תנ"ך - כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּי֩ לְיָמִ֨ים ע֜וֹד שִׁבְעָ֗ה אָֽנֹכִי֙ מַמְטִ֣יר עַל־הָאָ֔רֶץ אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וּמָחִ֗יתִי אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתִי מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה: (בראשית פרק ז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה אָנֹכִי מַמְטִיר עַל־הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי אֶת־כָּל־הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (בראשית פרק ז פסוק ד)

טקסט בלבד:

כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה: (בראשית פרק ז פסוק ד)

תיקון קוראים:

כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על־הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את־כל־היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה: (בראשית פרק ז פסוק ד)

תרגום אונקלוס:
אֲרֵי לִזמַן יוֹמִין עוֹד שִׁבעָה אֲנָא מַחֵית מִטרָא עַל אַרעָא אַרבְּעִין יְמָמִין וְאַרבְּעִין לֵילָוָן וְאַמחֵי יָת כָּל יְקוּמָא דַּעֲבַדִית מֵעַל אַפֵּי אַרעָא :

עין המסורה:
ומחיתי - ב': בר' ז , ד; מ"ב כא , יג. היקום - ג': *בר' ז , ד , כג; *דב' יא , ו.

מסורה קטנה:
ממטיר על - הארץ - ל'; ומחיתי - ב'; היקום - ג'.

רש"י:
כי לימים עוד שבעה - אילו שבעת ימי אבלו של מתושלח הצדיק (ראה ב"ר לב , ז) , שחס הקדוש ברוך הוא על כבודו ועיכב את הפורענות. צא וחשוב שנותיו , ותמצא שהם כלים בשנת שש מאות לחיי נח. כי לימים עוד - מהו עוד? זמן אחר זמן; זה נוסף על מאה ועשרים שנה. ארבעים יום - כדי יצירת הולד שקלקלו להטריח ליוצרם לצור צורת ממזרים (ראה ב"ר לב , ה).

ראב"ע פירוש א - הקצר:
והשם צוה את נח לעשות התבה ימים רבים קודם בא המבול , וכאשר קרבו הימים , צוה השם הנכבד , שילך נח וביתו אל התבה. ובעבור צריכות הקרבן , צוה השם הנכבד , שיקח מהבהמה הטהורה ומהעוף הטהור שבעה זכרים ושבע נקבות , כי ביום השביעי ימטיר עד סוף ארבעים יום. והנה זה היה בעשור לחדש השני (ראה להלן , י - יא) , ובסוף ארבעים מהתחלה ישוב האמצעי אל הנכח , והוא סוד. ומלת היקום - לא מצאנוה כי אם בפרשה הזאת , ושרשו מהפעלים שהפ"ה שלהם איננו שלם , על משקל "כרוב" (שמ' כה , יט). ויש אומרים , שהוא מהפעלים נחי העי"ן , והוא הפוך , כמו "ריבה יי' את יריבי" (תה' לה , א). ומלת יקום - כלל לכל חי שהוא על האדמה.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - דקדוק המלים:
יש אומרים כי יקום - הפוך , כאלו אמר 'קיום' , כמו "ריבה יי' את יריבי" (תה' לה , א); ואין צורך. ומשקלו: כְּרוּב , ולא שָאוּל ולא אָנוּש.

ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
כי לימים עוד שבעה - צוה שילך אל מקום התבה הוא וביתו , והוא כבר תקן קודם זה המלאכים. ובימים שבעה יכניס כל חיה ובהמה ועוף הבאים אליו , וישים כל מין בקנו. והנה הודיעהו ימי רדת המים מן השמים , כי בהיותו בתיבה , לא יוכל לדעת אם יום אם לילה.

ר' יוסף בכור שור:
ארבעים יום וארבעים לילה - הודיעוֹ אורך הגשמים , שלא יצטער באורך הגשמים , לאמר: לא יפסקו עוד.

רד"ק:
כי לימים עוד שבעה - וצוהו שיכנס לתבה שבעה ימים קודם שיבא המבול , להכין מושב הבהמות והחיות , כל מין ומין בקנו , ולהכניס המאכל לכל מין ומין , בעוד שהתבה פתוחה. ובדרש (ב"ר לב , ז): כי מתושלח מת באותו הזמן , והאריך האל שבעת ימים , כדי שיתעסקו באבלו של מתושלח באלה שבעת ימים , לפי שהיה צדיק וראוי לספדו. והיה מנהג ההספד שבעת ימים , כמו שאמר "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" (בר' נ , י). ואמת , כי ימי מתושלח שלמו בבא המבול , כמו שכתבנו (בר' ו , ה). אנכי ממטיר - ולא זכר הִבָּקָע התהום , כי ידוע הוא , כי ברבות המטר יבקעו המעיינות שהיו נסתרות תחת הארץ טרם בא המטר: כי רבוי הגשם ילחלח הארץ שהיא יבשה וקבוצה , ועומדת בפני מעיינות התהום , וכשיבא הגשם עליה , ילחלח הארץ ויפריד חלקיה שהיו קבוצים , ומי המעיינות הנסתרות , שהיו נכבשים תחת הארץ היבשה , יבצבצו בהתלחלחה והתפרדה , ויפשטו על פני הארץ , כמו שהיו בתחלת הבריאה. ולא היה זה הפך הטבע , שנאמר שעלו המים , ובטבעם שירדו ולא יעלו. כי בשובם למה שהיו בתחלת הבריאה , שהיו על פני הארץ , ישובו לטבעם; כי בטבעם המים מעל לארץ , כי הם קלים מהארץ. וכאשר נסתרו תחת הארץ , היה הפך הטבע , ברצון הבורא שהופך הטבעים בעת שירצה. ואע"פ כי בשובם לטבעם יעלו , שהרי היו תחת הארץ , אע"פ כן בהתמסות הארץ מפני הגשם , תרד ותתערב במים; והנה המים על הארץ מאליהם ויתפשטו , והמים התחתונים דוחקים את העליונים ויגברו על הארץ. היקום - הוא כלל לכל אשר על פני האדמה מבעלי חיים. ושרשו 'קם' , והיו"ד נוספת , כיו"ד "ריבה יי' את יריבי" (תה' לה , א). ובאמרו כל היקום , רוצה לומר: אשר ביבשה , שנשארו על פני האדמה; לא הדגים ולא אשר בתבה.

רלב"ג - ביאור המילות:
היקום - הוא שם כולל לכל חי אשר על האדמה.

רלב"ג - ביאור הפרשה:
וצוהו שיכניס עמו מאישי מיני הבעלי חיים המספר שנזכר במה שקדם (בה"פ בר' ו , יט - כ). ואולי עשה זה , כי כשיראו זה הדור הרע ההוא , אולי יכנע לבבם וישובו לשם יתעלה וירחמם (ע"פ יש' נה , ז) - כי לא חפץ השם במות הרשע , כי אם בשובו מדרכיו וחיה (ע"פ יח' יח , כג) - והם לא נכנעו , אבל החזיקו בדרכם הרעה.
ריכוז קישורים