תנ"ך - תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה: (ישעיהו פרק כא פסוק ד)

טקסט וניקוד:

תָּעָה לְבָבִי פַּלָּצוּת בִּעֲתָתְנִי אֵת נֶשֶׁף חִשְׁקִי שָׂם לִי לַחֲרָדָה: (ישעיהו פרק כא פסוק ד)

טקסט בלבד:

תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה: (ישעיהו פרק כא פסוק ד)

תיקון קוראים:

תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה: (ישעיהו פרק כא פסוק ד)

תרגום יונתן:
טְעָא לִבְּהוֹן עָקָא וּבֵיעוּתִין אֲחַדוּנוּן אֲתַר בֵּית רוּחצָנְהוֹן הֲוָה לְהוֹן לִתבָר :

מסורה קטנה:
בעתתני - ל'; חשקי - ל'.

רש"י:
פלצות - בהלה. את נשף חשקי - לילה שהייתי חושקת בו לשמחה ולמשתה , [בספר יוסיפון (ע' 22 ) מצינו שהיה שמח שנצחו גדודיו את חיל פרס] אותו הלילה שם לי לחרדה , שנאמר "בלשצר מלכא עבד לחם רב" וגו' (דנ' ה , א) "אשתיו חמרא" (שם , ד) , "ביה בליליא קטיל" וגו' (שם , ל) , "ודריוש מדאה קביל מלכותא" (דנ' ו , א).

ר' יוסף קרא:
תעה לבבי פלצות ביעתתני - אות ומופת אני על בבל שכמו כן יתעו ופלצות יבעתון. את נשף חשקי שם לי לחרדה - אות היא לבלשצר לשום לו נשף חשקו לחרדה , שיבא כורש ויחריד אותו.

ראב"ע:
תעה. פלצות - מן "ויכרות אסא את מפלצתה" (מ"א טו , יג) , כדמות 'תפארת'; שהיו הפרסיים מתפארים , על כן נבעתי. או 'רעדה' , כמו "יתפלצון" (איוב ט , ו). את נשף חשקי - הלילה ששתה בכלים , ופחד כאשר קרא לו דניאל הכתב (דנ' ה).

ר' אליעזר מבלגנצי:
ועל כן מלאו מתני חלחלה , שסבור הייתי , בשמעי זאת , שבטל שיעבוד עמי ופסק לגמרי , ולא כן הוא , שהרי את נשף חשקי וליל תאותי שחשקתי והתאויתי , לילה שבו נלכדה בבל , כדכתיב "ביה בליליא קטיל בלשצר מלכא כשדאה" (דנ' ה , ל) , אותו הלילה שציפיתי לשמוח בו , כמו שנאמר לי למעלה בנבואת בבל "כי ירחם יי' את יעקב ובחר עוד בישראל" (יש' יד , א) , שם לי המקום לחרדה - שייכנסו אומות אחרות תחת בבל לשעבד עוד בישראל ימים רבים , כמו שמפרש והולך.

רד"ק:
תעה. חשקי - בחירק החי"ת. הנביא מדבר בלשון בלשצר שעשה משתה בלילה , והיה אותו הלילה נשף חשקו ותאותו וחפצו , שהוקם מלך והיה שמח עם עבדיו; ושם אותו הנשף הקדוש ברוך הוא לחרדה , בכתב שכתב המלאך בכותל שבהיכל , חרד מאד על הכתב ההוא , כמו שכתוב "אדין מלכא זיווהי שנוהי ורעיונוהי יבהלוניה וקטרי חרציה משתריין וארכובתיה דא לדא נקשן" (דנ' ה , ו). פלצות - עניין 'רעדה' , כמו שאמר "דא לדא נקשן".

ר' יוסף כספי:
נשף חשקי וכן לי - גם זה כנגד בני אשור ומלכם , שהיה בלשאצר , כמו שכתוב "ביה בליליא קטיל בלשאצר (בנוסחנו: בלאשצר) מלכא" (דנ' ה , ל); והטעם: הלילה שחשק בו בלשאצר לשמוח ולשתות עם שריו ועבדיו. שם - כנוי לַפוֹעֵל , והשם יתברך הוא הפועל לכל.

ר' ישעיה מטראני:
את נשף חשקי שם לי לחרדה - כשהיו שמחים בחשק גדול במשתה היין , נפל עליהם פתאום , כדכתיב בדניאל "ביה בליליא קטיל בלשצר (בנוסחנו: בלשאצר) מלכא. ודריוש מדאה קביל מלכותא" (דנ' ה , ל; ו , א).
ריכוז קישורים