תנ"ך - ויצא
חטר
מגזע
ישי
ונצר
משרשיו
יפרה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְיָצָ֥א
חֹ֖טֶר
מִגֵּ֣זַע
יִשָׁ֑י
וְנֵ֖צֶר
מִשָּׁרָשָׁ֥יו
יִפְרֶֽה:
(ישעיהו פרק יא פסוק א)
וְיָצָא
חֹטֶר
מִגֵּזַע
יִשָׁי
וְנֵצֶר
מִשָּׁרָשָׁיו
יִפְרֶה:
(ישעיהו פרק יא פסוק א)
ויצא
חטר
מגזע
ישי
ונצר
משרשיו
יפרה:
(ישעיהו פרק יא פסוק א)
ויצא
חטר
מגזע
ישי
ונצר
משרשיו
יפרה:
(ישעיהו פרק יא פסוק א)
תרגום יונתן:
וְיִפּוֹק
מַלכָּא
מִבְּנוֹהִי
דְיִשָׁי
וּמשִׁיחָא
מִבְּנֵי
בְנוֹהִי
יִתרַבֵּי
:
רש"י:
ויצא
חוטר
מגזע
ישי
-
ואם
תאמרו
הרי
תנחומין
לחזקיהו
ועמו
שלא
יפלו
בידו
,
ומה
תהא
על
הגולה
אשר
הגלה
בחלח
וחבור
,
שמא
אבד
סברם?
לא
אבד!
סוף
שיבא
מלך
המשיח
ויגאלם.
חוטר
-
שבט
מלוכה.
ונצר
-
לשון
יונק
אילן.
ונצר
משרשיו
יפרה
וכל
העניין
,
ובסופו:
"והיה
ביום
ההוא
יוסיף
יי'
שנית
ידו"
וגו'
(להלן
,
יא)
-
הרי
שנאמרה
נבואה
זו
לנחמת
הגולים
לאשור.
ר' יוסף קרא:
ויצא
חוטר
מגזע
ישי
-
מכאן
ואילך
מדבר
במלך
המשיח;
כלומר:
האומות
המשולים
לסבכי
היער
ולמבחר
שבלבנון
,
רמי
הקומה
ורעננים
בפאורותיהן
ודליותיהן
(ראה
יש'
י
,
לג
-
לד)
,
יכרתו;
ועתיד
חוטר
אחד
לעמוד
מבית
ישי
,
והוא
ישא
ענף
ועשה
פרי
והיה
לארז
אדיר
(ע"פ
יח'
יז
,
כג)
,
ונצר
משרשיו
יפרה
,
ותנוח
עליו
רוח
יי'
רוח
חכמה
ובינה
רוח
עיצה
וגבורה
רוח
דעת
ויראת
יי'.
ראב"ע:
ויצא
-
רובי
המפרשים
אמרו
כי
זה
המשיח
,
והטעם
,
שימות
מחנה
אשור
הצר
על
ירושלם
,
ועוד
יבא
עת
גאולת
ירושלם
השלימה.
ולפי
דעת
רבי
משה
הכהן
שעל
חזקיהו
רמז
,
כי
הוא
דָבֵק
עם
הפרשה.
חטר
-
מגזרת
תרגום
"מטה"
(שמ'
ד
,
ב).
גזע
-
כמו
'זֶרַע'.
ונצר
-
כמו
'סעיף';
"כנצר
נתעב"
(יש'
יד
,
יט).
וטעם
ויצא
-
כי
קטן
היה
כאשר
היה
זאת
הנבואה.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ושמא
תאמר:
הרי
תנחומים
ליהודה
ולירושלם
,
אבל
מכל
מקום
עשרת
השבטים
נשתקעו
בידו
בשביה
וגלות?
לכן
נאמר:
ויצא
חטר
מגזע
ישי
,
שישא
"נס
לגוים
ואסף
נדחי
ישראל"
"אשר
ישאר
מאשור"
(להלן
,
יא
-
יב)
,
כמו
שמוכיח
כל
הענין
למטה.
וכלפי
שדמה
אשור
ל'יער
הלבנון'
(ראה
יש'
י
,
לד)
,
מדמה
גם
מלכות
בית
דוד
לחטר
ונצר
אילן
,
לומר:
אשור
,
שהוא
עתה
ארז
אדיר
,
ישפל
ויפול
,
ובית
דוד
,
שהוא
בזוי
עתה
בעיניו
,
ישא
ענף
והיה
לארז
אדיר.
