תנ"ך - ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל־רעהו בדבר ה' הכיני נא וימאן האיש להכתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְאִ֨ישׁ אֶחָ֜ד מִבְּנֵ֣י הַנְּבִיאִ֗ים אָמַ֧ר אֶל־רֵעֵ֛הוּ בִּדְבַ֥ר יְהוָ֖ה הַכֵּ֣ינִי נָ֑א וַיְמָאֵ֥ן הָאִ֖ישׁ לְהַכֹּתֽוֹ: (מלכים א פרק כ פסוק לה)

וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל־רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְהוָה הַכֵּינִי נָא וַיְמָאֵן הָאִישׁ לְהַכֹּתוֹ: (מלכים א פרק כ פסוק לה)

ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל־רעהו בדבר ה' הכיני נא וימאן האיש להכתו: (מלכים א פרק כ פסוק לה)

ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל־רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו: (מלכים א פרק כ פסוק לה)

תרגום יונתן:

וְגֻברָא חַד מִתַּלמִידֵי נְבִיַיָא אֲמַר לְחַברֵיהּ בְּפִתגָמָא דַייָ מְחֵינִי כְעַן וְלָא אֲבָא גֻברָא לְמִמחָהִי :

עין המסורה:

בדבר יי' - ה': ש"א ג , כא; מ"א כ , לה; יר' ח , ט; תה' לג , ו; דה"ב ל , יב. ומן 'והנה איש אלהים' (מ"א יג , א) עד 'כי חיה יחיה' (מ"א יג , לב) בר מן א' (כדבר): מ"א יג , כו. הכיני - ב': מ"א כ , לה , לז.

מסורה קטנה:

הכיני - ב'.

רש"י:

הכני נא - סימן זה על אחאב , שאמר לו הנביא מפי הגבורה להכות את בן הדד , ולא הכהו; ואף זה שאמר לו הנביא בדבר יי': הכני , ולא הכהו , כשם שנפרע מזה , יפרע מאחאב. בדבר יי' - הקדוש ברוך הוא אמר שתכה אותי.

ר' יוסף קרא:

הכני נא - סימן זה על אחאב , שנאמר לו מפי הגבורה להכות את בן הדד , ולא הכהו; ואף זה , שאמר לו הנביא בדבר יי': הכני , ולא הכהו; וכשם שנפרע מזה , יפרע מאחאב. בדבר יי' - אמר לו: הקדוש ברוך הוא אמר שתכה אותי.

רד"ק:

ואיש אחד מבני הנביאים - כתרגומו: "מתלמידי נבייא". ואמרו (סע"ר כ) , כי זה הנביא היה מיכיהו. הכיני נא - נכתב ביו"ד מקום למ"ד הפועל. ומשל זה היה על אחאב , שאמר לו הנביא "ונתתי את כל ההמון הזה בידך" (לעיל , כח); וכמו שהאיש הזה מאן להכותו , כן אחאב לא רצה להכות את בן הדד , ועבר על פי יי'. הלא ראה כי הנותרים שנסו אל אפקה , הרגם האל כדי שלא יותר מהם אחד (ראה לעיל , ל) , ולא השאיר בן הדד אלא לנסות בו אחאב; והוא היה לו להבין כי לא רצה האל שיותר אחד מהם , וחמל על בן הדד. והחמלה על הרשעים אכזריות , כי ידוע כי סופם לעשות רע; וכן שאול שחמל על אגג חרה בו אף יי' (ראה ש"א טו , ט - יא). וכמו שהאריה הכה האיש שמאן להכות הנביא בדבר יי' , כי כן היה דינו , כמו שאמרו (משנה סנה' יא , ה): המְוַתֵר על דברי נביא , מיתתו בידי שמים , שנאמר "אנכי אדרש מעמו" (דב' יח , יט) - ואם תאמר: היאך ידע האיש כי בשם יי' אמר , והלא לא נתן לו אות? כשמוחזק הנביא אין שואלין ממנו אות , וחייב אדם להאמין בו (ראה סנה' פט , ב) - כן אחאב שמאן להכות מלך ארם , נפל בידו והכהו , כמו שאמר לו הנביא "נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו" (להלן , מב).

ר' יוסף כספי:

הכני נא - אין הטעם הכאה למות , רק הכאות מעטות , עד שיעשה לו חבורה מה וחבורות מה. וראה הפלגה: כי זה האיש לא שמע אל הנביא שאמר לו זה בדבר יי' , ולכן נענש , והשני הפליג , שעשה בו פצעים שהם יותר רעים מחבורות - כי 'הכני' משותף לכל - ואם עשה לו פצע אשר מת בו , מה פשעו , אחר שהוא אמר לו במוחלט הכני נא; וכבר הארכתי על זה בפירוש התורה (מ"כ ח"ב ע' 109 ). וזכור זה , שהענינים האלה ראוים במקום ובמקומות מצדדים שונים; ובאור הכל 'אוצר יי'' יבא.