תנ"ך - ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּ֥בֶן אֶת־הַבַּ֖יִת וַיְכַלֵּ֑הוּ וַיִּסְפֹּ֤ן אֶת־הַבַּ֙יִת֙ גֵּבִ֔ים וּשְׂדֵרֹ֖ת בָּאֲרָזִֽים: (מלכים א פרק ו פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיִּבֶן אֶת־הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת־הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים: (מלכים א פרק ו פסוק ט)

טקסט בלבד:

ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים: (מלכים א פרק ו פסוק ט)

תיקון קוראים:

ויבן את־הבית ויכלהו ויספן את־הבית גבים ושדרת בארזים: (מלכים א פרק ו פסוק ט)

תרגום יונתן:
וּבנָא יָת בֵּיתָא וְשַׁכלְלֵיהּ וְטַלֵיל יָת בֵּיתָא בְּהַנתּוּכִּין וְעֵילָא מִנְהוֹן סִדרָא דְרִכפַּת דְּמָרֵישׁ אָעֵי אַרזַיָא :

עין המסורה:
ושדרת - ב' חסר (בלישנא): מ"א ו , ט; מ"ב יא , טו. בארזים - ב': מ"א ו , ט; יר' כב , כג.

מסורה קטנה:
ושדרת - ב' חס'; בארזים - ב'.

רש"י:
ויספון - לשון כיסוי תקרה. גבים ושדרות בארזים - שתי תקראות: אחת עשויה לנוי מלמטה , ואחת של לוחי ארזים מלמעלה; של גבים היא התחתונה. ותירגם יונתן: "הנתוכין" , ולא ידעתי מה הן; ושמעתי משמו של רבי מנחם זצ"ל , שהם נסרים נאים ארוגים כמין צורה , וקורין לו בלשונינו 'צליד' ובלשון אשכנז 'הימלי' , והוא לשון 'שמים' - שמי קורה. [ואני אומר , שהם לבנים חלולים , והם כחצי קנה עגול שעושין לכסוי בתים. גבים - לשון ארמי: 'גובתא דקניא' (ראה ע"ז כח , ב); והם היו למעלה והשדרות למטה.] ושדרות - לוחי ארזים סדורים [למעלה מן הגבים לדריסת הרגל כשעולין לראות בבדק הבית. וכן תרגם יונתן ושדרות בארזים: "ועילא מנהון סידרא דרכפת רישי שרית ארזיא". ו'רכפת' - לשון 'תכיפה' , וחבירו "עבי שחקים" (ש"ב כב , יב) - תרגום יונתן: "מריכפת עננין קלילין".]

ר' יוסף קרא:
ויכלהו - כילה ביניין הקירות. ויספון - לשון כיסוי תקרה. גבים ושדרות בארזים - שתי תקראות: אחת עשויה לנוי מלמטה , ואחת של לוחי אבנים מלמעלה , של גבים היא התחתונה; וקורין לו בלשון לעז 'צליד' , ובלשון אשכנז 'הימלין'; והיא נויי קורה.

רד"ק:
ויבן את הבית - בנה הבית וכלהו תחלה , ואחר כך ספן אותו; כלומר: כל קירותיו בנה תחילה , ואחר כך הניח הקורות , שהוא הספון. גבים - שתי תקרות קֵרה הבית: התחתון הוא הנקרא גבים , ולמעלה מאותה תקרה , אחרת מארזים; וכן תרגם יונתן: "וטלל ית ביתא בהנתוכין , ועילא מנהון סדרא דרכפת רישי שרית ארזיא"; ו"שרית" פירושו: קורות , כתרגום "בצל קורתי" (בר' יט , ח): "בטלל שריתי" (ת"א). ופירוש גבים , כמו "עשה הנחל גבים" (מ"ב ג , טז) , שהוא חפירות , והקורות ההם היו מצויירות בחתוכים בדמות גבים. או פירוש גבים: כפה , שהיתה עשויה אותה תקרה כמין כפה; וכן בדברי רבותינו ז"ל (עירובין נה , ב): שלשה גובבין את הקומה; ופירושו , כמו 'כופפין'. ושדרות - פירוש , כי הארזים היו מונחים סדרים סדרים , והתקרה התחתונה הנקראת גבים היתה של ברושים , ושלמעלה ממנה של ארזים; וכן אומר בדברי הימים "ואת הבית הגדול חפה ברושים" (דה"ב ג , ה) , וזכר שם התקרה התחתונה , ולא זכר העליונה שהיתה שלארזים. והקרוב אלי עוד במלת גבים , שיהיה כמו 'צלעות' , כי צלעות הבהמה יקראו 'גב' , כמו שאמרו (משנה ר"ה ד , ח): על גבי בהמה; וכן צלעות האדם כשיהיה כפוף , כמו שכתוב "על גבי חרשו חורשים" (תה' קכט , ג); וכאשר אמר: גבים , כאלו אמר: צלעות ברושים , כמו שאמר בסמוך "בצלעות ארזים"; "בצלעות ברושים" (להלן , טו). והלוחות הצרות שאינן רחבות כמו האחרות יקראו 'צלעות' , שהם בדמות צלעות.

רלב"ג:
ויבן הבית ויכלהו וגו' - רוצה לומר: כאשר בנה כתלי הבית וכלה בנינו , ספן וכסה הבית מתקרה עשויה גבים; והם היו מעצי ברושים , כאמרו בספר דברי הימים "ואת הבית הגדול חפה עצי ברושים" (דה"ב ג , ה); והיה בצורת גבים שהם בורות מרובעים , הוא 'מבלאט' בלעז; ולכל חתיכה וחתיכה מהם יש לה שפתים סביב מקורות מצויירות , כמו שיזכר אחר זה (להלן , יח) , ולזה תדמה כל חתיכה מהם כמו גבא. והנה זה הכסוי היה לעשרים אמה מקומת הבית , כדי שיהיה זה מתיחס לבניין המשכן , כמו שנזכר אחר זה (להלן , טז); ולפי שקומת הבית היתה שלשים אמה , כמו שקדם , הנה יהיה אומרו ושדרות בארזים רומז אל תקרה שנית , היו בה קורות ארזים. והנה היתה התקרה התחתונה לעשרים אמה גובה , כי בזה יהיה מתיחס זה הבנין אל מה שנזכר בתורה מדבר המשכן , כי בזה יהיה כפלו באורך וברוחב ובעומק; וכמו שהיה במשכן שעשה משה כסוי יותר מאחד , כן היה בזה הבנין.

ר' ישעיה מטראני:
ויספן את הבית גבים ושדרות בארזים - ויספן - תרגומו: וטליל; היא התקרה , והוא לשון כיסוי , כמו "שפוני טמוני" (דב' לג , מט). שכיסה את הבית בגבים ושדרות - שתי תקראות הם זו על גבי זו; וכך מוכיח התרגום: "ועילא מנהון סידרא". הגבים היו טבלאות מצויירות יפות שהיו נראות מלמטה , ועוד היה משים עליהם נסרים אחרים חזקים , שהיו דורכים עליהם. וקורא אותם גבים ושדרות , כמו גב האדם והשדרה שהם מסוככים על בני מעים.
ריכוז קישורים