תנ"ך - וגר
זאב
עם־כבש
ונמר
עם־גדי
ירבץ
ועגל
וכפיר
ומריא
יחדו
ונער
קטן
נהג
בם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְגָ֤ר
זְאֵב֙
עִם־כֶּ֔בֶשׂ
וְנָמֵ֖ר
עִם־גְּדִ֣י
יִרְבָּ֑ץ
וְעֵ֨גֶל
וּכְפִ֤יר
וּמְרִיא֙
יַחְדָּ֔ו
וְנַ֥עַר
קָטֹ֖ן
נֹהֵ֥ג
בָּֽם:
(ישעיהו פרק יא פסוק ו)
וְגָר
זְאֵב
עִם־כֶּבֶשׂ
וְנָמֵר
עִם־גְּדִי
יִרְבָּץ
וְעֵגֶל
וּכְפִיר
וּמְרִיא
יַחְדָּו
וְנַעַר
קָטֹן
נֹהֵג
בָּם:
(ישעיהו פרק יא פסוק ו)
וגר
זאב
עם־כבש
ונמר
עם־גדי
ירבץ
ועגל
וכפיר
ומריא
יחדו
ונער
קטן
נהג
בם:
(ישעיהו פרק יא פסוק ו)
וגר
זאב
עם־כבש
ונמר
עם־גדי
ירבץ
ועגל
וכפיר
ומריא
יחדו
ונער
קטן
נהג
בם:
(ישעיהו פרק יא פסוק ו)
תרגום יונתן:
בְּיוֹמוֹהִי
דִמשִׁיחָא
דְיִשׂרָאֵל
יִסגֵּי
שְׁלָמָא
בְּאַרעָא
וִידוּר
דֵּיבָא
עִם
אִימְרָא
וְנִמרָא
עִם
גַּדיָא
יִשׁרֵי
וְעֵגַל
וְאַריָא
וּפַטִים
כַּחדָּא
וְיָנִיק
זְעֵיר
מְדַבַּר
לְהוֹן
:
ר' יוסף קרא:
והיה
צדק
אזור
מתניו
-
יהיו
אנשי
הצדק
דביקים
אליו
,
ואנשי
אמונה
נלוים
עליו
,
ותרב
שלום
בארץ
,
שהזאב
יגור
עם
כבש
ונמר
עם
גדי
ירבץ
ועגל
וכפיר
ומריא
יחדיו
,
ונער
קטן
יהא
נוהג
בם.
ראב"ע:
וגר
זאב
-
דרך
משל
,
מהשלום
שיהיה
בימיו.
ומריא
-
פירשתיו
(יש'
א
,
יא)
שהוא
מין
ממיני
השור
,
וחלבו
אסור.
ר' אליעזר מבלגנצי:
וגר
זאב
עם
כבש
-
על
משפט
וצדק
שיעשה
בעולם
,
וכן
הוא
אומר
"והיה
מעשה
הצדקה
שלום
ועבדת
הצדקה
השקט
ובטח"
(יש'
לב
,
יז)
,
וכן
הוא
אומר
"והשבתי
חיה
רעה
מן
הארץ"
(וי'
כו
,
ו)
-
כלומר
,
שלא
תזיק;
וכן
אמרו
רבותינו
עליהם
השלום
(פסחים
ח
,
ב):
מלמד
שתהא
פרתך
רועה
באפר
ואין
חיה
מזקתה
,
תרנגולתך
מנקרת
באשפה
ואין
חולדה
מזקתה.
ונער
קטן
נהג
בם
-
בבהמתיך
לרעות
,
כענין
"וינהג
את
הצאן
אחר
המדבר"
(שמ'
ג
,
א);
שלא
יהא
צריך
שומר
,
אלא
מנהיג
לנהגם
אל
המרעה.
רד"ק:
וגר
זאב
-
יש
מפרשים
כי
בימות
המשיח
יתחלף
טבע
החיות
,
וישוב
למה
שהיה
בתחילת
הבריאה
ובתיבת
נח;
כי
בתחלת
הבריאה
,
אילו
היה
אוכל
האריה
השה
,
הנה
נשחתה
הבריאה;
ומה
אכל
האריה
או
זולתו
מן
הטורפים
אוכלי
בשר?
כי
אם
אכל
בשר
משאר
הבהמות
והחיות
,
הנה
היה
חסר
העולם
אותה
בריאה
,
כי
כולם
נולדו
זכר
ונקבה
לא
יותר
,
ולא
המתינו
מלאכול
עד
שפרו
ורבו
הנטרפים;
אלא
בודאי
אכלו
עשב
השדה
עד
שפרו
ורבו
הנטרפים
,
והיה
טבעם
מאותו
היום
ואילך
לאכול
בשר.
