שנימוחו והותשו. דבר אחר: אנשי שממון , ששממו את העולם (ראה ב"ר כו , ז).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
ופירוש הנפילים - שיפול לב הרואה אותם , שיתמה מגובה קומתם. וטעם אחרי כן - אחר המבול. והנה בני ענק בתחלה היו ממשפחת בני האלהים (וראה לעיל , ב).

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
ומלת הנפילים - הפך הגבורים; ובני אדם יקראום ככה , כמו "בת בבל השדודה" (תה' קלז , ח) , כדמות תפילה; וככה "אימים" (דב' ב , י). ויש אומרים , כי שניהם כמו 'תואר יוצא'. וילדו - בנות האדם , כי אין הפרש בפעלים העוברים בין זכרים לנקבות.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
ובעבור שבחרו נשים , נולדו להם הנפילים. וגם אחרי כן - אחר המבול. ויש בדרש (פר"א כ"ב) , שבני האלהים - מלאכים ירדו ממעלותם. וזה רמז למערכת העליונה , והמשכיל יבין.

ר' יוסף בכור שור:
הנפילים - בני אדם מופלאים , גדולים , וגם נראה לעומד אצלם שמא יפלו עליו מרוב גובהם. היו בארץ בימים ההם - קודם שהתחילו לעשות הרעה הזאת , לקחת בנות האדם בחזקה; וגם אחרי כן , אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם , היו הנפילים הללו , כי בימיהם נעשית הרעה הזאת; ואותן הנפילים המה הגבורים וגו'.

רמב"ן:
הנפילים - לשון רבנו שלמה: על שם שנפלו והפילו את העולם; והוא בבראשית רבא (ב"ר כו , ז). ובעלי הלשון אמרו (ראה ראב"ע) , שנקראו כן בעבור שיפול לב אדם עליו מפחדם , וכן "האימים" (בר' יד , ה). בימים ההם - לשון רבנו שלמה: בימי דור אנוש; וגם אחרי כן - שראו באבדן דור אנוש , שעלה אוקיאנוס והציף שלישו של עולם , ולא נכנעו ללמוד מהם. ורבי אברהם פירש: גם אחרי המבול , כי "בני ענק" (במ' יג , לג) היו ממשפחת בני האלהים. ואם כן , או תהיינה נשי בני נח מזרעם וידמו להם , או שיודה במאמר (ב"ר מב , ח) הדורש בעוג שפלט מן המבול , ויוסיף הוא שנמלטו גם אחרים עמו. והנכון בעיני , כי אדם ואשתו יקראו בני האלהים , בעבור שהיו מעשה ידיו והוא אביהם , אין להם אב זולתו , והוא הוליד בנים רבים , ככתוב "ויולד בנים ובנות" (בר' ה , ד). והיו האנשים האלה הנולדים ראשונים מאב ואם בשלמות גדולה מן הגובה והחוזק , כי נולדו בדמות אביהם , ככתוב בשֵת "ויולד בדמותו בצלמו" (בנוסחנו: כצלמו; שם , ג). ויתכן שהיו כל בני הקדמונים - אדם , שת , אנוש - נקראים בני האלהים , כי היו שלשת האנשים האלה בדמות אלהים , ואז הוחל לעבוד עבודה זרה , והוחל לבא באנשים חולש ורפיון. וכך אמרו בבראשית רבא (ב"ר כד , ו): "זה ספר תולדות אדם" (בר' ה , א) - ואין הראשונים תולדות; ומה הן? אלוהות; בְּעוֹן קומי אבא כהן ברדלא: "אדם שת אנוש" (דה"א א , א) , ושתק!? אמר לון: עד כאן - בצלם ובדמות , מכאן ואילך - קינן קונטרנין. וכאשר החל האדם לרוב ונולדו להם הבנות , היו אלה בני הראשונים בחזקם , ולרוב תאותם היו בוחרים הנשים הטובות בעלות הקומה והבריאות. וספר בתחלה כי יקחו אותם להם לנשים דרך חמס , ואחרי כן ספר כי יבאו דרך זנות אל בנות האדם שאינם באותה המעלה , ולא יִוָּדַע הדבר עד שיולידו בנים להם , ויכירו כי אינם מבני שאר האנשים , רק לבני האלהים האלה נולדו , שהם גדולים מאד , אבל הם נופלים מאבותם בגובה וכח , כלשון "לא נופל אנכי מכם" (איוב יב , ג) , והמה גבורים כנגד שאר בני אדם. ואמר שהיה זה בדורות הראשונים , אשר היו נקראים בני האלהים בהיותם בתכלית השלמות , שיולידו מבנות האדם נפילים , וגם אחרי כן , כי הנפילים עצמם יולידו נפילים מהם. ופירוש אשר מעולם - כי האנשים אחרי המבול כאשר יראו גבורים יזכירו אלה , ויאמרו: כבר היו גבורים מאלה לעולמים אשר היו לפנינו , והיו אנשי השם בכל הדורות אחרי כן. וזה פשט הגון בפרשה הזאת. אבל המדרש אשר לרבי אליעזר הגדול בפרקיו (פר"א כב) , על המלאכים שנפלו ממקום קדושתן מן השמים , והוזכר בגמרא במסכת יומא (סז , ב) , הוא הנאות בלשון הכתוב יותר מן הכל , אלא שיש צורך להאריך בסוד הענין ההוא.

