תנ"ך - כי
לימים
עוד
שבעה
אנכי
ממטיר
על־הארץ
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
ומחיתי
את־כל־היקום
אשר
עשיתי
מעל
פני
האדמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּי֩
לְיָמִ֨ים
ע֜וֹד
שִׁבְעָ֗ה
אָֽנֹכִי֙
מַמְטִ֣יר
עַל־הָאָ֔רֶץ
אַרְבָּעִ֣ים
י֔וֹם
וְאַרְבָּעִ֖ים
לָ֑יְלָה
וּמָחִ֗יתִי
אֶֽת־כָּל־הַיְקוּם֙
אֲשֶׁ֣ר
עָשִׂ֔יתִי
מֵעַ֖ל
פְּנֵ֥י
הָאֲדָמָֽה:
(בראשית פרק ז פסוק ד)
כִּי
לְיָמִים
עוֹד
שִׁבְעָה
אָנֹכִי
מַמְטִיר
עַל־הָאָרֶץ
אַרְבָּעִים
יוֹם
וְאַרְבָּעִים
לָיְלָה
וּמָחִיתִי
אֶת־כָּל־הַיְקוּם
אֲשֶׁר
עָשִׂיתִי
מֵעַל
פְּנֵי
הָאֲדָמָה:
(בראשית פרק ז פסוק ד)
כי
לימים
עוד
שבעה
אנכי
ממטיר
על־הארץ
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
ומחיתי
את־כל־היקום
אשר
עשיתי
מעל
פני
האדמה:
(בראשית פרק ז פסוק ד)
כי
לימים
עוד
שבעה
אנכי
ממטיר
על־הארץ
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
ומחיתי
את־כל־היקום
אשר
עשיתי
מעל
פני
האדמה:
(בראשית פרק ז פסוק ד)
תרגום אונקלוס:
אֲרֵי
לִזמַן
יוֹמִין
עוֹד
שִׁבעָה
אֲנָא
מַחֵית
מִטרָא
עַל
אַרעָא
אַרבְּעִין
יְמָמִין
וְאַרבְּעִין
לֵילָוָן
וְאַמחֵי
יָת
כָּל
יְקוּמָא
דַּעֲבַדִית
מֵעַל
אַפֵּי
אַרעָא
:
עין המסורה:
ומחיתי
-
ב':
בר'
ז
,
ד;
מ"ב
כא
,
יג.
היקום
-
ג':
*בר'
ז
,
ד
,
כג;
*דב'
יא
,
ו.
מסורה קטנה:
ממטיר
על
-
הארץ
-
ל';
ומחיתי
-
ב';
היקום
-
ג'.
רש"י:
כי
לימים
עוד
שבעה
-
אילו
שבעת
ימי
אבלו
של
מתושלח
הצדיק
(ראה
ב"ר
לב
,
ז)
,
שחס
הקדוש
ברוך
הוא
על
כבודו
ועיכב
את
הפורענות.
צא
וחשוב
שנותיו
,
ותמצא
שהם
כלים
בשנת
שש
מאות
לחיי
נח.
כי
לימים
עוד
-
מהו
עוד?
זמן
אחר
זמן;
זה
נוסף
על
מאה
ועשרים
שנה.
ארבעים
יום
-
כדי
יצירת
הולד
שקלקלו
להטריח
ליוצרם
לצור
צורת
ממזרים
(ראה
ב"ר
לב
,
ה).
ראב"ע פירוש א - הקצר:
והשם
צוה
את
נח
לעשות
התבה
ימים
רבים
קודם
בא
המבול
,
וכאשר
קרבו
הימים
,
צוה
השם
הנכבד
,
שילך
נח
וביתו
אל
התבה.
ובעבור
צריכות
הקרבן
,
צוה
השם
הנכבד
,
שיקח
מהבהמה
הטהורה
ומהעוף
הטהור
שבעה
זכרים
ושבע
נקבות
,
כי
ביום
השביעי
ימטיר
עד
סוף
ארבעים
יום.
והנה
זה
היה
בעשור
לחדש
השני
(ראה
להלן
,
י
-
יא)
,
ובסוף
ארבעים
מהתחלה
ישוב
האמצעי
אל
הנכח
,
והוא
סוד.
ומלת
היקום
-
לא
מצאנוה
כי
אם
בפרשה
הזאת
,
ושרשו
מהפעלים
שהפ"ה
שלהם
איננו
שלם
,
על
משקל
"כרוב"
(שמ'
כה
,
יט).
ויש
אומרים
,
שהוא
מהפעלים
נחי
העי"ן
,
והוא
הפוך
,
כמו
"ריבה
יי'
את
יריבי"
(תה'
לה
,
א).
ומלת
יקום
-
כלל
לכל
חי
שהוא
על
האדמה.
