תנ"ך - ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הָחֳלֵֽיתִי: (מלכים א פרק כב פסוק לד)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן־הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי: (מלכים א פרק כב פסוק לד)

טקסט בלבד:

ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי: (מלכים א פרק כב פסוק לד)

תיקון קוראים:

ואיש משך בקשת לתמו ויכה את־מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן־המחנה כי החליתי: (מלכים א פרק כב פסוק לד)
וְגֻברָא נְגַד בְּקַשׁתָּא לְקִבלֵיהּ וּמחָא יָת מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל בֵּין דִּבקַיָא וּבֵין שִׁריָנָא וַאֲמַר לְמַרכְּבָנֵיהּ אִתחֲזַר לַאֲחוֹרָך וְאַפֵּיקנִי מִן מַשׁרִיתָא אֲרֵי אִתמָרַעִית :

ויכה - י': ראה לעיל , כד. הדבקים - ב': מ"א כב , לד; דה"ב יח , לג (וב': והבמות - מ"א טו , יד; דה"ב טו , יד. ושארא: רק הבמות. הפך ידך - ו' זוגין מן ב' דמיין מתחלפין בטעמים (פעם מרכא ופעם דרגא): בר' יח , יח; יש' לט , ח. - שמ' כג , כו; וי' ז , לג. - וי' יא , יב; דב' יד , י. - ש"ב יז , יז; דה"ב ל , ג. - ש"ב כד , יז; קה' ט , י. - מ"א כב , לד; דה"ב יח , לג.

ויכה - י'; הדבקים - ב'; והוציאני - ל'.

ואיש משך בקשת - זה נעמן. לתומו - לא ידע שהוא מלך ישראל. בין הדבקים ובין השיריון - יש שריונות שעשוים קליפים קליפים , כעניין שנאמר "ושריון קשקשים" (ש"א יז , ה) , והקליפים נופלים על נקבי השריון וסותמין אותן , והם קרויים 'דבקים' (ראה שו"ט עח , יא).

משך בקשת לתומו - לא ידע שמלך ישראל היה. בין הדבקים ובין השיריון - בין הדבקים - שאדם מדביק כובע נחושת לשיריון על ידי רצועות. לרכבו - למנהיג הרכב.

לתמו - בלא מתכוין לאחאב. ויונתן תרגם: "לקבליה" , ולא רצה לומר לנגד אחאב , אך לנגד עצמו , כנגד פניו; שלא היסב קשתו לימין או לשמאל , אלא כמו שהיה מושך הקשת וירה החצי. ובדרש (סנה' לט , ב): לתמו - תמו שני חזיונות , שלאליהו ושלמיכיהו; ששניהם נבאו על מות אחאב. בין הדבקים ובין השרין - תרגומו: "בין דבקי שרינא". לרכבו - משרת הרכב. הפוך ידיך - כתוב ביו"ד , וקרי בלא יו"ד; וטעם הכתוב , כי פעמים יצטרכו לאדם שתי ידיו; וקרי 'ידך' , כי פעמים יספיק באחת. כי החלתי (בנוסחנו: החליתי) - נהפך הקמץ חטף אל החי"ת , להרחיב עליה. ופירושו: החלתי מן המכה. ואדוני אבי ז"ל פירש , כי גם לרכבו לא רצה לגלות שהוכה , אלא אמר לו כי החלה , לא שהוכה; וכן הוא משמעות הכתוב , שאמר החליתי , ולא אמר 'הוכיתי'; וכן תרגם יונתן: "ארי ממרע אנא".

ואיש משך בקשת לתמו - רוצה לומר , שלא היה מתכוין להכות שום אדם. והנה מאת השם יתברך שירה החץ באופן שהכה מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין - והרצון בזה , שהכהו בין קשקשת לקשקשת מקשקשי השרין. והנה הרצון באמרו ובין השרין , והוא ביאור למה שאמר בין הדבקים , כי הדבקים הם בשרין; או אולי על השרין היה כלי זין אחר עשוי מחתיכות ברזל דבקות ורוכבות זו על זו. והנה היה מאת השם יתברך שבא החץ בין הדבקים , כי בזולת זה לא היה יכול להכנס החץ בו , ואחר זה קרה גם כן שהמקום אשר הכה בשרין היה בין קשקשי השרין , בדרך שנכנס החץ בגופו. כי החליתי - לא רצה להגיד כי הוכה , כדי שלא ירך לב ישראל , אבל אמר כי באהו חולי; ולזאת הסבה היה המלך "מעומד במרכבה נכח ארם" כל היום ההוא (להלן , לה) , כדי שלא יסורו ישראל מהמלחמה ויתחזקו להלחם עם ארם.
ריכוז קישורים