תנ"ך - ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׁפַ֤ט בְּצֶ֙דֶק֙ דַּלִּ֔ים וְהוֹכִ֥יחַ בְּמִישׁ֖וֹר לְעַנְוֵי־אָ֑רֶץ וְהִֽכָּה־אֶ֙רֶץ֙ בְּשֵׁ֣בֶט פִּ֔יו וּבְר֥וּחַ שְׂפָתָ֖יו יָמִ֥ית רָשָֽׁע: (ישעיהו פרק יא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי־אָרֶץ וְהִכָּה־אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: (ישעיהו פרק יא פסוק ד)

טקסט בלבד:

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע: (ישעיהו פרק יא פסוק ד)

תיקון קוראים:

ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי־ארץ והכה־ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע: (ישעיהו פרק יא פסוק ד)

תרגום יונתן:
וִידִין בְּקוּשׁטָא מִסכֵּינִין וְיוֹכַח בְּהֵימָנוּתָא לְחַשִׁיכֵי עַמָא וְיִמחֵי חַיָיבֵי אַרעָא בְּמֵימַר פּוּמֵיהּ וּבמַמלַל סִפוָתֵיהּ יְהֵי מָאִית רַשִׁיעָא :

עין המסורה:
במישור - י' מלא (בלישנא): מ"א כ , כג , כה; יש' יא , ד; מ , ד; מב , טז; מל' ב , ו; תה' כו , יב; כז , יא; קמג , י; דה"ב כו , י. בשבט - ו' (רפין): שו' ה , יד; ש"ב ז , יד; יש' יא , ד; תה' ב , ט; פט , לג; איכה ג , א. ואחד: ובשבט - תה' עח , סז. וברוח - ד': שמ' טו , ח; יש' ד , ד; יא , ד; תה' לג , ו. ימית - ח': במ' לה , יט , כא; ש"א ה , יא; מ"א א , נא; יט , יז (פעמיים); יש' יא , ד; איוב ט , כג.

מסורה גדולה:
ימית ח' גאל הדם וחבירו ואת עמי את עבדו והיה הנמלט ב' בו וברוח אם שוט .

מסורה קטנה:
במישור - י' מל'; בשבט - ו'; וברוח - ד'; ימית - ח'.

רש"י:
במישור - בְלָשוֹן נוח ורך. והכה ארץ - כתרגומו: "וימחי חייבי ארעא". וברוח שפתיו - "ובממלל שפוותיה" (ת"י).

ר' יוסף קרא:
והריחו ביראת יי' - רוח שלו. ודוגמתו דוגמת בוראו היא , ולא דוגמת בשר ודם , "כי האדם יראה לעינים ויי' יראה ללבב" (ש"א טז , ז); וזה לא (בנוסחנו: ולא) למראה עיניו ישפט (בנוסחנו: ישפוט) ולא למשמע אזניו יוכיח , ואע"פ כן ושפט בצדק דלים , מה שאי איפשר לבשר ודם שיהא דן צדק בלא ראות ובלא משמע אזנים; וזה בלא מראה עינים ובלא משמע אזן ישפט בצדק דלים ויוכיח במישור לענוי ארץ. והכה ארץ בשבט פיו - אף מידה זו לא מידת בשר ודם היא זו; שהרי מידת בשר: מלך שחטא בו מלכות , יוצא עליהם לצבא ומעביד את חילו עליהם עבודה רבה , כעניין שנאמר "בן אדם נבוכד נצר מלך בבל העביד את חילו עבודה גדולה אל צור" וגו' (יח' כט , יח) , אבל מלך המשיח יכה ארץ בשבט פיו - שאומרים לו למלך המשיח (שו"ט כא , ג): מדינה פלונית מרדה בך , והוא אומר: יבא ברד וילקה אותה; מדינה פלונית מרדה בך - יבא גובאי ויאכל אותה.

ראב"ע:
ושפט בצדק דלים - כמשפטי התורה , שלא יהדר פני דל. והוכיח במישור - ביושר לטובים. והכה ארץ בפיו , כאילו הוא שבט לרשעים.

ר' אליעזר מבלגנצי:
והריחו - ולהריחו; ולשון 'רוח' הוא , כמו "ולמלא אתו רוח" (ראה שמ' לא , ג). ביראת יי' - שאע"פ שיהיה חכם ונבון ויועץ , לא (בנוסחנו: ולא) למראה עיניו ישפט ולא למשמע אזניו יוכיח , אלא בצדק ובמישור ישפט , על פי התורה והמשפט ועל פי עדים , לשאל ולדרוש ולחקור היטב , ולא ישען על בינתו , אע"פ שחכמתו מרובה מאד , כל כך יהי מלא יראת שמים. ועל כרחך , ושפט והוכיח על ישפט ועל יוכיח מוסב. ושפט בצדק דלים - אפילו דלים בצדק ישפט מיד חזק מהם , ולא יהדרם בריבם (ע"פ שמ' כג , ג). והוכיח הגאונים במישור על ענוי ארץ. והכה ארץ - יושבי ארץ המגדילים לעשות. בשבט פיו - במשפטו , וכן ברוח שפתיו , כי לא ישא פני עשיר ושרים; ובכך תכון מלכותו מאד ויתגבר.

רד"ק:
ושפט בצדק - אמר דלים , וענוי ארץ , ואע"פ שהוא ישפוט כל האדם בצדק , דלים ועשירים , לפי שדרך העולם להדר פני העשירים והגדולים , אמר כי הוא לא יעשה כן , אלא בצדק יקח משפט הדלים מן העשירים , ויוכיח החזקים במישור בעבור ענוי ארץ , שלא יגזלום ולא יעשקום בעבור שהם רפים וחלשים. ולמ"ד לענוי ארץ במקום 'בעבור' , כלמ"ד "אמרי לי אחי הוא" (בר' כ , יג) , וזולתו. והכה ארץ בשבט פיו - רוצה לומר: רשעי ארץ; ולפי שזכר ענוי ארץ , שהם הפכם , סמך על המבין; וכן תרגם יונתן: "וימחי חייבי ארעא"; גם סוף הפסוק יוכיח , שאמר ימית רשע; גם בלא חסרון יובן העניין , שיכה בני ארץ מי שראוי להכות , שהרי אמר: והוכיח במישור לענוי ארץ. ופירוש בשבט פיו , וברוח שפתיו: כי יקללם וימותו , כמו שכתוב בצדיקים "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב , כח); ואמר בשמואל "כל אשר ידבר בוא יבוא" (ש"א ט , ו); ונאמר באלישע הנביא "ויקללם בשם יי' ותצאנה שתים דובים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושנים ילדים" (מ"ב ב , כד).

ר' יוסף כספי:
בשבט פיו - על דרך השאלה , כטעם "בשוט לשון תחבא" (איוב ה , כא). רשע - מי שיהיה; וכן "נסו ואין רודף רשע" (מש' כח , א); "אוי לרשע רע" (יש' ג , יא).
ריכוז קישורים