תנ"ך - ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל־הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כָּל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: (מלכים א פרק ח פסוק ב)

טקסט וניקוד:

וַיִּקָּהֲלוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: (מלכים א פרק ח פסוק ב)

טקסט בלבד:

ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי: (מלכים א פרק ח פסוק ב)

תיקון קוראים:

ויקהלו אל־המלך שלמה כל־איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי: (מלכים א פרק ח פסוק ב)

תרגום יונתן:
וְאִתכְּנִישׁוּ לְוָת מַלכָּא שְׁלֹמֹה כָּל אֱנָשׁ יִשׂרָאֵל בְּיַרחָא דְעַתִּיקַיָא קָרַן לֵיהּ יַרחָא קַדמָאָה בְּחַגָּא וּכעַן הוּא יַרחָא שְׁבִיעָאָה :

עין המסורה:
בירח - ד': מ"א ו , לז , לח; ח , ב; זכ' יא , ח.

מסורה קטנה:
בירח - ד'.

רש"י:
בירח האיתנים - תירגם יונתן: "בירחא דעתיקיא הוו קרו ליה ירחא קדמאה , וכען הוא ירחא שביעאה"; משנתנה תורה , וכתיב בניסן שהוא "ראש חדשים" (שמ' יב , ב) , נקרא תשרי 'שביעי'.

ר' יוסף קרא:
ויקהלו אל המלך וגו' בירח האיתנים - תירגם יונתן: "בירחא דעתיקיא קרן ליה ירחא קדמאה חגא , וכען הוא ירחא שביעא"; למדנו שיונתן בן עוזיאל שנה לו כרבי אליעזר , שאמר (ב"ר כב , ד): בתשרי נברא העולם; ומשנברא העולם עד שניתנה תורה היו קורין לתשרי 'ראשון לחדשים'; ומשנתנה תורה וקרא לניסן "ראשון... לחדשי השנה" (שמ' יב , ב) , שביעי לו תשרי; פתרון זה לפי התרגום. ואני יוסף בר שמעון , אומר לי לבי , שכשם שקרא שאר חדשים על שם העתים , ש'חודש זיו' (ראה מ"א ו , א) קורא על שם שהחמה שולטת בו , ו'ירח בול' (שם , לה) על שם שכל יבול הארץ נאסף בו כבר לבית , ודומה שאף זה נקרא 'ירח האיתנים' על שם העת , שבאותו הפרק כבר העשבים והאילנות מתקשין; שכל ימות החמה הן רכין , ובחודש השביעי כבר העשבין נעשין קלחים , ודליות הגפן והאילנות מתקשין ונעשין עץ; והמקום יאיר עינינו בתורתו. ומדרש רבותינו (פס"ר ו): שבו נולדו איתני עולם.

רד"ק:
בירח האיתנים - שבו אוספים הפירות והתבואות לבית , כמו שנקרא "חג האסיף" (שמ' כג , טו) לזה הטעם; וכן איתנים לשון 'חוזק' , שהתבואות והפירות חיי האדם. ומרבותינו ז"ל שאמרו (פס"ר ו , ט) , שנולדו בו אבות שהם איתני עולם , כמו "והאיתנים מוסדי ארץ" (מי' ו , ב). ומהם אמרו , שהוא חזק במצות , שיש בזה החדש חגים ומצות. ויונתן תרגם: "בירחא דעתיקייא קרו ליה ירחא קדמאה , בחגא , וכען הוא ירחא שביעאה"; כלומר , כי לפני הזמן שיצאו ישראל ממצרים היה תשרי החודש הראשון , כי בתשרי נברא העולם , ומשיצאו בני ישראל ממצרים בניסן , הוא ראש לחדשים , ותשרי שביעי לו; כי כן אמר להם האל יתעלה "החדש הזה לכם ראש חדשים" (שמ' יב , ב); "לכם" - מכלל כי לשאר העולם אינו ראשון , כי תשרי הוא ראשון. בחג - קודם חג הסוכות נקהלו , אלא אמר בחג , כי נקהלו לעשות שם חנוכת המקדש והחג; ושבעה ימים קודם חג הסוכות הוא שנקהלו בירושלם , כמו שנפרש (להלן , סה).

רלב"ג:
והנה ספר שכבר הקהיל שלמה אליו את זקני ישראל , והם השופטים והחכמים , ואת כל ראשי המטות , והם הנשיאים , להעלות ארון ברית יי' מעיר דוד ולהביאו בקדש הקדשים. וזכר שכבר היה בירח האיתנים , והוא חדש תשרי , בחג הסכות; ואחשוב שקראו 'ירח האיתנים' כי בו המועדים היותר חזקים והיותר מיישרים על השלמות , לפי מה שביארנו בביאורנו לדברי התורה; ובפרשת פנחס ביארנו רוב זה הענין (ראה במ' כט , לט התועלת העשירי).

ר' יוסף כספי:
בירח האיתנים - הוא תשרי , ונקרא כן לפי דעתי שאז יתחזקו האנשים מאד לעשות מעשים מאד , כמו שכתוב עליו "באספך את מעשיך מן השדה" (שמ' כג , טז).
ריכוז קישורים