תנ"ך - ויהי בהעלות ה' את־אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן־הגלגל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיְהִ֗י בְּהַעֲל֤וֹת יְהוָה֙ אֶת־אֵ֣לִיָּ֔הוּ בַּֽסֳעָרָ֖ה הַשָּׁמָ֑יִם וַיֵּ֧לֶךְ אֵלִיָּ֛הוּ וֶאֱלִישָׁ֖ע מִן־הַגִּלְגָּֽל: (מלכים ב פרק ב פסוק א)

וַיְהִי בְּהַעֲלוֹת יְהוָה אֶת־אֵלִיָּהוּ בַּסֳעָרָה הַשָּׁמָיִם וַיֵּלֶךְ אֵלִיָּהוּ וֶאֱלִישָׁע מִן־הַגִּלְגָּל: (מלכים ב פרק ב פסוק א)

ויהי בהעלות ה' את־אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן־הגלגל: (מלכים ב פרק ב פסוק א)

ויהי בהעלות יהוה את־אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן־הגלגל: (מלכים ב פרק ב פסוק א)

תרגום יונתן:

וַהֲוָה בְּאַסָקוּת יְיָ יָת אֵלִיָה בְּעַלעוּלָא לְצֵית שְׁמַיָא וַאֲזַל אֵלִיָה וֶאֱלִישָׁע מִן גִּלגָּלָא :

עין המסורה:

בהעלות - ג': מ"ב ב , א; יח' כו , יט; דה"ב לה , יד. וחד: ובהעלת - שמ' ל , ח.

מסורה גדולה:

בהעלות ג' ויהי בהעלות יי' בהעלות עליך את תהום בהעלות העולה והחלבים. וחד ובהעלות אהרן .

מסורה קטנה:

בהעלות - ג'.

רש"י:

בסערה - ברוח סערה.

רד"ק:

בסערה - בקמץ חטף הסמ"ך. אמר בסערה , ולא אמר למטה אלא "רכב אש וסוסי אש" (להלן , יא)!? רוח סערה היה עמהם; אלא הנראה לאלישע אמר "רכב אש וסוסי אש" , אבל הרוח אינה נראית. ורוח הסערה העלתה אותו מן הארץ אל האויר , כמו שמעלה הדברים הקלים , כן העלתו ברצון האל עד גלגל האש; ושם נשרפו בגדיו זולתי האדרת , וכלה בשרו ועצמו , והרוח שבה אל האלהים אשר נתנה (ראה קה' יב , ז). ומה שנראה רכב אש וסוסי אש לאלישע , להודיע בו כי בהעלותו עלה מישראל רכבו ופרשיו , כמו שאמר אלישע "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" (להלן , יב). ודעת המונינו , גם חכמינו , כי הכניסו האל בגן עדן עם גופו , כמו שהיה אדם הראשון קודם שחטא; וכן הכניס חנוך שם. ובדרש (דא"ז א): כי עשרה הם שנכנסו חיים לגן עדן. וילך אליהו - ואליהו נאמר לו ברוח נבואה כי באותו היום ילקח , ולא גלה הדבר לאלישע. אבל אלישע נאמר לו גם כן בנבואה , שהרי אמר "גם אני ידעתי" (להלן , ג); ושאר הנביאים נאמר להם (ראה שם) , כל שכן הוא. ומה שהיו הולכין מעבר הירדן (להלן , ח) , נראה כי כן נאמר לו לאליהו בנבואה , כי מעבר לירדן ילקח; אולי היה הלקחו , במקום אשר נאסף משה רבינו לכבודו , כי מעלתו היתה קרובה למעלת משה רבינו; וכן הראה לו הכבוד בהר חורב כמו שהראה לו למשה רבינו , וצם ארבעים יום וארבעים לילה כמו שצם משה רבינו (ראה מ"א , יט).

רלב"ג:

בהעלות יי' את אליהו בסערה השמים - אי אפשר שיובן שהעלהו השמים , כי לא יעלו שם אלו הגופות , אבל הכונה בו בגובה האויר , כאמרו "ערים גדולות ובצורות בשמים" (דב' ט , א); "עיר ומגדל וראשו בשמים" (בר' יא , ד). והנה נשאתהו רוח יי' במלאכות השם יתברך אל מקום לא נודע עדיין , והוא חי שם , כמו שביארנו (מ"א יז , א).

ר' יוסף כספי:

ויהי בהעלות יי' את אליהו בסערה השמים וגו' - כבר פרשתיו; אבל אומר בכאן דבר אחד שאמונתי כך היא: והוא שמשה רבינו היה אדון השלמים והנביאים , ואחריו לא קם כמוהו , כמו שהעידה תורתנו (דב' לד , י) , שהיא אלוהית ומן השמים; ואין קושיא מן הפליאות הנוראות שעשה אליהו , שיֵרָאֶה שהם יותר מופלגים ממופתי משה רבינו , ובפרט כי החיה את המת וגם עלה לשמים במותו , ומשה נקבר בארץ מול בית פעור , כי לכל זה יש סתר והֶתֵרִים , אין זה מקומם; והכל 'אוצר יי'' יבא. אבל אומר בכאן: אליהו ואלישע החיו את המתים , כל אחד החיה אחד; ואמנם אליהו המית , שבח לאל , חמש מאות איש (ראה מ"א יח , מ) , ואלישע החיה ילד אחד (מ"ב ד , לה) והמית ארבעים ושנים ילדים (להלן , כח) , והכל במצות השם. על כן יאמר , כמו שכתב ארסטו , וגם שהוא משל מפורסם גם היום אצלינו , שהבטול קל מהקיום; ואולם מה שאמרו החכמים השלמים גדולי רבותינו עליהם השלום (סוטה מו , ב) , והם רבי אליעזר ורבי יהושע , באלה שני הילדים שהחיו אליהו ואלישע , הנה הוא צריך עיון , והבן זה אם תוכל; והכל 'אוצר יי'' יבא.