רד"ק:
הנפילים - הפסוק הזה טעמו דבק למעלה , שאמר "מכל אשר בחרו" (לעיל , ב) , ואחר כך ספר מה שאמר האל להאריך להם. הנפילים - הם הענקים , ויִקָרְאוּ נפילים , ואם הם גבוהים מאד ממדת שאר בני אדם. והטעם , שיפול הרואה אותם מרוב תמהון ובהלה; וכן "ואולם הר נופל יבול" (איוב יד , יח). אמר , כי בימים ההם היו בארץ אנשים בעלי קומה יתרה מאוד; והסבה , כמו שכתבנו באריכות ימי הנזכרים (ראה בר' ה , ד) , שהיו יחידים , כן היו יחידים , הם או אחרים , ביתרון מדת גופם; והם נקראים נפילים וענקים. וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם - פירושו: וגם אחרי כן , שרבו בני האלהים , והיו בועלים בנות האדם אשר בחרו להם; כל שכן שהיו בארץ נפילים , שהיו רואים אותם יפות מראה ובעלות קומה; והנפילים היו מבני הגדולים , וכאשר היו בועלים כמותן , היה הנולד מהם גם כן כמותן באיכות ובכמות. והמה הגבורים אשר מעולם , כלומר , שהם נזכרים בפי הדורות הבאים אחריהם , שהיו אלה הגבורים מזמן קדמון. זה הוא אשר מעולם אנשי השם - שהיה להם שם בפי הדורות הבאים אחריהם. ואחרי המבול ראו הנשארים , כי רע בעיני יי' רדיפת התאוות והנהגת הגופות להנאות , להרבות המשגל ולהגדיל הגופות במדתן ובאריכות ימיהם , אם היה זה בהנהגת מחיתם. וחסרו התאוות ואותן הנהגות , עד שמעטו שנות בני אדם אחר המבול , והיו הלוך וחסור (ע"פ בר' ח , ה) , לפי ששם להם למנהג ולטבע הנהגת הראשונים; ומעטו הימים ומעטו מדות הגופות , עד שלא נשאר מהם. אף בזמן שבאו ישראל לארץ , לא נמצאו מהם אלא ילידי הענק בחברון (ראה במ' יג , כב). ואמרו (ראה ב"ר נח , ד) , שלא היו אלא ארבעה. ובימי דוד - ילידי הרפה בגת (ראה ש"ב כא , כב); ועל עוג מלך הבשן נאמר "הוא נשאר מיתר הרפאים" (יהו' יג , יב). ואפשר שאותם שנמצאו , נהגו בגופותם מנהג הראשונים שלפני המבול. ואפשר שימיהם ארכו כמו שארכו גופותם.

רלב"ג - ביאור המילות:
הנפילים - הם "בני האלהים" , והם הענקים , כמו שקדם (לעיל , ב).

רלב"ג - ביאור הפרשה:
ולפי שכבר אמר שלא יתכן שיצאו האנשים מהמנהג הפחוּת אשר נשקעו בו , וכבר יחס המנהג ההוא לאנשים רמי הקומה והחזקים , שב לבאר כי כמו אלו האנשים יתכן שימּצאוּ דור אחר דור; וזה , כי הם היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן , כי הם יבואו לבנות האדם וילדו תולדות מתיחסות להם , ולזה יולידו גבורים כיוצא בם; כי זה דרך הבריאה על המנהג הטבעי , רוצה לומר , שכבר יוליד האדם זרע מתיחס לו. והנה קרא אלו הגבורים - אנשי השם , כי לגבורתם היה להם שם עד למרחוק.
ריכוז קישורים