תנ"ך - ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּשְׁתֵּ֨י כֹתָרֹ֜ת עָשָׂ֗ה לָתֵ֛ת עַל־רָאשֵׁ֥י הָעַמּוּדִ֖ים מֻצַ֣ק נְחֹ֑שֶׁת חָמֵ֣שׁ אַמּ֗וֹת קוֹמַת֙ הַכֹּתֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ת וְחָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת קוֹמַ֖ת הַכֹּתֶ֥רֶת הַשֵּׁנִֽית: (מלכים א פרק ז פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל־רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית: (מלכים א פרק ז פסוק טז)

טקסט בלבד:

ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית: (מלכים א פרק ז פסוק טז)

תיקון קוראים:

ושתי כתרת עשה לתת על־ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית: (מלכים א פרק ז פסוק טז)

תרגום יונתן:
וְתַרתֵּין קְרֻנתָּוָון עֲבַד לְמִתַּן עַל רֵישֵׁי עַמוּדַיָא מַתַּך נְחָשָׁא חֲמֵישׁ אַמִין רוּמַהּ דִּקרֻנתָּא חֲדָא וַחֲמֵישׁ אַמִין רוּמַהּ דִּקרֻנתָּא תִניֵיתָא :

עין המסורה:
מצק - ב' חסר: מ"א ז , טז; איוב יא , טו.

מסורה גדולה:
מצק ב' חס' מצק נחשת והיית מצק ולא תירא .

מסורה קטנה:
מצק - ל' , ב' חס'.

רש"י:
ושתי כותרות - 'פומיילש' בלעז. מוצק - 'טרישייטיד' בלעז. חמש אמות קומת הכותרת האחת - ובסוף הספר הוא אומר "שלש אמות" (מ"ב כה , יז)!? שנינו ב'משנת ארבעים ותשע מדות' (י , ראה או"מ ע' 296 ): שתי אמות התחתונות של כותרת היו שוות לעמוד , שלא היה בהן צורה; ושלש העליונות היו עודפות לחוץ , המוקפות צורה , שנאמר "שבכים מעשה שבכה" (להלן , יז) - כמין לולבין של דקל היו מוקפות. ואומר אני , שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר , לפי שהיו שוות לעמוד , והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות.

ר' יוסף קרא:
שתי כותרות - 'פומילש' בלעז. מוצק - 'טרשייטד' בלעז. חמש אמות קומת הכותרת האחת - ובסוף הספר הוא אומר "שלש אמות" (מ"ב כה , יז)!? שנינו ב'משנת ארבעים ותשע מידות': שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד , ולא היה בהן צורה; ושלש אמות העליונות עודפות לחוץ ומוקפות צורה , שנאמר "שבכים מעשה שבכה" (להלן , יז) - כמין לולבין של דקלין היו מוקפות. ואומר אני , שלא מנה אותן שתי אמות התחתונות בסוף הספר , לפי שהיו שוות לעמוד , והעמוד תחוב בכותרת שתי אמות.

רד"ק:
ושתי כותרות עשה - פירוש: עטרות , כמו "כתר מלכות" (אס' ב , יז); ותרגם יונתן: "קרונתוון". מוצק נחשת - הכותרות היו נחשת מותך; כלומר , שהתיכו הכותרות כמו שהתיכו העמודים. וחמש אמות קומת הכותרת האחד - ובסוף זה הספר אומר "וקומת הכותרות שלש אמות" (מ"ב כה , יז)!? אמרו רבותינו ז"ל (אה"מ רצג): שתי אמות התחתונות של כותרות היו שוות לעמוד , שלא היה בהן צורה , ושלש העליונות הן נפרדות לחוץ , מוקפות שבכים מעשה שבכה - כמין לולבין שלדקל היו מוקפות; לפיכך לא מנה בסוף זה הספר אלא השלש אמות העליונות שהיתה בהן השבכה , לפיכך אמר בסמוך "ושבכה ורמונים על הכותרת סביב" (מ"ב כה , יז).

רלב"ג:
ושתי כותרות עשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחשת - רוצה לומר , שהתיך נחשת ועשה לתת על ראשי העמודים מוצק נחשת , כצורת שני כתרים דבוקים זה בזה; כל אחד מהם כצורת אבן , ומצד אחד היה נכנס בהם העמוד; והנה אמר בזה המקום שקומת הכותרת היתה חמש אמות , ובסוף זה הספר אמר שקומתה היתה שלש אמות (מ"ב כה , יז); וזה ראיה שהשתי אמות התחתונות היה כמו מלאכת העמוד , והיה העמוד נכנס בהם. ומזה יתבאר שרוחב הכותרות גדול מעמקם , כי זה רחבם היה מוסיף על רוחב העמוד , ורוחב העמוד הוא שלש אמות וארבעה חומשי אמה בקירוב , כמו שקדם (לעיל , טו).
ריכוז קישורים