וכן
בתבת
נח
,
אלו
אכלו
הטורפים
הנטרפים
,
הנה
חסרה
אותה
הנטרפת
מן
העולם
,
כי
"שנים
שנים
באו"
(בר'
ז
,
ט)
ולא
יותר;
אלא
אם
כן
נאמר
,
כי
"שבעה
שבעה"
(שם
,
ב)
שהכניס
מן
הטהורה
היו
לצורך
הטורפים.
ויש
מפרשים
(ראה
ראב"ע)
כי
כל
זה
משל
,
כי
הזאב
והנמר
והדוב
והאריה
הם
משל
לרשעים
העושקים
והגוזלים
,
שהם
לחלושים
כמו
החיות
הטורפים
לנטרפים;
והכבש
והפרה
והעגל
והגדי
הם
משל
לענוי
ארץ;
ואמר
כי
בימות
המשיח
יהיה
שלום
בארץ
,
ולא
יָרֵעוּ
איש
את
חבירו.
ולא
יתכן
זה
הפירוש
,
לפי
שאמר
"לא
ירעו
ולא
ישחיתו
בכל
הר
קדשי"
(להלן
,
ט)
,
ובימות
המשיח
בכל
העולם
יהיה
שלום
,
כמו
שכתוב
"וכתתו
חרבותם
לאתים
וחניתותיהם
למזמרות
ולא
ישאו
גוי
אל
גוי
חרב
ולא
ילמדון
עוד
מלחמה"
(יש'
ב
,
ד);
ואומר
"ונכרתה
קשת
מלחמה"
(זכ'
ט
,
י);
ואומר
במשיח
"ודבר
שלום
לגוים"
(שם).
והנכון
,
כי
טבע
החיות
לא
תתחלף
,
ויטרפו
ויאכלו
בשר
כמו
שהם
עושים
עתה
,
אלא
הבטיח
את
ישראל
,
שהחיות
הרעות
לא
יזיקו
בכל
ארץ
ישראל;
זהו
שנאמר
"לא
ירעו
ולא
ישחיתו
בכל
הר
קדשי"
,
והטעם:
"כי
מלאה
הארץ
דיעה
את
יי'"
(להלן
,
ט);
וכיון
שהם
טובים
וישמרו
דרך
יי'
,
לא
תשלוט
בהם
חיה
רעה
ולא
בבהמתם
ובכל
אשר
להם
,
כמו
שהבטיח
על
ידי
משה
רבינו
עליו
השלום
"והשבתי
חיה
רעה
מן
הארץ"
(וי'
כו
,
ו);
ואפילו
אם
יעברו
בארץ
לא
יזיקו.
ופרה
ודוב
תרעינה
וגו'
-
וכן
אמר
בהושע
"וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם
חית
השדה
ועם
עוף
השמים"
(הו'
ב
,
כ).
ומה
שאמר
ואריה
כבקר
יאכל
תבן
-
כאלו
יאכל
תבן
כמו
הבקר
,
שלא
תטרף
בשר
בהמה
בארץ
אם
ימצאנה.
[ויש
לפרש
עוד
הענין
דרך
משל
,
והארי
והדוב
והנחש
הם
משל
לאמונות
הרעות
,
ופירש
ופרה
ודוב
תרענה
-
כי
כל
עסק
הבהמה
לא
יהיה
אלא
לעסוק
בעבודת
האל
לא
להבלי
העולם
,
וזהו
שאמר
"כי
מלאה
הארץ
דעה
את
יי'"
(להלן
,
ט).]
ומריא
-
יש
אומרים
(ראה
ראב"ע)
שהוא
מין
ממיני
הבקר
הגדולים;
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י):
המפוטמים
שבבהמות
יקראו
'מריאים';
וכן
תרגם
יונתן:
"ופטים".
ופרה
ודוב
-
ודוב
היא
הנקבה
,
וכן
"ותצאנה
שתים
דובים"
(מ"ב
ב
,
כד);
וכן
'עז'
-
"עזים";
'רחל'
-
"רחלים"
(בר'
לב
,
טו).
וכן
ילדיהן
ירבצו
יחדיו.
ר' יוסף כספי:
וגר
זאב
וגו'
-
די
לנו
במה
שאמר
המורה
(מו"נ
ג
,
יא).