ונצר
משרשיו
יפרה
-
אם
נכרתו
הזלזלים
,
השרש
עדיין
קיים.
רד"ק:
ויצא
חוטר
-
סמך
פרשה
זו
,
שהיא
עתידה
לימות
המשיח
,
להבטחה
שהיתה
בימי
חזקיהו.
אמר:
אל
תתמהו
על
פלא
גדול
כזה
,
שיעשה
בימי
חזקיהו
במפלת
מחנה
אשור
ברגע
אחד
,
כי
עוד
יעשה
לישראל
פלא
גדול
מזה
בימי
המשיח
,
שיהיה
לישראל
בקבוץ
גליות;
וזה
יהיה
ממשפחת
זה
המלך
חזקיהו.
וזכר
ישי
,
לפי
שממנו
יצא
המלך
הראשון.
ופירוש
חטר:
מטה
,
כתרגומו
(ראה
ת"י
ליש'
י
,
טו).
ואמר
מגזע
,
ומשרשיו
,
לפי
שהעץ
הנכרת
יחליף
ויוציא
יונקות
מגזעו
ומשרשיו.
ופירוש
גזע:
מה
שנשאר
מן
העץ
על
הארץ
,
ומצידי
הגזע
יעלו
הנצרים;
וכן
מן
השרשים
שהם
תחת
הארץ
יפרחו
גם
כן.
ולפי
שישראל
גלו
מארצם
זה
כמה
שנים
ונפסק
המלכות
,
כאלו
נכרת
העץ
,
אבל
הגזע
והשרשים
נשארו
,
אמר
כי
עוד
יש
תקוה
שיחליף
הגזע
(ראה
איוב
יד
,
ז);
ואמר
הנביא
כי
משורש
ישי
ומגזעו
יצא
עוד
חוטר
ונצר
,
ויהיה
עוד
מלך
ישראל
כבתחלה
,
ויותר
ממה
שהיה.
ואמר:
ונחה
עליו
רוח
יי'
-
כי
מיי'
יהיה
כל
זה.
אמר
בתחילה:
רוח
יי'
,
ואחר
כך
פירש:
רוח
חכמה
ובינה
רוח
עצה
וגבורה
רוח
דעת
ויראת
יי'.
וחכמה
הוא
הדבר
שילמדהו
אדם
וידענו
,
ויהיה
בו
מזומן
בכל
עת.
ובינה
-
התבוננות
האדם
במה
שלא
למד
ממה
שלמד.
ועצה
היא
הידיעה
והרגילות
במוסרים
ובדרכי
בני
העולם
זה
עם
זה.
ודעת
ויראת
יי'
-
שניהם
סמוכים
על
השם
יתעלה;
רוצה
לומר
,
שידע
יי'
ויירא
ממנו.
ר' יוסף כספי:
ויצא
חטר
-
זה
דבק
בטעם
עם
נפילת
סנחריב
,
כי
בימיו
ובזכותו
היתה.
ואין
בכל
זה
פירוש
,
אבל
אומר
שכונת
ישעיה
היתה
בזה
על
חזקיה
לבד
ועל
התשועה
ההיא;
וזה
נמשך
מכאן
עד
שסיים
"כי
גדול
בקרבך
קדוש
ישראל"
(יש'
יב
,
ו).
וכבר
קדמונו
בזה
הדעת
טובים
ממנו
,
כמו
רבי
משה
הכהן
ואבן
עזרא
והמורה
(אולי
מו"נ
ג
,
א)
,
אבל
על
כל
פנים
אעשה
חזוק
לדבריהם
,
כמו
שהארכתי
בזה
בספר
'מטות
כסף'
,
ואפרש
הצריך
בזה
לפי
כונת
זה
הספר.
ואומר
כי
חטר
הוא
ענין
מיוחד
מן
השתילים
יוצא
מן
הגזע
,
וכל
זה
נראה
לחוש
חוץ
מן
הארץ
,
ואמנם
נצר
הוא
פורה
מן
השרש
,
ושני
אלה
תחת
הקרקע.
ואלה
דיוקים
מופלגים
לארבע
שמות
שבכאן.
ר' ישעיה מטראני:
ויצא
חוטר
מגזע
ישי
-
מפני
שמדבר
בישועת
חזקיהו
מלך
יהודה
,
סמך
לה
ישועת
מלך
המשיח.