תנ"ך - וטמא את־התפת אשר בגי בני־בן־הנם לבלתי להעביר איש את־בנו ואת־בתו באש למלך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְטִמֵּ֣א אֶת־הַתֹּ֔פֶת אֲשֶׁ֖ר בְּגֵ֣י בֶני־בֶן־הִנֹּ֑ם לְבִלְתִּ֗י לְהַעֲבִ֨יר אִ֜ישׁ אֶת־בְּנ֧וֹ וְאֶת־בִּתּ֛וֹ בָּאֵ֖שׁ לַמֹּֽלֶךְ: (מלכים ב פרק כג פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְטִמֵּא אֶת־הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בֶני־בֶן־הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת־בְּנוֹ וְאֶת־בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ: (מלכים ב פרק כג פסוק י)

טקסט בלבד:

וטמא את־התפת אשר בגי בני־בן־הנם לבלתי להעביר איש את־בנו ואת־בתו באש למלך: (מלכים ב פרק כג פסוק י)

תיקון קוראים:

וטמא את־התפת אשר בגי בני־בן־הנם לבלתי להעביר איש את־בנו ואת־בתו באש למלך: (מלכים ב פרק כג פסוק י)

תרגום יונתן:
וְסַאֵיב יָת תּוֹפֶת דִּבחִלַת בַּר הִנוֹם בְּדִיל דְּלָא לְאַעבָּרָא גְּבַר יָת בְּרֵיהּ וְיָת בְּרַתֵּיהּ בְּנוּרָא לְמוֹלֶך :

עין המסורה:
בגי - ט' כתיב יו"ד (בלישנא): ראה מ"ב יד , ז. ואת - בתו - ב': ש"א יז , כה; מ"ב כג , י.

מסורה קטנה:
בגי - (י') [ט'] כת' י'; בני - בן קרי; ואת - בתו - ב'.

רש"י:
התופת - הוא המולך. ועל שם שהיו הכומרים מקישין בתופים , שלא ישמע האב את נהמת הבן כשהוא נכוה בידו של צלם , קראוהו 'תופת' (ראה תנ"ב הוספה לפרשת ואתחנן ב).

ר' יוסף קרא:
התפת - הוא המולך; ועל שם שהכומרים היו מקישין בתופים , שלא ישמע האב נהמת הבן כשהוא נכווה ביד הצלם , נקרא 'תופת'.

רד"ק:
וטמא את התפת - שם המקום שהיו מעבירין בניהם שם למולך , היה שמו תופת. ואמרו (איכ"ר א , א) כי נקרא כן , כי היו מרקדים ומכים בתופים בשעת העבודה , כדי שלא ישמע האב צעקת בנו כשהיו מעבירין אותו באש , וינהום לבו עליו ויקחהו מידם. והמקום ההוא היה גיא שהיה לאדם הנקרא 'הנום'; ונקרא "גיהנם" (ראה יהו' יח , טו) , וגי בן הנום; והכתוב בזה: בני הנם , והקרי 'בן הנם' , כי לבני הנם היה זה הגיא , או לאחד מהם. וטמא יאשיהו אותו המקום , כלומר: שם אותו מקום טומאה להשליך שם נבלות וכל טומאה , שלא יעלה עוד על לב איש להעביר עוד את בנו ואת בתו באש למולך. ומעשה המולך פרשו בדרש , אמרו רבותינו ז"ל (איכ"ר א , לו ותנ"ב ואתחנן , הוספה ב): אע"פ שהיו כל בתי עבודה זרה בירושלם , המולך היה חוץ לירושלם; והיה עשוי צלם חלול נתון לפנים משבעה קנקנים , וכל מי שמקריב סלת לו , פותחין לו אחד מהם; תורין ובני יונה - פותחין לו שנים; כבש - פותחין לו שלשה; איל - פותחין לו ארבעה; עגל - פותחין לו חמשה; שור - פותחין לו ששה; וכל מי שהיה מקריב בנו , פותחין לו שבעה. והיו פניו שלעגל , וידיו פשוטות כאדם שפותח ידו לקבל מחבירו. והיו מסיקין אותו באש , והיו הכומרים נוטלין את התינוק ונותנין לתוך ידיו שלמולך , והתינוק מוציא נפשו. ולמה נקרא תפת והנם? תופת - שהיו מכים בתופים , שלא ישמע אביו קול הנער , וירחם עליו ויחזור בו; הנום - שהיה התינוק מנהם , וקול נהמותיו עולה. דבר אחר: הנם - שהיו הכומרים אומרים: יהנה לך , יערב לך , יתבסם לך.

רלב"ג:
וטמא את התפת - הנה עשו שם בנין , להעביר איש... בנו ובתו באש למולך , והיה אש מכאן ואש מכאן , והכומרים מעבירין אותו בין שני האשים.

ר' יוסף כספי:
בגי בן הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש וגו' - בחרו זה המקום לעשות בו עבודת האש , ויותר מפורש בירמיה (ז , לא); והכל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים