תנ"ך - ארצכם
שממה
עריכם
שרפות
אש
אדמתכם
לנגדכם
זרים
אכלים
אתה
ושממה
כמהפכת
זרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַרְצְכֶ֣ם
שְׁמָמָ֔ה
עָרֵיכֶ֖ם
שְׂרֻפ֣וֹת
אֵ֑שׁ
אַדְמַתְכֶ֗ם
לְנֶגְדְּכֶם֙
זָרִים֙
אֹכְלִ֣ים
אֹתָ֔הּ
וּשְׁמָמָ֖ה
כְּמַהְפֵּכַ֥ת
זָרִֽים:
(ישעיהו פרק א פסוק ז)
אַרְצְכֶם
שְׁמָמָה
עָרֵיכֶם
שְׂרֻפוֹת
אֵשׁ
אַדְמַתְכֶם
לְנֶגְדְּכֶם
זָרִים
אֹכְלִים
אֹתָהּ
וּשְׁמָמָה
כְּמַהְפֵּכַת
זָרִים:
(ישעיהו פרק א פסוק ז)
ארצכם
שממה
עריכם
שרפות
אש
אדמתכם
לנגדכם
זרים
אכלים
אתה
ושממה
כמהפכת
זרים:
(ישעיהו פרק א פסוק ז)
ארצכם
שממה
עריכם
שרפות
אש
אדמתכם
לנגדכם
זרים
אכלים
אתה
ושממה
כמהפכת
זרים:
(ישעיהו פרק א פסוק ז)
תרגום יונתן:
אֲרַעכוֹן
צָדיָא
קִרוֵיכוֹן
יְקֵידַת
נוּר
אֲרַעכוֹן
לְקִבלְכוֹן
עַמְמַיָא
מַחסְנִין
יָתַהּ
וּבחוֹבֵיכוֹן
צַדִּיאַת
מִנְכוֹן
אִתחַלַפַת
וַהְוָת
לְנוּכרָאִין
:
עין המסורה:
שרפות
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
יש'
א
,
ז;
נחמ'
ג
,
לד.
רש"י:
לנגדכם
זרים
אוכלים
אותה
-
לעיניכם
יאכלוה
אויביכם.
ושממה
-
מכם
,
כנחלה
הנהפכת
לזרים
והיא
שוממה
מבעליה;
כך
תרגמו
יונתן.
ר' יוסף קרא:
לכן
,
בגללכם
ארצכם
שממה
ועריכם
(בנוסחנו:
עריכם)
שרופות
אש.
אדמתכם
לנגדכם
זרים
אוכלים
אותה
-
כ"ף
שבאדמתכם
נקוד
ב'רביע'
,
והוא
מורנו
פתרון
המקרא;
שאילו
היה
נקוד
אדמתכם
לנגדכם
,
שהיה
הכ"ף
של
לנגדכם
נקוד
,
אז
היה
משמע:
אדמתכם
לעיניכם
-
שאתם
רואים
אדמתכם
לעיניכם;
אבל
עכשיו
,
שה'רביע'
מונח
בכ"ף
שבאדמתכם
,
פתרונו:
אדמתכם
אתם
רואים
לנגדכם
-
לעיניכם
,
שזרים
אוכלים
אותה
,
ואין
לאל
ידכם
להצילה
מיד
זרים.
ושממה
כמהפכת
זרים
-
ולא
כמלך
שמרדה
בו
מדינה
אחת
ממדינות
מלכותו
,
והוא
מגייס
גייסות
עליה
וכובשה
,
והורג
את
המורדים
ומניח
את
שאינן
מורדים;
אבל
בזמן
שזרים
כובשים
ארצות
לא
להם
,
שמים
כל
הארץ
נשמה.
ראב"ע:
ארצכם
-
הנזכר
למעלה;
משל
שנלקחה
כל
ארצם
,
ויש
מהם
שממה
-
שאין
שם
אדם
,
ויש
מהם
שרופות
אש
,
ויש
שזרים
אוכלים
תבואתה;
כטעם
"בעצבון
תאכלנה"
(בר'
ג
,
יז).
וטעם
כמהפכת
זרים
-
פירושו:
ארצכם
שממה.
ויתכן
היות
זרים
מגזרת
'זרם'
,
ויהיה
המ"ם
שורש
,
לא
לשון
רבים
,
ויהיו
שנים
משקלים.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ארצכם
תהיה
שממה
מכם
,
עריכם
תהיינה
שרופות
אש
,
אדמתכם
,
היא
קרקע
הנעבדת
,
לנגדכם
ולעיניכם
זרים
באים
ואכלים
אתה.
ושממה
-
ואותה
שתשאה
שממה
,
שאמרתי
ארצכם
שממה
,
אהפוך
בלי
חמלה
,
כמהפכת
שאדם
הופך
ארץ
זרים
,
כאילו
אינכם
בניי
,
אלא
זרים.
וכלפי
שאמר
למעלה
"בנים
גדלתי"
(לעיל
,
ב)
,
אומר
להפוך
ארצם
כארץ
זרים
,
להשחית
הכל.
רד"ק:
ארצכם
-
כמו
שכתוב
בתוכחות
"והיתה
ארצכם
שממה
ועריכם
יהיו
חרבה"
(וי'
כו
,
לג).
ופירוש
שרופות
אש:
כאלו
הם
שרופות
אש
,
כל
כך
הם
חרבות.
ופירוש
אדמתכם:
שדות
הזריעה
ואילנותיהם.
זרים
אוכלים
אותה
לעיניכם
ולנגדכם
,
ואין
בכם
יכולת
למונעם;
כמו
שכתוב
בתוכחות
"ישא
יי'
עליך
גוי
מרחוק"
וגו'
(דב'
כח
,
מט)
,
"ואכל
פרי
בהמתך
ופרי
אדמתך"
וגו'
(שם
,
נא).
כמהפכת
זרים
-
והנה
נותרה
האדמה
שממה
,
כי
גוים
זרים
באים
ואוכלים
אותה
מה
שימצאו
,
ואתם
אין
אתם
יכולים
לעבוד
את
האדמה
עוד
,
כי
האויבים
באים
עליכם
יום
יום;
והנה
האדמה
שממה
,
והיא
כמהפכת
סדום
ועמורה
,
שהיו
זרים
מיראת
האל;
וכן
כתוב
בתוכחות
"כמהפכת
סדום"
וגו'
(דב'
כט
,
כב).
ויונתן
תרגם:
"ובחוביכון
צדיאת
מינכון
,
ואיתחלפת
לנוכראין"!
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע):
זרים
-
כמו
'זרם
מטר'
,
כלומר:
כמו
המקום
ששטף
המטר
הסוחף.
ר' יוסף כספי:
על
מה
תכו
עוד
תוסיפו
סרה
וגו'
כל
ראש
וגו'
מכף
רגל
וגו'
ארצכם
שממה
וגו'
-
המכוון
מכל
זה
הוא
,
שהמריץ
הנביא
ואמר
להם:
על
מקום
מה
מכל
אשר
לכם
תהיו
מוכים
מאת
השם
,
כי
עוד
תוסיפו
לחטוא?
הנה
הראש
שהוא
יסוד
האיברים
החיצוניים
,
והלב
שהוא
ראש
האברים
הפנימיים
,
הוא
נגוע
ומוכה;
וגם
כל
אבריכם
אחרי
כן
,
גדולים
וקטנים
,
חיצונים
ופנימיים
הסמוכים
,
וגם
בקצוניכם
החיצוניים.
והנה
שֵם
מתום
-
משרש
'תמם'
,
שהוא
מסוג
שלמות
הדבר;
וכן
כתוב
"פרה
אדומה
תמימה"
(במ'
יט
,
ב).
טריה
-
לחה.
זורו
-
משרש
'זור'
-
והוא
מבנין
'פוּעַל'
,
כמו
חובשו.
כמהפכת
זרים
-
בכאן
סמך
הַפְּעֻלָה
לַפָּעוּל
,
כטעם
"כמהפכת
סדום"
(דב'
כט
,
כב)
,
לא
"כמהפכת
אלהים"
(יש'
יג
,
יט).