ראב"ע פירוש ב - הארוך - הפירוש:
כי
לימים
עוד
שבעה
-
צוה
שילך
אל
מקום
התבה
הוא
וביתו
,
והוא
כבר
תקן
קודם
זה
המלאכים.
ובימים
שבעה
יכניס
כל
חיה
ובהמה
ועוף
הבאים
אליו
,
וישים
כל
מין
בקנו.
והנה
הודיעהו
ימי
רדת
המים
מן
השמים
,
כי
בהיותו
בתיבה
,
לא
יוכל
לדעת
אם
יום
אם
לילה.
ר' יוסף בכור שור:
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
-
הודיעוֹ
אורך
הגשמים
,
שלא
יצטער
באורך
הגשמים
,
לאמר:
לא
יפסקו
עוד.
רד"ק:
כי
לימים
עוד
שבעה
-
וצוהו
שיכנס
לתבה
שבעה
ימים
קודם
שיבא
המבול
,
להכין
מושב
הבהמות
והחיות
,
כל
מין
ומין
בקנו
,
ולהכניס
המאכל
לכל
מין
ומין
,
בעוד
שהתבה
פתוחה.
ובדרש
(ב"ר
לב
,
ז):
כי
מתושלח
מת
באותו
הזמן
,
והאריך
האל
שבעת
ימים
,
כדי
שיתעסקו
באבלו
של
מתושלח
באלה
שבעת
ימים
,
לפי
שהיה
צדיק
וראוי
לספדו.
והיה
מנהג
ההספד
שבעת
ימים
,
כמו
שאמר
"ויעש
לאביו
אבל
שבעת
ימים"
(בר'
נ
,
י).
ואמת
,
כי
ימי
מתושלח
שלמו
בבא
המבול
,
כמו
שכתבנו
(בר'
ו
,
ה).
אנכי
ממטיר
-
ולא
זכר
הִבָּקָע
התהום
,
כי
ידוע
הוא
,
כי
ברבות
המטר
יבקעו
המעיינות
שהיו
נסתרות
תחת
הארץ
טרם
בא
המטר:
כי
רבוי
הגשם
ילחלח
הארץ
שהיא
יבשה
וקבוצה
,
ועומדת
בפני
מעיינות
התהום
,
וכשיבא
הגשם
עליה
,
ילחלח
הארץ
ויפריד
חלקיה
שהיו
קבוצים
,
ומי
המעיינות
הנסתרות
,
שהיו
נכבשים
תחת
הארץ
היבשה
,
יבצבצו
בהתלחלחה
והתפרדה
,
ויפשטו
על
פני
הארץ
,
כמו
שהיו
בתחלת
הבריאה.
ולא
היה
זה
הפך
הטבע
,
שנאמר
שעלו
המים
,
ובטבעם
שירדו
ולא
יעלו.
כי
בשובם
למה
שהיו
בתחלת
הבריאה
,
שהיו
על
פני
הארץ
,
ישובו
לטבעם;
כי
בטבעם
המים
מעל
לארץ
,
כי
הם
קלים
מהארץ.
וכאשר
נסתרו
תחת
הארץ
,
היה
הפך
הטבע
,
ברצון
הבורא
שהופך
הטבעים
בעת
שירצה.
ואע"פ
כי
בשובם
לטבעם
יעלו
,
שהרי
היו
תחת
הארץ
,
אע"פ
כן
בהתמסות
הארץ
מפני
הגשם
,
תרד
ותתערב
במים;
והנה
המים
על
הארץ
מאליהם
ויתפשטו
,
והמים
התחתונים
דוחקים
את
העליונים
ויגברו
על
הארץ.
היקום
-
הוא
כלל
לכל
אשר
על
פני
האדמה
מבעלי
חיים.
ושרשו
'קם'
,
והיו"ד
נוספת
,
כיו"ד
"ריבה
יי'
את
יריבי"
(תה'
לה
,
א).
ובאמרו
כל
היקום
,
רוצה
לומר:
אשר
ביבשה
,
שנשארו
על
פני
האדמה;
לא
הדגים
ולא
אשר
בתבה.
רלב"ג - ביאור הפרשה:
וצוהו
שיכניס
עמו
מאישי
מיני
הבעלי
חיים
המספר
שנזכר
במה
שקדם
(בה"פ
בר'
ו
,
יט
-
כ).
ואולי
עשה
זה
,
כי
כשיראו
זה
הדור
הרע
ההוא
,
אולי
יכנע
לבבם
וישובו
לשם
יתעלה
וירחמם
(ע"פ
יש'
נה
,
ז)
-
כי
לא
חפץ
השם
במות
הרשע
,
כי
אם
בשובו
מדרכיו
וחיה
(ע"פ
יח'
יח
,
כג)
-
והם
לא
נכנעו
,
אבל
החזיקו
בדרכם
הרעה.