תנ"ך - והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהָיָ֖ה מֵהַנַּ֣חַל תִּשְׁתֶּ֑ה וְאֶת־הָעֹרְבִ֣ים צִוִּ֔יתִי לְכַלְכֶּלְךָ֖ שָֽׁם: (מלכים א פרק יז פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת־הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם: (מלכים א פרק יז פסוק ד)

טקסט בלבד:

והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם: (מלכים א פרק יז פסוק ד)

תיקון קוראים:

והיה מהנחל תשתה ואת־הערבים צויתי לכלכלך שם: (מלכים א פרק יז פסוק ד)

תרגום יונתן:
וִיהֵי מִנַחלָא תִשׁתֵּי וְיָת עוֹרְבַיָא פַּקֵידִית לְסוֹבָרוּתָך תַּמָן :

מסורה קטנה:
מהנחל - ל'; הערבים - ל'; לכלכלך - ל'.

ר' יוסף קרא:
מהנחל תשתה - סלע היה וסמוך לדרך. ואת העורבים - אנשי עיר 'עורב' שאצל הירדן; ראיה לדבר: "וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן" , וסמיך ליה "ויהרגו את עורב בצור עורב" (שו' ז , כד - כה); זהו לפי פשוטו. טעם אחר: ואת העורבים - העורב לא עשה יפה שליחותו של נוח , ולא רצה לקבלו אלא רצה לאבדו במי המבול , לפי שאינו ראוי לא לאכילה ולא לקרבן , לפי ששימש בתיבה , עד שחשדו מזוגתו; אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: הנח לו , שיצטרך לו אליהו - "עד יבשת המים" (בר' ח , ז).

רד"ק:
והיה מהנחל תשתה - והיה חיותך זה: מהנחל תשתה והעורבים יכלכלוך. ואת העורבים צויתי - עורבים ממש , והם העופות השחורים. וטעם צויתי: שמתי בלבם להביא לחם ובשר לך שתי פעמים ביום. ואין לשאול מאין היו מביאין לו , כי באמת ממקום כשר היו מביאין לו , אחר שברצון האל היו מביאין לו; והרבה כשרים היו בישראל , כמו שאומר "והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו" (מ"א יט , יח). ובדברי רבותינו ז"ל , יש אומרים (חולין ה , א) , שהיו מביאין לו משולחנו שלאחאב; ויש אומרים (ויק"ר יט , א): משולחנו שליהושפט. ויש מפרשים (ר' יוסף קמחי עפ"י שרשים: 'ערב'): העורבים - סוחרים , כמו "עורבי מערבך" (יח' כז , כז); והנה הכתוב אומר "ונסתרת" (לעיל , ב) , שלא ידעך אדם שם , שהרי ראינו כי אחאב היה מחפש אחריו , כמו שאמר "אם יש גוי וממלכה" וגו' (מ"א יח , י); ואולי הסוחרים ההם היו מסתירים אותו.

רלב"ג:
ונסתרת בנחל כרית וגו' - הנה זה עדות כי השם יתברך יעשה מה שיעשה בסבות הנאותות , ולא יחדש דבר כנגד הטבע אם לא בעת הצורך. ולזה רצה השם יתברך שיסתר שם מפני אחאב , וסבב השם יתברך שיגיע לו שם מזונו על יד העורבים , והם עופות טמאים , כדי שלא ידעהו אדם שם. ואין לשאול איך היה יודע אליהו כי הבשר ההיא כשרה , כי השם יתברך רצה שיאכל מה שיביאו לו העורבים , עם שכבר היה איפשר שסבב השם יתברך להאכילו על ידי העורבים דבר טהור וכשר; ואיך שהיה , הנה לא היה בזה חטא , כי לפי שעה יתכן לעבור על קצת המצות באמצעות הנבואה , כמו שנתבאר בתורה (ראה פירושו לדב' יח , טו).

ר' יוסף כספי:
ואת העורבים צויתי לכלכלך שם - פרושו בצדו , כי כן דרך כותבי הספרים בקצת המקומות , ובזה הוא אמרו "הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך" (להלן , ט); אם כן היה אלה נשים נקראים בזה התאר , או שם זה להם שם עצם , כמו "עורב" ו"זאב" (שו' ז , כה). אמר אבן כספי: דע כלל אחד בקצור בכל התורה והנביאים , כי האמת הוא כמו שהנחילנו המורה (מו"נ ב , כט) , כי הדברים הנזכרים בכתוב שענינם נפלא ונשגב , רוצה לומר: בעינינו , הם באחד משני מיני הנמנע והאפשר , אבל אין לנו מספר ידוע מה נכנס תחת האחד , ומה נכנס תחת האחר. ואע"פ שהמורה , פרק כ"ה משלוש (ראה מו"נ ג , כה) , כתב: והשם לא ירצה אלא האפשר , שנראה מזה סותר להמצא הנמנע , וחלילה! כי כונתו בזה: האפשר אצלו יתברך , לא אצלנו , ולכן הפלאים - חלילה שיהיו אצלו פלאים , כי לא יפלא בעיניו דבר; ולכן אין אני מרחיק כלל פירוש מי שיפרש היות העורבים האלה עופות ממש , כמו "ואת כל עורב למינו" (וי' יא , טו) , כמו שאין אני מרחיק כלל בכאן מי שיפרש (סוטה לה , א) שהארון היה נושא הכהנים בקריעת הירדן (יהו' ד , יא). ובכלל: אם כל המופתים והפלאים הכתובים בתורה ובנביאים , או אם כל הספורים הפשוטים - הרי שלך לפניך , שים הכל מן הנמנע אצלנו , ואין הזק בזה; לכן אל תוחיל שאעשה פרושים למופתי אליהו ואלישע וזולתם , אך זכור זה הכלל; ובאור יותר 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים