תנ"ך - לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לָ֠כֵן יְשַׁלַּ֨ח הָאָד֜וֹן יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת בְּמִשְׁמַנָּ֖יו רָז֑וֹן וְתַ֧חַת כְּבֹד֛וֹ יֵקַ֥ד יְקֹ֖ד כִּיק֥וֹד אֵֽשׁ: (ישעיהו פרק י פסוק טז)

לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת בְּמִשְׁמַנָּיו רָזוֹן וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד אֵשׁ: (ישעיהו פרק י פסוק טז)

לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש: (ישעיהו פרק י פסוק טז)

לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש: (ישעיהו פרק י פסוק טז)

תרגום יונתן:

חֲלָף דְּאִתרָרַב מַלכָּא דְאַתּוּר בְּכֵין יְשַׁלַח רִבּוֹן עָלְמָא יְיָ צְבָאוֹת בְּרַברְבוֹהִי מַחָא וּתחוֹת יְקָרְהוֹן מֵיקָד יֵיקְדוּן כִּיקֵידַת אֶשָׁא :

עין המסורה:

לכן - ב' בטעמא (תלישא גדולה) בסיפרא: יש' ז , יד; י , טז. ישלח - י"ב: *שמ' ג , כ; ד , כא; יא , א; דב' ז , כ; כח , כ; יש' י , טז; יר' ג , א; יז , ח; תה' עח , מה , מט; מש' טז , כח; איוב כ , כג. האדון יי' צבאות - ה': ראה יש' א , כד. כבדו - ג' חסר (בלישנא): דב' ה , כא; יש' י , טז; יח' מג , ב.

מסורה קטנה:

לכן - ב' בט' בסיפ'; כבדו - ג' חס'; יקד - ל'; כיקוד - ל'.

רש"י:

תחת כבודו - תחת בגדיהם יהו נשרפים; הבגדים הם מכבדים את האדם. יקד יקוד - שרף שריפה כשריפת אש. ומדרש אגדה (תנח' צו ב): כאן פרע לבני שם הכבוד שעשה שם לנח אביו , שכיסה ערוותו , שנאמר "ויקח שם ויפת" וגו' (בר' ט , כג).

ר' יוסף קרא:

לכן ישלח האדון יי' צבאות במשמניו רזון - שהוא בוטח בהן ואומר: "הלא שרי יחדו מלכים" (לעיל , ח) , וידי רמה ולא יי' פעל כל זאת (ע"פ דב' לב , כז); הריהו משלח בהם רזון. משמניו - אילו שריו , שהם שמינים וגיבורים. ותחת כבודו - אילו חיילותיו שהוא מתכבד בהן ומתפאר , [דכתיב "ברב עם הדרת מלך" (מש' יד , כח).] יקד יקוד כיקוד אש - יכלה אותם במאכולת אש שאינו משייר אחריו כלום , אלא שורף את הכל , כמו כן הכה המלאך במחנה אשור ולא השאיר בהם כל נשמה , שנאמר "וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים" (יש' לז , לו). . והיה אור ישראל - הוא הקדוש ברוך הוא שהוא אורן של ישראל , כשם שנאמר "כי אשב בחושך יי' אור לי" (מי' ז , ח) , יהיה לסנחריב לאש וקדושו ללהבה. ובערה ואכלה שיתו ושמירו של ישראל - הוא סנחריב ששם ארצם לשמיר ושית ביום אחד. [דבר אחר: ותחת כבודו - תחת בגדיהם , כי הא דרבי יוחנן (סנה' צד , א) הוה קרי למהניה 'מכבדותיי'. והיה אור ישראל לאש - זה אור חמשה עשר בניסן , שהיא שמורה לנסן של ישראל; באותה לילה ישרפו אוכלוסי סנחריב באש. וקדושי ללהבה - זה אשו של גבריאל. "והיה כמסוס נוסס" (להלן , יח) - כדבר המאוכל.]

ראב"ע:

לכן - טעם במשמניו: מיתת גדולי אשור , כי כן כתוב (דה"ב לב , כא). יקד - כמו "ויט שמים וירד" (ש"ב כב , י). יקוד - על משקל "כפור" (תה' קמז , טז).

ר' אליעזר מבלגנצי:

במשמניו רזון - להחליש כח ידו אשר נתפאר בה. ותחת כבודו - והדרת רוב עמו שנתפאר בם , לומר "הלא שרי יחדו" כלם "מלכים" (לעיל , ח) , יהא יוקד יקוד כיקוד אש. יקוד - שֵם , יקידה. ומהיכן יבא היקוד הזה? והיה אור ישראל - שאמרתי לך ש"העם ההולכים בחשך ראו אור גדול" (יש' ט , א) , אותו אור שיאיר לישראל , ממנו יצא היקוד והוא יהיה ללהבה לאשור. וקדוש ישראל - שיקדישו אז , כדכתיב "יי' צבאות אתו תקדישו" (יש' ח , יג) , ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד עם כבוד יערו וכרמילו; וכלפי האש שתאכלנו , דימה אותו ליער. והיה כמסס נסס - "כקדח אש המסים" (יש' סד , א) , כדבר הנימס מפני אש , כן יכלה מהרה וימס העץ הגבוה ומתנוסס כנס ליגבה למעלה מאד. נוסס - גבוה וְנִשָּׂא ורם על כל עצי היער , כנס על הגבעה , כענין "ונשא נס לגוים" (יש' ה , כו); "ארים נסי" (יש' מט , כב); וכן הוא אומר "נתת ליראיך נס להתנוסס" (תה' ס , ו); וכן "כי אבני נזר מתנוססת על אדמתו" (זכ' ט , טז) , ופתרונו: כי אבני נזר ואבני קדש שנשתפכו בראש כל חצות יהיו לנס , נודעות ונִשָּׂאות על אדמתו במקום אשר נשפכו שם.

רד"ק:

לכן ישלח האדון - בעבור זה שלא חשב הוא שיש עליון המנהיג אותו , אלא אמר כי בחכמתו ובכוחו היה עושה מה שהיה עושה , לפיכך יראה לו האל כי הוא האדון , והוא אדון צבאות מעלה ומטה , והוא ישלח בצבאותיו מגפה. ואמר רזון - והוא המות , כמו "וישלח רזון בנפשם" (תה' קו , טו); לפי שאמר במשמניו , אמר גם כן רזון. ופירוש במשמניו: בגדולים שבהם , גיבורים ובריאים , כמו שכתוב "ויכחד כל גיבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור" (דה"ב לב , כא); וכן נקראו הבריאים והחזקים בלשון הזה , כאמרו "כל שמן וכל איש חיל" (שו' ג , כט); וכן אמר "ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע" (תה' עח , לא). ותחת כבודו - ובמקום כבודו; כלומר: במקום שהיה מתכבד במחנהו הגדול והעצום , שם יקד יקוד כיקוד אש - תבער בו מגפה שורפת , שתשרפנו כשרפת אש.

ר' ישעיה מטראני:

במשמניו - יאכל רזון בגיבוריו. ותחת כבודו - הנכבדים שלו. יקד יקוד - כמו 'ייקד' , ויו"ד השורש נעלם; ויקוד הוא שם דבר.