תנ"ך - ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים: (ישעיהו פרק ב פסוק כ)

טקסט וניקוד:

בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ־לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים: (ישעיהו פרק ב פסוק כ)

טקסט בלבד:

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים: (ישעיהו פרק ב פסוק כ)

תיקון קוראים:

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים: (ישעיהו פרק ב פסוק כ)

תרגום יונתן:
בְּעִידָּנָא הַהוּא יְרַחֲקוּן בְּנֵי אֱנָשָׁא יָת טָעֲוָת כַּספְּהוֹן וְיָת טָעֲוָת דַּהבְּהוֹן דַּעֲבַדוּ לְהוֹן לְמִסגַּד לְטָעֲוָתָא וּלצַלמָנַיָא :

עין המסורה:
לחפר - ג' (וחסר): יהו' ב , ב , ג; יש' ב , כ.

מסורה קטנה:
את אלילי - ל'; ואת אלילי - ל'; לחפר - ג'; פרות - ל'; ולעטלפים - ל'.

רש"י:
להשתחות לחפרפרות (בנוסחנו: לחפר פרות) - צלמי עבודה זרה בדמות חפרפרות - הם מיני שרצים שחופרין את הארץ , שקורין 'טלפש' (בלעז). עטלפים - 'קלבא שוריץ' (בלעז). [יש לפתור עוד: את אליליו , אשר עשה לו להשתחות , ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו , כשהולך לברוח ולהטמן.]

ר' יוסף קרא:
ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות - כשם שאמר למעלה "ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים" (לעיל , ז - ח). והיכן ישליכום? לחפרפרות (בנוסחנו: לחפר פרות) ולעטלפים - לגומות שחפרוה חפרפרות ועטלפים. ועל שם החפרפרות והעטלפים שחופרין חפירות , נקראו הגומות 'חפרפרות ועטלפים': 'אלטפש אאלקלבש שוריץ' (בלעז). והפותרים (ראה רש"י) אשר עשו לו להשתחות לחפרפרות ולעטלפים - שמשתחוים לחפרפרות ולעטלפים , טועים הם משני דברים: אחת , שבכל מקום שאתה מוצא 'השלכה' , שאדם משליך חפץ מידו , מפרש בצדו היכן הוא משליכה , כמו "השליכהו ארצה" (שמ' ד , ג); וכן "וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה" (שמ' ז , י) , שמפרש היכן השליכו: לפני פרעה השליכו; וכן "השליך משמים ארץ" (איכה ב , א) - היכן השליכו? ארץ; ולדברי הפותרים אשר עשו להשתחוות לו - אפילו לדבר מגונה כמו חפרפרות ועטלפים , יש להקשות , שפתח המקרא לומר ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואלילי זהבו , ולא פירש בצדו היכן ישליכם. ועוד , שלא נסתכל בתיבת להשתחוות שנקוד ב'זקף' , והוא קיום המילה; ואם כדבריו שפותר אשר עשו לו להשתחוות לחפרפרות ולעטלפים - שעשו לו ידיו דמות חפרפרות ועטלפים להשתחוות להם , לדבריו היה משפט תיבת להשתחוות להיות דבוק לחפרפרות ולעטלפים , ולא להציגה לבד. אבל כשתפתור ביום ההוא ישליך האדם איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות - אשר עשו לו ידיו אותם אלילי כסף ואלילי זהב להשתחוות להם , היכן ישליכום? לחפרפרות ולעטלפים - לאותן גומות שעשו החפרפרות והעטלפים , אז תתיישב תיבת להשתחוות על מתכונתו שנקוד ב'זקף' , ופתר כמו כן היכן ישליכם: לחפרפרות ולעטלפים , כשאר מקומות שמדברים ב'השלכה' ומפרשין בצדן היכן.

ראב"ע:
ביום. אשר עשו לו - העושים , כמו "ויאמר ליוסף" (בר' מח , א); "את אשר כבר עשוהו" (קה' ב , יב). לחפר פרות - לפי דעתי שהאחת 'חפרפרת' , והוא שם עוף יעוף בלילה כעטלף , ומביא עצמו ביום במקום סתר. ויש אומרים (כנראה השרשים: 'חפר') , שהוא עוף שיאכל הפירות בלילות , והם שתי מלות.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ביום ההיא ישליך האדם את אלילי כספו , כשיראה שאין להם תשועה; והוא פירוש "כליל יחלף" (לעיל , יח). והיכן ישליכם? לחפר פרות ולעטלפים - לשרצי האדמה , ויזרום כדוה וכשקץ. אותו אלוה שעשו לו להשתחות , לנהוג בו מורא וקדושה , הוא ישליכם מעליו לאשפות , להציל עצמו.

רד"ק:
ביום ההוא - בימות המשיח , כשיעשה האל משפט ברשעים. אלילי כספו ואלילי זהבו - כמו שפירשנו (לעיל , יח) , כי עוד יש היום בקצה המזרח עובדים אלילי כסף וזהב , וכן הנוצרים עושים צלם בצורת ישו הנוצרי בצורת שתי וערב שלכסף ושלזהב. לחפור פירות - טעם הלמ"ד למלת ישליך שזכר , כלומר: אל החפירות ואל חורי העטלפים ישליכו האלילים. ויונתן פירש טעם הלמ"ד למלת להשתחות הסמוך , שתרגם: "למסגד לטעוותא ולצלמנייא"; תרגם לעטלפים: "ולצלמניא" , כי יש עובדים צורת עטלף. ולפירושו גם כן יהיה: לחפור פירות - פירושו כמו מלה אחת , ואע"פ שהוא שתי מלות. מפרשים אותו (ראה ראב"ע): עוף שמנקר הפירות. ויש מפרשים (ראה רש"י): שרץ שחופר בארץ חפירות , והיו עובדים צורתו. ולפירושינו יהיה פירוש לחפור פירות - שתי מלות , ויהיה פירוש פירות כמו 'חפירות' , ודומה לו בדברי רבותינו ז"ל (ראה קידושין עג , ב): פירא דסופלי , שפירושו: חפירה שמשליכים שם גרעיני התמרים. ואמר שישליך האדם האלילים למקום שיחפרו שם חפירות להסתר שם , וישליכו האלילים שם דרך בזיון , כלומר כי לא הועילו להם; ואם ינצלו - ישברום , להיותם כסף וזהב , לא צלמים.

ר' יוסף כספי:
לחפור פרות ולעטלפים - זכר אלה בפרט , לפרסם הפלגת גנותם , ולכן נכון בעברי שהיא נקרא שרץ מיוחד פחות מאד חפורפרות , כטעם חפירות , כמו שנאמר בלעז 'פיקא פריט'. והמכוון בזה הפסוק נמשך עם הבא אחריו: "לבא בנקרות הצורים" וגו' (להלן , כא).

ר' ישעיה מטראני:
לחפר פרות ולעטלפים - האלילים הדומים לחפר פרות ולעטלפים. חפר פרות הם ה'אֵישות' (ראה מו"ק א , ד) שחופרין תחת הארץ ואוכלין שרשי הזרעים , ואין להם עינים , דוגמת "עינים להם ולא יראו" (תה' קטו , ה). והעטלפים כמו כן אין להם עינים.
ריכוז קישורים