תנ"ך - וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּכְב֤וֹד יַעְרוֹ֙ וְכַרְמִלּ֔וֹ מִנֶּ֥פֶשׁ וְעַד־בָּשָׂ֖ר יְכַלֶּ֑ה וְהָיָ֖ה כִּמְסֹ֥ס נֹסֵֽס: (ישעיהו פרק י פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ מִנֶּפֶשׁ וְעַד־בָּשָׂר יְכַלֶּה וְהָיָה כִּמְסֹס נֹסֵס: (ישעיהו פרק י פסוק יח)

טקסט בלבד:

וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס: (ישעיהו פרק י פסוק יח)

תיקון קוראים:

וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד־בשר יכלה והיה כמסס נסס: (ישעיהו פרק י פסוק יח)

תרגום יונתן:
וִיקָר סְגֵי מַשׁרְיָתֵיהּ וְעָבְדֵי קְרָבֵיהּ נַפשְׁהוֹן עִם פַּגרְהוֹן יְשֵׁיצֵי וִיהֵי תְּבִיר וְעָרִיק :

עין המסורה:
וכרמלו - ג' (בלישנא): מ"ב יט , כג; יש' י , יח; לז , כד.

מסורה קטנה:
וכרמלו - ג'; יכלה - ל'; כמסס - ל'; נסס - ל'.

רש"י:
'כרמל' - יער גבוה. וכבוד יערו וכרמלו - הם ריבוי חיילותיו. כמסוס נוסס - [כטחון דק דק שהתולעת טוחן , כך היה אפר שריפת גופן דק] לפי שדימה אותם לעצי יער , דימה פורענותם לתולעת הנוסר בפיו וטוחן העץ; וקורהו 'סס' , כמו "כצמר יאכלם סס" (יש' נא , ח). כמסוס נוסס - כמגור המגורר. הוא דק דק הנטחן ונופל על ידי התולעת. כמסוס נוסס - כמסוס של נוסס; נוסס הוא התולעת.

ר' יוסף קרא:
וכבוד יערו וכרמילו מנפש ועד בשר יכלה - ומרבת אוכלוסי סנחריב שהוא מתכבד בהם , שמרובים כעץ היער , מנפש ועד בשר יכלם הקדוש ברוך הוא; והיה כמסוס נוסס ונמסו מפניו כאשר ימס דבר הנמס מפני האש. [לשמע כמסוס נוסס - במסות גדולות , כמו "למען נסות אתכם" (שמ' כ , יז) , שפתרונו: להגדיל אתכם.] כל אילו ראשי גייסות שהוא מתכבד בהם , להם קרא כבוד יערו וכרמילו.

ראב"ע:
וכבוד יערו וכרמלו - משל , שהיו רבים כאילני היער והכרמל. מנפש ועד בשר יכלה - שהכחידם כדמות שרפה. כמסוס - שֵם , כמו "יקוד" (לעיל , טז) , ואיננו סמוך. וטעם נוסס - שיהיה זה הדבר נראה כנס.

ר' אליעזר מבלגנצי:
במשמניו רזון - להחליש כח ידו אשר נתפאר בה. ותחת כבודו - והדרת רוב עמו שנתפאר בם , לומר "הלא שרי יחדו" כלם "מלכים" (לעיל , ח) , יהא יוקד יקוד כיקוד אש. יקוד - שֵם , יקידה. ומהיכן יבא היקוד הזה? והיה אור ישראל - שאמרתי לך ש"העם ההולכים בחשך ראו אור גדול" (יש' ט , א) , אותו אור שיאיר לישראל , ממנו יצא היקוד והוא יהיה ללהבה לאשור. וקדוש ישראל - שיקדישו אז , כדכתיב "יי' צבאות אתו תקדישו" (יש' ח , יג) , ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד עם כבוד יערו וכרמילו; וכלפי האש שתאכלנו , דימה אותו ליער. והיה כמסס נסס - "כקדח אש המסים" (יש' סד , א) , כדבר הנימס מפני אש , כן יכלה מהרה וימס העץ הגבוה ומתנוסס כנס ליגבה למעלה מאד. נוסס - גבוה וְנִשָּׂא ורם על כל עצי היער , כנס על הגבעה , כענין "ונשא נס לגוים" (יש' ה , כו); "ארים נסי" (יש' מט , כב); וכן הוא אומר "נתת ליראיך נס להתנוסס" (תה' ס , ו); וכן "כי אבני נזר מתנוססת על אדמתו" (זכ' ט , טז) , ופתרונו: כי אבני נזר ואבני קדש שנשתפכו בראש כל חצות יהיו לנס , נודעות ונִשָּׂאות על אדמתו במקום אשר נשפכו שם.

רד"ק:
וכבוד יערו וכרמלו - ה'יער' הוא מקום העצים הגדולים והארזים הגבוהים , וה'כרמל' הוא מקום העבוד שבו שדות וכרמים. והמשיל מחנה אשור ליער ולכרמל , כי היו במחנהו מלכים ושרים גדולים , והיה במחנה די מכל צרכיהם וממון רב משלל מצרים וכוש , והיו בהם עם רב עובדי אדמה וזולתם. וכבוד כל המחנה מתו כולם. ומה שאמר מנפש ועד בשר יכלה , מראה כי הגוף גם כן נשרף; ויש בזה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל , וחלקו על פסוק "ותחת כבודו" (לעיל , טז) - ולא כבודו ממש; כמו שהוא בפרק 'חלק' (סנה' צד , א). והנה פסוק זה מסייע למי שאומר , כי הנפש עם הגוף נשרפו , והפסוק שאמר "וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים" (יש' לז , לו) , מסייע למי שאמר: נשמה נשרפת וגוף קיים , כי הפגרים היו אלה שהיו מתים. ואע"פ שהם לא הביאו אלה שני הפסוקים , הנה מראה טעם כל אחד ואחד; ונוכל לתרץ שני הפסוקים , כי נשרף מקצת גופם; וכן אמר למטה בפרשת "הן אראלם צעקו חוצה" (יש' לג , ז): "והיו עמים משרפות סיד" (שם , יב). והיה כמסוס נוסס - והיה כמו המחנה שימס נושא הנס , כי יפול כל המחנה. ויונתן תרגם: "ויהי תביר ועריק" - יהיו נשברים ונסים; כלומר: המעטים הנותרים ינוסו.

ר' יוסף כספי:
שיתו ושמירו - כנוי לסנחריב , וכן יערו וכרמלו. וטעם ביום אחד - מבואר שהיה בלילה אחד (ראה יש' לז , לו); והכל נכון. ובאור זה הכלל עם כל מיניו 'אוצר יי'' יבא. והיה כמסוס נוסס - והיה אשור ומחניהו ככל מחנה כאשר ימס נושא הנס , כי אז יפול כל המחנה וימותו כלם.

ר' ישעיה מטראני:
וכבוד יערו וכרמילו מנפש ועד בשר יכלה - כל שאר חיילותיו; ודימם ליער וכרמל. והיה כמסס נוסס - מסוס הוא כמו "המסו את לבבינו" (דב' א , כח) , דבר רקוב ונמוס , ונוסס הוא דבר הפורח בגובה האויר , כמו "נס להתנוסס" (תה' ז , ו); "רוח יי' נוססה בו" (יש' נט , יט); כלומר: כדבר הרקוב ונמס שהוא קל ופורח באויר.
ריכוז קישורים