תנ"ך - ויצאו
בני־הנביאים
אשר־בית־אל
אל־אלישע
ויאמרו
אליו
הידעת
כי
היום
ה'
לקח
את־אדניך
מעל
ראשך
ויאמר
גם־אני
ידעתי
החשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֵּצְא֨וּ
בְנֵי־הַנְּבִיאִ֥ים
אֲשֶׁר־בֵּֽית־אֵל֘
אֶל־אֱלִישָׁע֒
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֔יו
הֲיָדַ֕עְתָּ
כִּ֣י
הַיּ֗וֹם
יְהוָ֛ה
לֹקֵ֥חַ
אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ
מֵעַ֣ל
רֹאשֶׁ֑ךָ
וַיֹּ֛אמֶר
גַּם־אֲנִ֥י
יָדַ֖עְתִּי
הֶחֱשֽׁוּ:
(מלכים ב פרק ב פסוק ג)
וַיֵּצְאוּ
בְנֵי־הַנְּבִיאִים
אֲשֶׁר־בֵּית־אֵל
אֶל־אֱלִישָׁע
וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו
הֲיָדַעְתָּ
כִּי
הַיּוֹם
יְהוָה
לֹקֵחַ
אֶת־אֲדֹנֶיךָ
מֵעַל
רֹאשֶׁךָ
וַיֹּאמֶר
גַּם־אֲנִי
יָדַעְתִּי
הֶחֱשׁוּ:
(מלכים ב פרק ב פסוק ג)
ויצאו
בני־הנביאים
אשר־בית־אל
אל־אלישע
ויאמרו
אליו
הידעת
כי
היום
ה'
לקח
את־אדניך
מעל
ראשך
ויאמר
גם־אני
ידעתי
החשו:
(מלכים ב פרק ב פסוק ג)
ויצאו
בני־הנביאים
אשר־בית־אל
אל־אלישע
ויאמרו
אליו
הידעת
כי
היום
יהוה
לקח
את־אדניך
מעל
ראשך
ויאמר
גם־אני
ידעתי
החשו:
(מלכים ב פרק ב פסוק ג)
תרגום יונתן:
וּנפַקוּ
תַּלמִידֵי
נְבִיַיָא
דִבְבֵית
אֵל
לְוָת
אֱלִישָׁע
וַאֲמַרוּ
לֵיהּ
הַיְדַעתּ
אֲרֵי
יוֹמָא
דֵין
יְיָ
דָּבַר
יָת
רִבּוֹנָך
מִנָך
וַאֲמַר
אַף
אֲנָא
יָדַענָא
שְׁתוּקוּ
:
עין המסורה:
אשר
-
בית
-
אל
-
ב':
מ"ב
ב
,
ג;
י
,
כט.
הידעת
-
ה':
מ"ב
ב
,
ג
,
ה;
איוב
לח
,
לג;
לט
,
א;
דנ'
י
,
כ.
לקח
-
ח':
*בר'
כז
,
מו;
דב'
כז
,
כה;
מ"ב
ב
,
ג
,
ה;
יח'
כד
,
טז;
לז
,
יט
,
כא;
מש'
ט
,
ז.
החשו
-
ב':
מ"ב
ב
,
ג
,
ה.
מסורה גדולה:
הידעת
ה'
לקח
את
אדניך
וחבירו
חקות
שמים
עת
לדת
יעלי
סלע
למה
באתי
אליך
.
מסורה קטנה:
אשר
-
בית
-
אל
-
ב';
הידעת
-
ה';
לקח
-
ח';
החשו
-
ב'.
רש"י:
את
אדוניך
-
ולא
'אדונינו';
מלמד
שהיו
שקולין
כאליהו
(ראה
תוס'
סוטה
יב
,
ה).
רד"ק:
בני
הנביאים
-
כתרגומו:
"תלמידי
נביאייא".
אשר
ביתאל
-
כמו
'בביתאל'.
ומה
שאמר
שהיו
בני
הנביאים
בביתאל
וביריחו
(להלן
,
ה)
,
כן
היו
בערים
אחרות
,
אלא
זכר
אלה
,
לפי
שהיה
דרכם
עליהם.
ומה
שהיו
ברוב
ערי
ישראל
,
כדי
להוכיח
את
ישראל
בכל
עיר
ועיר;
ונבואתם
היתה
לשעה
,
לפיכך
לא
נכתבה
נבואתם
(ראה
מגילה
יד
,
א).
החשו
-
פֵּרשוּ
בו
'צווי'
,
כמו
בפתח
הה"א
,
וכן
תרגם
יונתן
"שתיקו".
ואדני
אבי
ז"ל
פרשו
כמשמעו:
כשאמר
הוא
להם
גם
אני
ידעתי
-
החשו
הם
,
ולא
דברו
עוד.
רלב"ג:
היום
יי'
לוקח
את
אדוניך
מעל
ראשך
-
הנה
בארו
בזה
,
שלא
נלקח
אלא
מעל
ראשו
,
וכן
אמר
אליהו
לאלישע
"בטרם
אלקח
מעמך"
(להלן
,
ט)
,
וזה
יורה
שלא
לקחו
אלהים
במוחלט
,
אבל
לקחו
מעם
אלישע.
החשו
-
שתקו.